>> לקבוצה של mako     גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?

גבר בחליפה מתחבק (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
כמה אני צריך ממך חיבוק (אילוסטרציה)|צילום: אימג'בנק / Thinkstock

רבים מאיתנו עברנו ועוברים את זה: תלמיד תיכון המסתיר את היותו הומו, מרגיש אווירה הומופובית בבית ופוחד לצאת מהארון. בחורים הוא לא מעז להביא הביתה, וגם בפומבי הוא נזהר שלא להיתפס.

המצוקה האישית הולכת וגוברת, והוא מוצא את עצמו בוכה בלילות, מתוסכל מהמצב. אבל במקרה של מ', הסיטואציה קשה שבעתיים. כי כאשר אביך הוא דמות מוכרת ובכירה מאוד בפוליטיקה הישראלית, החשש להיתפס הוא גדול יותר.

אבי יאשים אותי שאני חורץ את דינו הפוליטי

"אני חייב לאמץ התנהגות מאוד גברית, כי אסור לי אפילו לעורר את החשד הקל שבקלים", הוא מספר בראיון חושפני ומשתפך ל-mako גאווה. "אבא שלי בחיים לא יקבל אותי, ועוד יאשים אותי שאני חורץ את דינו הפוליטי, שאני מביא לקץ כל השאיפות שיש לו להיות יום אחד ראש הממשלה.

"הוא גם לא מהאנשים שיותר מדי מקבלים הומואים. הוא תמיד מסתכל על מצעדי הגאווה ואומר: 'למה אנחנו צריכים לראות את הגועל נפש הזה בפרהסיה? שיעשו מה שהם רוצים בבית שלהם, אבל למה ברחוב?'. אמא שלי תמיד מתווכחת איתו, אומרת לו שהוא לא יודע על מה הוא מדבר, שגם להומואים יש זכות ללכת ברחוב יד ביד".

אבל אל תטעו, מבהיר מ'. גם אמו לא תקבל את זה שהוא הומו. "היא מהסוג של האמהות שמאוד חשוב להן 'מה יגידו'. היא יכולה להיות מאוד ליברלית – אבל בשביל הילד של השכן. פעם היא אמרה לי בצחוק, אחרי מריבה עם אבא: 'מזל שאתה לא הומו, אחרת הייתי הורגת אותך'.

"כל כך רציתי לומר לה: 'חכי, אני עוד עלול להפתיע אותך'. אבל במקום זה הסתכלתי עליה במבט מזלזל, ואמרתי לה: 'מזל שאת לא לסבית, כי אז הייתי מעמיד את עצמי לאימוץ'. תמיד מחפש משהו מטומטם להגיד – טמטום תחת טמטום. אחר כך בלילה הייתי נזכר בזה ומתחיל לבכות. לבכות על זה שאני לא יכול להרשות לעצמי להיות מי שאני".

הידידה הכי טובה משמשת "בת הזוג" מול כל העולם

בצורה זאת מעביר מ' את זמנו – ביום הוא גבר-גבר, לא בוכה לעולם. בלילה הוא פורק את כל הרגשות שלו, מבלי שאף אחד ישים לב. "זאת אולי הפעם הראשונה שאני בוכה מול מישהו שהוא לא הידידה הכי טובה שלי, היחידה ששותפה לסוד הגדול", הוא אומר. "אני לא יכול להרשות לעצמי לבכות מול אחרים".

גבר בחליפה וילד (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
מגיל 10 אני מרגיש שאני הומו (אילוסטרציה)|צילום: אימג'בנק / Thinkstock

מ' מספר על החוסר שלו בחיבוק ובחום."אני בן אדם שמאוד זקוק לחיבוק, כי אני מרגיש המון בדידות וקור בבית. אני גם תמיד מפגין את 'הגבריות' שלי, אז אני מקפיד על חיבוק ביד אחת, עם טפיחה גברית כזאת על השכם. רק את אמא אני מרשה לעצמי לחבק בפומבי בצורה עוטפת. היא מאוד מבסוטה מזה – מול כל העולם גברי ומחוספס, אבל מולה אני עדיין הילד הקטן של אמא".

