>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
נשים לא מרגישות מיוצגות בקהילה. בין אם זה במצעד הגאווה, בהיצע הדל של אירועים ופעילויות שפונים לנשים בשפתן, מחסור במסיבות נשים מגוונות ובפאבים לנשים, ובאופן כללי, יש תחושה שהקהילה משעתקת את המאפיינים הפטריארכאליים של האוכלוסייה הסטרייטית הכללית שמתבטאת בין היתר במיעוט הנראות הלסבית מול הדומיננטיות ההומוסקסואלית בכל הרבדים הקהילה. אבל הבעיה החמורה עוד יותר היא שנשים, ברובן, לא עושות דבר כדי לשנות את המצב הקיים.
"אני חושבת שזה עניין של העלאת מודעות", אומרת מיכל שר, יוזמת האירוע "מתנדבות יותר שוות", שנועד להפגיש נשים עם ארגוני הקהילה השונים: חוש"ן, איגי – ארגון הנוער הגאה, פרויקט ברק, האגודה, הברנוער, הקן ובית דרור, במטרה לעודד ולהגדיל משמעותית את שיעור ההתנדבות של נשים בקהילה. היוזמה לקיום האירוע נולדה מתוך התפיסה כי השינוי והשוויון האמיתי יכול להגיע אך ורק מבפנים.
מקומות רבים להתנדב
"התנדבתי בעבר בחוש"ן וכיום אני מתנדבת ב"יש עם מי לדבר" ובשניהם משמעותית היו פחות נשים מגברים", אומרת שר. "הבנתי שזה רלוונטי לגבי כל הארגונים בקהילה, ולכן החלטתי להרים את הערב הזה ולנסות לקדם את עניין המודעות לחשיבות ההתנדבות. זה יכול להיות מאוד מפחיד, אתה נרתע מהמחויבות ואיך תעשה את זה, אבל אם רק מבררים אפשר למצוא מגוון אפשרויות להתנדבות שמתאימות לכל אחד ואחת".
שר אומרת, כי כל אחד יכול לבוא ולהיות חלק מההתקדמות של הקהילה הזאת למקומות חיוביים יותר. "אם זה בחוש"ן דרך החינוך, באיג"י דרך הנוער או דרך האגודה עצמה לשלם את דמי החבר, להיות חלק ולהתקדם מתוך הארגון".
שר, 30, היא מפיקת אירועים, דיג'י ופעילה חברתית שקידום הנשים בכלל ובתוך הקהילה בפרט עומד לנגד עיניה. "זה ברור שרק אם נהיה שם כדי לדרוש שיהיו נשים אז יהיו נשים. לא שאין נשים בכלל, אבל אין מספיק וזה משפיע על הנראות שלנו בקהילה. אם למשל בהפנינג של הגאווה מכל הדיג'יים יש רק אישה אחת, זה לא מספיק".
כשהפעילו את חוף הגאווה, רק 2 מתוך 12 האנשים שתיקלטו, היו נשים, אומרת שר. "כשכל יום ייצג ליין מסיבות אחר לא היה אף ליין של נשים. רק אחרי שבאתי וצעקתי הכניסו עוד שלוש".
"אין לי זמן"
ואכן, כשבוחנים את יחס ההתנדבות בין נשים לגברים בקהילה עולה תמונה א-סימטרית; בחוש"ן מתוך 300 מתנדבים 40% נשים ו-60% גברים, בבית דרור היחס זהה, באגודה יש בין 20%-30% נשים ובאיג"י הפערים הצטמצמו בשנתיים האחרונות מיחס של 70% גברים ו-30% נשים ל-60% גברים ו-40% נשים. למה, אם כן, שיעור ההתנדבות של הנשים נמוך משל ההומואים? למה יש נוכחות מועטה של נשים בארגוני הקהילה השונים, שבין היתר אחראים על עיצוב ומיצוב הקהילה הגאה בארץ ובחו"ל?
