>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
אך אחרי חודשים ארוכים ומורטי עצבים בדרך להורות, מגלים ההורים הטריים כי הקושי לא הסתיים שם. הומואים ישראלים רבים, לאו דווקא דתיים או מסורתיים, רואים בגיור כחלק חשוב בהשלמת ההליך. מי בגלל הצורך בהכרה ממסדית ומי בגלל הלחץ במשפחה. האלטרנטיבה הרפורמית קיימת, והיא מאפשרת רישום הילד כיהודי בכל המסמכים הרשמיים של מדינת ישראל. אך גיור זה אינו מספיק לרבים במדינה בה עיקר המוסדות מנוהלים באופן רשמי על ידי האורתודוכסיה.
הסבא והסבתא לא רוצים לראות את הנכדים "הלא יהודים"
סיפורו של ע', הומו מסורתי מתל אביב שהוא ובן זוגו הביאו לעולם תאומים בהליך פונדקאות, מבהיר את הקושי אותו חווים רבים בדרך לגיור הנכסף. כמו ישראלים רבים, גם ע' ובן זוגו מקפידים על כשרות, אך לא שומרים שבת.
במקרה של ע', אחד מן התאומים שנולדו מאותה אם פונדקאית הוא בנו הביולוגי ואילו השני הוא בנו הביולוגי של בן זוגו. "בעבר, התהליך היה שהיית יכול להגיע עם ילד אחד, להגיד שהבאת אותו לעולם עם איזושהי אישה שלא רוצה את הילד, ולהציג את עצמך כאב חד-הורי. אבל הרבנות כבר עלתה על זה שככה הומואים מגיירים ילדי פונדקאות".
"חילול שבת זאת עבירה חמורה יותר ממשכב זכר"
ע' ובן זוגו אפילו לא ניגשו להליך ברבנות, לאחר ששמעו מהורים אחרים בני אותו מין על מסכת ההשפלות והייסורים שעברו. "יש זוג אחד שהביא לעולם תאומים, בן ובת", מספר ע'. "ברבנות הסכימו לגייר את הבת, אבל לא את הבן. הסיבה הייתה שמכיוון שמדובר בהורים הומואים, אז ההורים אולי יתעללו מינית בילד. מי ששומע את ההיגיון העקום הזה עשוי עוד לחשוב שרק אם הילד מגויר ונחשב יהודי יש סכנה שיעבור התעללות. זאת פשוט שערורייה.
"זה אפילו לא קשור למשפחה. למה הילדים שלי לא זכאים להיות יהודים, רק בגלל שההורים שלהם הומואים? מי החליט שזוג הטרוסקסואלי, שהולך ומחלל שבת, הוא יותר יהודי ממני? הרי חילול שבת זאת עבירה חמורה יותר ממשכב זכר, זאת עבירה על אחת מעשרת הדיברות".
ומה אם בכל זאת לא תצליחו במה שנראה כמו קרב אבוד?
"רוב הזוגות בוחרים בגיור רפורמי או קונסרבטיבי. שם אין בעיה לגייר ילדים לזוגות בני אותו מין. אז אנחנו נגייר את הילדים גיור קונסרבטיבי, וכשהילדים יגיעו לצבא הם יעשו את תהליך הגיור המזורז שיש בצבא – אם הם יחפצו בכך".
"גם אני לא התחתנתי עם בעלי ברבנות"
בניגוד ל-ע', אלישיב לוין גולדברג ובעלו, גלעד, החליטו שלא לפנות לרבנות כדי לגייר את התאומים, בן ובת, אותם הביאו לעולם בהליך פונדקאות. השניים מגיעים ממשפחות דתיות, ומבחינת הוריהם, אם הילד לא עבר גיור אורתודוכסי – הוא פשוט לא יהודי – נקודה.
אבל מבחינתו של אלישיב, הילדים שלו יהודים לכל דבר ועניין, והוא ממש לא מתכוון לפעול בדרכים של הסתרה רק על מנת לרצות את המשפחה. "הייתה איזו אופציה לעשות קומבינה, אבל כל הקומבינה הזאת, משמעותה לשקר ולהסתתר", הוא אומר. "אין לי שום רצון להסתתר. אני לא חי בארון ולא ככה אני רוצה לגדל את הילדים שלי. אני מעדיף לבוא ולהגיד: כן, גיירנו את הילדים בגיור לא אורתודוכסי. כן, הם יהודים לכל דבר ועניין.