הידידה הכי טובה של מ', שלומדת איתו באותה התיכון, היא גם בת זוגו מול כל החברים לספסל הלימודים והמשפחה. "אני צריך להיראות 'סטרייט', ולא לעורר חשד שאני לא מתעסק עם בנות, כמו שאר בני גילי. אז מדי פעם אנחנו גם 'נפרדים', כדי שהיא גם תוכל לנהל מערכות יחסים. אבל בכל פעם שהיא פנויה, אנחנו 'חוזרים'. "אמא שלי כל הזמן צוחקת עלינו: 'שני אלה, נפרדים ומשלימים, נפרדים ומשלימים. בסוף אתם תתחתנו".

ללא ניסיונות שכנוע עצמי: "ידעתי מי אני – לא היה צורך להכחיש"

כמו בני נוער רבים, הגילוי על נטיותיו המיניות של מ' החל בגיל 10, עם תחילת ההתפתחות המינית המאפיינת את גיל ההתבגרות. "זה התחיל, מן הסתם, בבריכה. אתה רואה בחורים בני 18-16 בלי חולצות, עירומים במלתחות, ואתה נועץ מבטים. ובשלב מסוים, אתה אומר לעצמך: 'ואללה, זה מדליק אותי'".

אין תמונה
"הוא תמיד מסתכל על מצעדי הגאווה ואומר: 'למה אנחנו צריכים לראות את הגועל נפש הזה בפרהסיה?"

לא לקח למ' זמן רב להבין שהוא הומו. "לא הייתי מאלה שניסו לשכנע את עצמם שהם משהו אחר, ביסקסואל או משהו. ידעתי מי אני, לא היה צורך להכחיש. בגיל 13 כבר התנסיתי בפעם הראשונה עם בן, ומאוד אהבתי את זה".

יציאה מהארון לא הייתה רלוונטית באותו הגיל, אך לאחרונה, כשהגיע לגיל התיכון, ראה איך יותר ויותר נערים שאיתם הוא נפגש יוצאים מהארון.

"אני הולך לאיגי, ותשמע, אני גם רוצה להיות חופשי, להיות מחוץ לארון, כמותם. אני גם רוצה להרגיש שאני לא מתבייש. עם אבא הומופוב אני יכול להתמודד. בסדר, נריב קצת. אבל עם פוליטיקאי מאוד בכיר ומפורסם, שיאשים אותי בריסוק הקריירה שלו? זה גדול עלי".

"הייתי מעדיף מערכת יחסים"

הפעם היחידה בה התפרץ מ' על אביו היה ביום השנה לרצח בברנוער. "הוא אמר משפט מזעזע: 'שיפסיקו ללכת למקומות כאלה, אז לא ירצחו אותם'", הוא נזכר ופורץ בבכי. "צעקתי עליו: 'אבא, אולי תסתום?! זה יכול היה להיות גם הבן שלך שם, זה נערים שעוברים מצוקה!'.

"אמא שלי ישר קפצה ואמרה: 'אבל אתה לא כזה, נכון?'. מיד אמרתי לה: 'נראה לך? אבל זה לא אומר שהוא צריך לדבר ככה, כאילו הם הביאו את זה על עצמם!'. אז אבא ישר התגונן, ואמר: 'זה לא מה שאמרתי'. אחרי זה הוא התנצל ואמר שהוא גאה שיש לו בן עם מודעוּת אנושית כזאת. וואו, כמה בכיתי באותו לילה".

על אורח החיים שלו מספר מ' כי הוא נאלץ להיות "סטוציונר בעל כורחו". "הייתי מעדיף מערכת יחסים, אבל אני לא רוצה להיות כל הזמן עם בחור אחד, ואז יחשדו בנו. אני גם לא רוצה לעשות את זה לבחור ההוא, כי זה לגזור עליו להיות בארון הרבה מאוד זמן".

גם מול החברים באיגי נמצא מ' בסוג של ארון. "רובם לא יודעים מי זה אבא שלי. אני מאוד מפחד מרכילויות. כששואלים אותי מה עושה אבא שלי, אני אומר: 'איש עסקים'. כששואלים אותי איזה סוג, אני אומר בצחוק: 'הומופוביה', וממשיך הלאה".

יחד עם זאת, מ' לא פוסל יציאה מהארון בשלב מאוחר יותר של חייו. "כשאני אחיה מחוץ לבית, והקריירה הפוליטית של אבא כבר תהיה מאחוריו, אולי אני ארשה לעצמי לצאת. עכשיו זה לא עומד על הפרק".

>> אני אוהב את הבן ההומו שלכם. למה אתם לא?

>> עומר שריף הבן: "אני הומו ויהודי"

>> היכנסו ותיהנו מכתבות נוספות בערוץ הגאווה