"אני חושבת שנשים יפה מאוד יודעות לצאת לרחובות ולשרוף חזיות כשמשהו מפריע לנו", אומרת שר. "אז למה זה לא מפריע לנו מספיק כדי שנלך ונתנדב וניתן ונילחם? למה אנחנו לא שם כדי לדרוש שוויון בקהילה?".
אחת התפיסות היותר נפוצות היא שנשים מרוויחות פחות מגברים ואף נדרשות לעבודה קשה ורבה יותר ועל כן אין להן את הפנאי והיכולת הכלכלית, כמו שיש לגברים, להשקיע בהתנדבות ובחברות בארגונים. "אני יודעת שהמתנדבות שהיו ועזבו רובן עברו לעבודות יותר תובעניות וראו שהן לא מצליחות לעשות הכול ביחד." מספרת יעל דורון, מנהלת בית דרור. "אני מניחה שסיבה נוספת היא משפחה וילדים, זוגיות", היא מוסיפה.
עובדה זו נכונה ובהחלט מובנת, אבל אין בה כדי להיות הסיבה היחידה להיעדרות נשית בארגוני הקהילה, במיוחד לאור העובדה כי בהשוואה לשיעור ההתנדבות הנשית בארגונים ועמותות מהגדולים בישראל שאינם שייכים לקהילה הגאה כמו "תנו לחיות לחיות", "על'מ (עמותה לנוער במצבי סיכון)", "פתחון לב" ו"עמך" (עמותה למען ניצולי השואה), עולה כי שיעור המתנדבות גבוה באופן משמעותי מזה של המתנדבים.
"תפיסת הארגונים כגבריים"
"אני יכול לדבר בשם האגודה ולהגיד שאין ספק שאנחנו היום מתמודדים עם היסטוריה של שנים שבהן האגודה נתפסה ובחלק מהמקרים גם הייתה אגודת ההומואים", אומר שי דוישט, יו"ר האגודה. "על אף שהיינו ארגון שהיו לו כמה יושבות ראש נשים עדיין נתפסנו כארגון של גברים, שמקדם אג'נדה הומואית, מנוהל ע"י גברים, אינו מייצג נשים ולא נותן מקום לנשים לפעילות. כל אלה הרחיקו את הנשים מהארגון ולכן כשנבחרנו לפני שנה ההחלטה הראשונה שקיבלנו הייתה לצרף 2 נשים לוועד מאחר ונשים לא באו להיבחר".
דויטש מוסיף, כי הרבה פעמים נשים אומרות לי "אבל אתם מנוהלים ע"י גברים", ואני עונה להן שזה מאוד פשוט- 'תצרפו נשים לאגודה, תבואו ביום הבחירות, תגישו מועמדויות ותבחרו לוועד, אנחנו ארגון דמוקרטי'. ברגע שנשים תרשמנה כחברות לאגודה הן תוכלנה להשפיע על סדר היום, על הפרויקטים שהארגון עושה ובוחר לעשות ועל חלוקת התקציבים. להיות מעורב לא מצריך מעורבות טוטאלית, גם התנדבות של שעתיים בשבוע משפיעה על סדר היום. ככל שתהיינה יותר נשים מעורבות זה ישפיע על סדר היום של הארגון".
"הארגון שלנו פתוח לחלוטין לשינוי המיוחל הזה" אומר שי דוישט, יו"ר האגודה. "את יכולה לראות את העצרת האחרונה שעשינו לברנוער שהייתה כולה על טהרת נשים, כי באה אישה, מיכל שר, התנדבה בארגון, לקחה את ההפקה והארגון נתן לה חופש מלא. היום האגודה קשובה יותר לנשים, רואה את החשיבות של מעורבות נשית, יוזמת פרויקטים בתחום שעולה מהצורך של נשים בשטח בזכות העובדה שיש נשים מעורבות."
