זה לא סוד שלהט"בים מתמודדים עם תוקפנות ודעות קדומות בכל העולם, מקצה לקצהו. הרוב טוענים שצריך להיאבק ללא הרף לשוויון, אך ארגון בדלני גאה בשם Gay Homeland Foundation (הקרן למולדת גאה, להלן GHF,) מציע זווית אחרת על סוגיית המאבק לשוויון. הם מאמינים שהמאבק הוא בלתי נמנע אך גם בלתי ניתן לפיתרון. הרוב הסטרייטי יישאר רוב והמיעוט הגיי ימשיך להידחק לשוליים.
>> חיות בפחד מתמיד: "בוחרות בזנות רק כדי לשרוד"
>> דור המייסדות: 5 טרנסג'נדריות ששינו את ההיסטוריה
ויקטור צימרמן העומד בראש ה-GHF מסביר מדוע נחוצה מדינה ייחודית לגייז: "אנו זקוקים למרכז פוליטי ותרבותי, בו נוכל לפתח דרכים חדשות וטובות יותר לחיים גאים, המתאימות יותר לטבענו". בראיון למגזין וייס הוא טוען שכך "לא יהיה יותר דיכוי תרבותי של ההטרו; כל החללים הציבוריים יקושטו בעבודות אמנות גאות. מדינה גאה תהיה גם עיר מקלט למיליוני הומואים".
צימרמן מתכנן לבקש הכרה כסמכות שלטונית ללא טריטוריה, כלומר כמדינה ללא ארץ. לאחר שיזכה בהכרה המיוחלת מידי ממשלות זרות, ה-GHF יפנו את מאמציהם לרכישת קרקע ממדינה קיימת. לשני המהלכים הללו יש תקדימים היסטוריים של מדינות כמו הוותיקן או מסדר מלטה.
לטענתו, אין סתירה בין מאבק לשוויון במדינות קיימות לבין קיום מדינה גאה: "אם אנחנו באמת ובתמים רוצים תרבות גבוהה לקהילה הגאה, אנחנו נצטרך הרבה יותר מכמה גיי-בר מקומיים, שתיים או שלוש חנויות ספרים גאות ומצעד גאווה פעם בשנה. לא מדובר בזכויות אדם. הבעיה היא מיעוט של שישה אחוזים מן האוכלוסיה המפוזרים בסביבה שאינה תומכת תרבותית. עלינו לזכור בנוסף שזכויות אדם יכולות להילקח באותה הקלות בה הן ניתנו".