"לי חשוב שהם יהיו יהודים, חלק מהדת, מהתרבות ומהזהות המשפחתית שלנו. זה מאוד משמעותי שהילד שלך הוא חלק מהזהות והערכים שהיהדות טומנת בחובה. אלה הערכים שאני רוצה לגדל את הילדים שלי עליהם. מבחינתי, העם היהודי מחולק לכמה זרמים, ולתפיסתי הם יהודים, ולא מעניין אותי מה תפיסת הרבנות. בעיניי זה לא גיור סוג ב', זוהי כניסה ליהדות ככל דבר ועניין".
אלישיב מוסיף ביקורת מסוימת על החברה החילונית. "יש נטייה חילונית להשפיל את עצמה אל מול הרבנות ולתפוס את הרבנות כיהדות האמיתית", הוא אומר. "לכולנו יש יהדות מלאה ושווה, ולכולנו יש מקום ביהדות הזאת".
לגבי זה שילדיו לא יוכלו להתחתן ברבנות, אומר אלישיב: "אלף, גם אני לא התחתנתי ברבנות עם גלעד. בית, אם הם ממש ירצו, הם יוכלו לעבור הליך גיור מזורז בצבא. אני חושב שהיום, במציאות הישראלית, יש כל כך הרבה ילדים שהיהדות שלהם לא מקובלת על הרבנות או זוגות מעורבים ואחרים שגדלים בחברה הישראלים כישראלים ויהודים לכל דבר. היחידים שזה מעניין אותם זה הרבנות".
הגיור הרפורמי הוכר לצורך רישום – וסעיף הלאום הוסר מיד מתעודת הזהות
כך למשל, חוק השבות נוסח על בסיס השואה, אז נסגרו דלתות מדינות רבות בפני אלה שעמדו בפני השמדה וביקשו להימלט מפניה. ועל בסיס הזיכרון הזה, החליטה מדינת ישראל לפתוח את שערי המולדת גם בפני חצאי יהודים ורבעי יהודים, אשר גם הם היו נשלחים להשמדה, על פי ההגדרות שקבע היטלר.
במרשם האוכלוסין הייתה הגדרת היהודי במשך שנים נתונה בפני ההלכה האורתודוכסית, כאשר מי שעבר גיור רפורמי לא נרשם כיהודי. בשנת 2002, בעקבות עתירה לבג"ץ, קבע בית המשפט העליון כי אינו יכול להתערב בענייני ההלכה האורתודכסית ולחייב את הרבנות להכיר בגיור רפורמי. אולם, על משרד הפנים, שאינו מנוהל מוסד דתי, הורה בג"ץ להכיר באנשים שעברו גיור רפורמי כיהודים.
המשמעות המיידית עבור המתגייר בגיור רפורמי הייתה רישום סעיף הלאום "יהודי" בתעודת הזהות. אלא שעם פסיקת בג"ץ לרשום את המתגיירים כיהודים במרשם האוכלוסין ובתעודות הזהות, החליט שר הפנים מש"ס, אלי ישי, למנוע בכל מחיר את שמחת הניצחון של הרפורמים. אחרי שנים של סירוב מבוצר להסיר את סעיף הלאום מתעודת הזהות, הוסר הסעיף כלא היה. איש לא פצה פיו, ומאז הלאום של כולנו הוא הכוכביות המופיעות במקום.
ללסביות אין בעיה – הילד יהודי מיום היוולדו
ללסביות שמביאות ילדים לעולם, בין אם דרך בנק הזרע ובין אם בעזרה של ידיד, אין כל בעיה בנושא יהדותו של הילד. ילד שנולד לאמא יהודייה, תהיה נטייתה המינית אשר תהיה, הוא יהודי לכל דבר ועניין שכן נולד "מבטן ומלידה" של אם יהודייה – כך קובעת ההלכה וכך קובע החוק.
אבל כאשר האב הביולוגי יהודי והאם הפונדקאית אינה יהודייה, כאן כבר מתחילה הבעיה עבור אזרחים רבים בישראל. הרבנות מתנה גיור של ילד בכך שהוא יישלח לבית ספר דתי, רצוי חרדי, ושבבית ישמרו תורה ומצוות.
