>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
כשם שבני נוער להט"ביים חשים לא אחת גילויי הומופוביה וחוסר סובלנות במסגרות החינוכיות בהן הם נמצאים וכן היעדר דמויות חיקוי עבורם שיהוו אף מקור למידע ולתמיכה בגיבוש זהותם המינית והמגדרית, כך חשים לעיתים קרובות גם להט"ביים הנמצאים במסגרות חינוכיות אלה כסגל הוראה והדרכה.
לא אחת, התחושה הינה שמומלץ שלא לחשוף את הנטייה המינית או הזהות המגדרית בפני התלמידים או מודרכים והקולגות למקצוע, בשל חשש לחוסר הבנה או קבלה במסגרות אלה ושהפעולה תפגע בנפשם הרכה של התלמידים או תהווה עבורם המלצה לסגנון חיים כזה או אחר או תוביל לדיון בנושאים שה"שתיקה יפה להם" (כגון מין, מגדר ומיניות).
מבדיקה שנערכה אל מול שפ"י, שפ"ח, אוניברסיטת תל-אביב, צה"ל ומשרד החינוך, לא קיימות מדיניות, הנחיות או המלצות כלשהן לגבי סוגיית חשיפת נטייה מינית או זהות מגדרית בפני מודרכים ותלמידים. אז אחרי המדריך ליציאה מהארון בפני החברים והמשפחה, ורגע לפני פתיחת שנת הלימודים, החלטנו להציג בפניכם כמה נקודות למחשבה לפני שתצאו מהארון בפני התלמידים או המודרכים.
בררו עם עצמכם מה מטרת השיחה עבורכם: האם המטרה לחוש יותר פתוחים וחופשיים אל מול התלמידים והקולגות למקצוע? האם המטרה לעודד פתיחות ושיח סביב סוגיות אלה בבית הספר, או המסגרת החינוכית אשר אתם פועלים בה, ולקדם מודעות וסובלנות? האם המטרה לחוש קירבה רבה יותר אל התלמידים? האם המטרה לחנך או ללמד אותם על נושאים אלה? האם המטרה להפסיק את חרושת השמועות שקיימת לגביכם?
בררו עם עצמכם מה מטרת השיחה עבור התלמידים: האם המטרה שירכשו ידע? סובלנות? פתיחות לנושאים אלה? האם המטרה שהיחסים שלהם עמכם יהיו פתוחים ואישיים יותר? הדדיים יותר?
בררו האם קיימת מדיניות או מסמך עמדות כלפי הנושא במסגרת בה אתם פועלים: מומלץ לבדוק האם קיימת מדיניות או עמדה כלשהי בהקשר לכך במסגרת בה אתם פועלים. לאור מדיניות זו יש לשקול האם ובאיזה אופן לפעול. ייתכן וכדאי בטרם החשיפה לשוחח על כך עם קובעי המדיניות של אותה מסגרת (מנהל/ת ביה"ס למשל) ולבחון את עמדתם ולדון בשינויים אפשריים במדיניות בטרם השיחה.
בררו האם יש אדם או בעל תפקיד בו ניתן להסתייע: יש לשקול לערב את היועצת, המחנכת או דמות ייעוצית נוספת, אליה יוכלו תלמידים להגיע לצורך קבלת מידע, ייעוץ או תמיכה במידה ויחושו צורך בכך ואם לא יהיה להם נוח לעשות זאת מולכם.
בררו עמדות החניכים או המודרכים כלפי הסוגיה: מומלץ לערוך שיעור או הפעלה בנושא נטיה חד-מינית או מגדרית על מנת לבחון את העמדות, הסטריאוטיפים והדעות הקדומות בנושא זה ואת מידת הפתיחות הקיימת ועד כמה יש בשלות וידע בנושאים אלה. יש לשקול בהתאם להסתייע בגופים נוספים למתן ידע והסבר כגון איגי - ארגון נוער גאה וחוש"ן.
חשבו מה המתודה או הדרך המתאימה לשתף בנוגע לנטייתכם המינית או הזהות המגדרית שלכם: לאור המטרות האישיות שהצבתם לשיחה עבורכם ועבור התלמידים או המודרכים, יש לבחון מהו האופן שיש לו סיכוי רב ביותר להשיג מטרות אלה. האם להזמין קודם את חוש"ן לבצע פעילות בבית הספר? האם להראות סרט? האם לשתף תחילה את ההורים או מחנכת הכיתה או היועצת?