נשים זקוקות למרחב נוח ומקבל
גל דויטש, מנהלת פעילות ארגון באיגי – ארגון הנוער הגאה, טוענת, כי זו שאלה של מה האקלים הארגוני והאם אני כאישה מתנדבת מרגישה שזה מרחב שגם לי יש בו מקום. "מתנדבת בארגון קודם כל בוחנת אם היא יכולה להרשות זאת לעצמה ואז אם היא מרגישה שם בנוח ורוצה לקחת חלק, האם זה מרחב שמדבר רק על גברים וגברים הומואים או שזה מרחב שמדבר אליי כאישה, אישה ביסקסואלית, טרנסג'נדרית או לסבית".
דויטש מוסיפה, כי בשנתיים האחרונות באיגי יש מרחב שהוא רק לנשים, שמאפשר לנשים לבוא ולצמוח, לדבר את הפוליטיקה שלהן ואת התכנים שלהן ולהצמיח מנהיגות, לנהל שיחות שמכילות אותן כנשים.
"אני חושבת שלהרבה נשים יש את המחשבה של 'אין לי יכולת' ו'מי אני שאביא איזשהו שינוי'" מוסיפה הילה שהרבני, מתנדבת ב"פיצ'". "אנחנו מעתיקים את אותה המסגרת המגדרית ואותו הדפוס שיש באוכלוסייה הסטרייטית, תקוע לנו עמוק בראש שגברים יותר טובים בלהוביל, בלחשוב, בלעשות. ככה יוצא מצב שבו נשים פשוט נותנות להם את המושכות. אני לא אגיד שזה באשמתנו אבל תקרת הזכוכית מגיעה בעיקר מתוכנו."
שר מוסיפה: "אני יודעת שהרבה נשים נרתעות כי הן יודעות שהארגונים גם ככה 'גבריים' ולא יהיה להן מקום להתבטא" מוסיפה מיכל שר, "אבל 'לא' זה להרים ידיים. אי אפשר להגיד אני לא אכנס כי זה גם ככה ארגון גברי. זה גם ככה גברי כי את לא נכנסת."
בשטח, הצמרות הניהוליות בארגונים השונים אינם גבריים לחלוטין אבל יש בהחלט רוב; הצמרת הארגונית בחוש"ן נשית, בשני התפקידים הכי בכירים בבית דרור נמצאות נשים, באיג"י יש 2 נשים מתוך חמישה חברי צוות בכיר ובאגודה יש 2 נשים מתוך 7 חברי וועד והמנכ"לית הינה אישה.
נוח להישאר בבית
"לי יש מחשבה שלנשים נחמד יותר להישאר בבית" אומרת שירה רפאלוביץ, רכזת מתנדבים באיגי. "אנחנו נראה פחות ליינים של נשים, פחות אירועים לנשים, פחות בנות מגיעות למצעד והקטע המוזר שדווקא בארגונים אחרים שהתנדבתי שלא קשורים לקהילה את רואה את הרוב הנשי החזק. בסופו של דבר נשים בקושי יוצאות מהבית ולפחות לא כדי להתנדב בקהילה".
רפאלוביץ' מספרת, כי השנה באיגי המאזן קצת השתנה. "עשינו קמפיין במיוחד להביא בנות מתנדבות, אבל אם לא היה את המיעוט הזה לא היינו צריכים קמפיין מיוחד."
"מיעוט התנדבות של נשים לא ייחודית לנו, היא בבואה של מה שמתרחש בעולם כולו, וזה לדעתי כי להיות לסבית פחות מגונה מלהיות הומו, את מקבלת כמות קטנה יותר של הטרדות, לפחות מעל פני השטח" מסבירה נטלי, מנכ"לית האגודה.