אלא שהומוסקסואליות, על פי עמדת הרבנות, אינה מתיישבת עם תנאים אלה. בניגוד להומואים דתיים רבים, ברבנות לא מסתפקים בלהתמקד רק באקט המסוים של "משכב זכר". אורח חיים יהודי, לתפיסת הרבנות, זה גבר ואישה נשואים.
"פתאום הופכים אותי לבלתי נראה ואני נכנס לארון בעל כורחי"
מצב זה מוביל זוגות הומואים רבים לוותר על הערכים שלהם. כך עולה מסיפורו של א', שמשפחתו של בן זוגו הצליחה לדחוק בהם להתחיל בתהליך וממש לשקר ברבנות. בן זוגו של א' מציג את עצמו כאב חד-הורי, ומנסה לשכנע את הרבנות כי הוא מוכן לגדל את ילדיו באורח חיים דתי.
"קשה לי עם זה, אני לא מכחיש", הוא אומר. "פתאום הופכים אותי לבלתי נראה ואני נכנס לארון בעל כורחי. כשנכנסתי לארון הבטחתי לעצמי שבחיים לא אשקר. זה ממש לא מוצא חן בעיניי, אבל מה אני יכול לעשות? המשפחה שלו לוחצת, ואנחנו רוצים לרצות אותם.
"אם זה היה תלוי רק בי, אפילו ברית מילה לא הייתי עושה להם. אבל החיים הם פשרה, ובמקרה הזה אני בהחלט מרגיש שהקרבתי משהו גדול. לפעמים אני מרגיש שגדול מדי. להגיד לך שזה לא פגע בזוגיות שלנו? זה פגע, ואני מקווה שלא יפגע עוד יותר".
כנס הפונדקאות: היה קשה למצוא רב אורתודוכסי שישתתף בפאנל הרבנים
לפני כחמישה חודשים התקיים במרכז הגאה שבגן מאיר בתל אביב כנס הפונדקאות הבינלאומי הראשון שהתקיים בישראל. במסגרת הכנס, התקיים פאנל של רבנים מכל הזרמים ביהדות, העוסק בבעיית הגיור של ילדי הומואים. את הכנס ארגן גידי גרונברג, פעיל בקהילה הדתית הגאה, המשמש רכז התרבות התורנית של המרכז הגאה וכן רכז הנוער של המרכז הגאה.
גרונברג מספר כי אחד הקשיים העיקריים לקראת הכנס הוא למצוא רב שיסכים להשתתף בכנס – ועוד כזה שמתקיים בתוך המרכז הגאה. "לשמחתי הרב שמואל סלוטקי, רב קהילה בשכונת רמות בירושלים, מרבני בית הלל, הסכים להגיע", מספר גרונברג.
הסוגיה המרכזית בכנס הייתה: איזה פתרון נותנים לאותם ילדים? "מה שקורה זה שהילדים, בסופו של דבר, מגיעים לישראל והם אינם יהודים", מסביר גרונברג. "לרוב, לא רק שהפונדקאיות אשר נשאו אותם ברחמן אינן יהודיות, גם הנשים שתרמו את הביציות שלהן אינן יהודיות.
"למי שיש כיום את המונופול בנושא הגיור הוא הרבנות הראשית, שהיא אורתודוכסית. אף רב אורתודוכסי לא יגייר ילד להורים הומואים".
"מיעוט בחברה הישראלית מכתיב לכולנו את הכללים"
כיום, מסביר גרונברג דרישות הרבנות מחמירות הרבה יותר. "הם דורשים שהילד יגדל 'לעול תורה ומצוות', כאשר ישנו לחץ רב שהוא יגדל במוסדות חינוך חרדיים ולא רק דתיים-לאומיים. כמובן דורשים שתהיה שמירת שבת בבית. וכיום, בחלק מהמקרים, הם עוקבים אחרי הזוגות ובודקים שכך אכן נעשה. אני אפילו שמעתי על מקרים שבהן נשלל הגיור.
"יש כאן אבסורד: מיעוט בחברה הישראלית מכתיב לכולנו את הכללים. מכתיבים לכולנו כיצד עלינו להיות יהודים".