חשבו כיצד להתאים את השיחה לגיל התלמידים שלכם: עם גילאים צעירים אפשר לדבר למשל על משפחות אלטרנטיביות וכך לקיים שיחה על משפחה. שאלות לדוגמא: "האם אתם מכירים משפחה עם שני אבות או שתי אימהות? מה אתם חושבים על זה? מה זה משפחה בשבילכם? מה זה אמא ואבא בשבילכם?" או לנצל את ההזדמנות לדבר על יחסי בנים-בנות: "האם יש מישהו בכתה שאתה אוהב במיוחד לבלות איתו? למה כיף לך אתו? איך הוא גורם לך להרגיש?". בגילאי הנוער הבוגרים יותר, הנושא יכול כמובן להוות דרך לדבר על יחסי מין ומיניות. (ניתן להוסיף כאן המלצות לספרות או לסרטים בנושא כגון "אמא יש לי משהו לספר לך").
חשבו מה גבולות המידע שאתם מוכנים לשתף במסגרת השיחה: חשיפת הנטייה המינית או הזהות המגדרית בפני התלמידים או המודרכים עשויה להוביל לשאלות רבות בתחום הקשור למין, מגדר ומיניות אשר עלולות להחוות על ידכם כפולשניות, או לא מתאימות ליחסי המרות הקיימים בינכם. עליכם לשקול איזה מידע לשתף ובאיזה מידע לא לשתף וכיצד להגיב לשאלות עליהן אינכם מעוניינים לענות. למשל שאלות לגבי יחסי מין או מערכות יחסים קיימות.
שימו לב לתגובות ולסימנים הראויים להמשך התייחסות בקרב תלמידיך: חשיפת הנטייה המינית או הזהות המגדרית עשויה להיות בעלת השפעה שונה מתלמיד לתלמיד. יש תלמידים שבעצמם מתלבטים לגבי נטייתם המינית או זהותם המגדרית או כאלה שמקבלים תגובות הומופוביות בשל שונותם הנגלית לעין. במצבים אלה, עשויה החשיפה שלכם להעצים לבטים או תגובות מהסביבה כלפיהם ועל כן יש להיות פקוחי עין לתגובות התלמידים בתקופה שלאחר החשיפה.
אם מתעוררת בכם התחושה שהתלמיד מתלבט בעצמו לגבי נטייתו המינית או זהותו המגדרית חשוב להעביר לו את התחושה שהוא נמצא במקום בטוח ויכול לחלוק עימך את מחשבותיו ולבטיו. עם זאת אסור ללחוץ עליו אם הוא חש שאינו מוכן לעשות זאת. בנוסף, יש לבחון האם התלמיד שינה באופן קיצוני יחסו אליכם? האם נוטה כעת להסתגר או הופך לשתקן ומופנם? חרד או מדוכא? האם התנהגותו כלפי חבריו השתנתה מאז השיחה? אל מי תוכלו להפנות אותו לשיחה אם יחוש לא בנוח לפתוח זאת מולכם? האם יש חשש לפרשנות מוטעית מצד התלמיד בנוגע למהלך היציאה מהארון – כסימן של רצון לקרבה אינטימית ביניכם?
זכרו ששיחה אחת לרוב אינה מספיקה: יש לקחת בחשבון ששיחה אחת אינה מספיקה על מנת לעבד נכונה את העניין ויש להמשיך ולאפשר שאלות ודיונים על כך גם בהמשך. לרוב לוקח זמן לעכל את המידע והשאלות יישאלו בשלב מאוחר יותר. חשוב לספק מידע רב ככל הניתן בפתיחות ובכנות על שאלות אלה, בגבולות הפרטים ומידת הפרטיות המתאימים לכך והמתאימים לגיל התלמידים. להציע לתלמיד שיחות נוספות עמכם במידת הצורך. ניתן אף להיעזר בספרים, בסרטים, באנשי מקצוע נוספים ובגופים כמו איגי וחוש"ן להמשך מתן מידע בנושא זה.
ד"ר אורי שפר שלו הוא מנהל המערך הפסיכוסוציאלי באיגי - ארגון נוער גאה, ועו"ס המרכז העירוני הגאה של עריית תל-אביב יפו