"אני גם חושבת שהכאב של אישה כאישה קודם לכאב שלה כלסבית ולכן פחות חשוב לה להתנדב במקומות הללו. באופן מסורתי, וזה לא ייחודי לאגודה, גברים הרבה פעמים מסתכלים על ההתנדבות שלהם בין היתר כחלק מהרזומה, הרבה פעמים השיקול להתנדב יכול לאחד בתוכו שיקולים נוספים. הקהילה הגאה היא כמו הקהילה הסטרייטית 50 שנה אחורה; אפשר לראות שנשים בהתנדבות משמשות בעיקר בתפקידים מסורתיים, רגשיים יותר, טיפוליים לעומת גברים שלוקחים חלק בכל מה שדורש הובלה, שכלתנות והתמדה. נשים גם פחות רואות בהתנדבות ועשייה בתוך הקהילה כאיזושהי מקפצה לתפקידים משמעותיים אחרים, למשל בעירייה, בפוליטיקה."
ההגמוניה הגברית נשברת
הערב שיתקיים ביום ראשון הקרוב, "מתנדבות יותר שוות" הוא מעין wake up call עבור כל הנשים בקהילה שבא להגיד שאפשר להביא לשינוי במעמד האישה ובנראות נשית בקהילה, אבל רק אם אנחנו, הנשים, נעשה, ניזום ונתנדב.
"שינוי זה משהו שלוקח הרבה זמן, אבל קודם כל העובדה שההגמוניה הגברית קצת נשברה כי יש יותר נשים מנכ"ליות מגברים באגודה, אצלנו בחוש"ן וגם ב"בית הפתוח" זה כבר שינוי מאוד דרמטי", מוסיפה אירית צביאלי אפרת, מנכ"לית חוש"ן. "כבר שנה שלמה שאנחנו בחוש"ן שמים דגש מאוד משמעותי לגיוס של נשים, ייצוג נשי והעצמה נשית ורואים תוצאות בשטח."
"האתגר הוא להפוך לארגון שרואה את הנשים כקהל יעד מרכזי ושם לעצמו למטרה לקדם נשים לעמדות מפתח", מוסיפה דוישט. "אנחנו באיג"י ממצבים נשים כמנהלות תחומים, כמובילות ונכון להיום למתנדבות יש יותר מקום להתפתח ולקבל מענה נרחב יותר לא רק כמדריכות אלא גם כנשים שמחפשות קבוצה חברתית, מענה לצרכים שלהן כנשים בקהילה."
"היוזמה שמיכל (שר) ואני הגינו יחד זה בתוך המהלך הזה של להגיד "בואו, בואו, בואו" אנחנו משתוקקים שתהיו חלק", מוסיפה נטלי, מנכ"לית האגודה. "יש קול קורא נורא גדול ורצון לשלב נשים - אם זה בעשייה, בלהוביל פרויקטים, להתוות מדיניות. בואו תשתתפו לא רק בלהתנדב אלא בואו תיצרו, תובילו, תהיו חברות באגודה, תתמודדו בבחירות לוועד המנהל (שמאשר ומפקח על התקציבים) או תבחרו מועמדים מבוקשים. ככל שתהיינה יותר נשים בוועד תהיה להן מידת השפעה אמיתית על הקהילה."
שר מסכמת: "רק כשנהיה בתוכו תהיה לנו לגיטימציה לבוא לדרוש ולהביא שינוי אמיתי ולא מעצם זה שאנחנו נשים לסביות. צריך להיות בפנים ולרצות להשפיע ואת זה הוכחתי לעצמי בעצרת שעשיתי בשבת לברנוער שהיו יותר נשים מגברים על הבמה כחלק מאג'נדה שהגעתי איתה. אם תבואנה כמות של בנות שידרשו שינוי ויעשו מה שצריך לעשות אז יקרה שינוי. המטרה הגדולה היא שתהיה יותר נוכחות של נשים חזקות, מנהיגות עם כוח לבוא ולגרום לנשים להיראות יותר, שוות יותר, חזקות יותר עם יותר אמירה בעולם הזה".
"מתנדבות יותר שוות" יתקיים ב-19.8, 20:00 במרכז הגאה בגן מאיר בת"א.
>> הומואים בקהילה הגאה דורכים על לסביות?