אבל מדוע להתעקש דווקא על גיור אורתודוכסי, שהוא מראש מוגדר כמשהו מקובע שאינו נוטה להתפשר?
"ביום מן הימים, כשיהיו לי ילדים, אני ארצה שהם יגוירו גיור אורתודכסי. שכאשר הם יגדלו וירצו להתחתן בדרך המקובלת, במידה שיהיו סטרייטים, יוכלו להינשא במדינת ישראל".
"לא רוצה שהילד ירגיש סוג ב'"
בתשובה לשאלה האם לא מדובר במלחמה בטחנות רוח והאם לא כדאי להתמקד במאבק על שלילת המונופול של הרבנות האורתודוכסית, עונה גרונברג: "אני חושב ששני המאבקים הללו הם מאבקים מקבילים. מצד אחד, אני אכן נלחם שלא יהיה מונופול. זה בא לידי ביטוי בפתק שאני שם בקלפי ועד לדרך שבה אני מחנך בני נוער שאני עובד איתם ואיפה שאני בוחר להתפלל בשבת.
"מצד שני, אני לא רוצה שהילדים יחיו בדיסוננס וירגישו יהודים סוג ב'. אם הם ילמדו בבית ספר חילוני, כל החברים שלהם ייצאו בשבתות, והם ייאלצו להישאר בבית ולשמור שבת, כי אנחנו לא נוותר על הזהות הדתית שלנו. בחינוך ממלכתי-דתי הם יגדלו בתחושה שהם סוג ב' בגלל שיש להם שני אבות ובגלל שהם לא עברו גיור אורתודוכסי. ואני אישית רוצה שהילדים שלי יקבלו את אותו חינוך שאני קיבלתי, שהוא חינוך ממלכתי-דתי".
הרבנות האורתודוכסית, שהיא באופן מוצהר מחמירה ומקובעת, תבוא ותאמר: "היום אתם מכריחים אותנו לגייר ילדים שיגדלו בבית שאינו על ברכי היהדות, לשיטתנו – מחר תכריחו אותנו לחתן שני גברים או שתי נשים, כמו אצל הרפורמים".
"אני אגיד לך מה ההבדל בעיניי. בחתונה אני בוחר כיצד לייחד את הזוגיות שלי וכיצד למסד אותה. הרי זה לא משנה מה אעשה, המדינה לא תכיר בנישואים האלה, אלא אם ישתנה החוק הקיים, שמעניק לרבנות מונופול גם בנושא זה. מבחינתי, הנישואים משפיעים רק עלי.
"הגיור כבר משפיע על הילדים שאני מביא לעולם. יש כאן צד שלישי. ואני אשתף אותך בכנות, שכיום ההתלבטות הגדולה ביותר שלי בעניין פונדקאות היא לא העלויות המטורפות וזה שצריך לנסוע לצד השני של העולם כדי שזה יקרה, אלא דווקא נושא הגיור".
התנועה הרפורמית: ההומואים מתקבלים במאור פנים
על התהליך עצמו מספרת הרבה סדן: "שני בני הזוג מגיעים, מתקבלים במאור פנים ומתייחסים אליהם כשווים לכל דבר ועניין. מבחינתנו הם משפחה אחת, גם אם האב הלא ביולוגי עוד לא אימץ את הילד. המשפחות המורחבות מוזמנות גם הן, אם הן רוצות.
"בשלב השני, אנחנו לא מצפים שהם או ילדיהם יחזרו בתשובה. הם לא צריכים לשקר לגבי אורח החיים שלהם ולהגיד שהם ישלחו את הילד לגן דתי, ישמרו כשרות או יחבשו כיפה. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שמי שעושה גיור זה אדם שחפץ שהוא וילדיו יחיו על פי מסורת ישראל – להדליק נרות חנוכה, להדליק נרות שבת, אולי לצום ביום כיפור, אולי סדר פסח".
ואם המסורת בכלל לא חשובה למשפחה?
"אם המסורת לא בכלל חשובה למשפחה, הם ממילא לא יגיעו אלי לגיור. אם היפותטית תבוא אלי משפחה לגיור והם יגידו: 'אנחנו אתאיסטים גמורים, ואנחנו מקפידים בכל חג להיות בחו"ל כדי שלא נצטרך להיות בכל חג', אז בכל זאת נצטרך לדבר איתם, להבין מה המהות והסיבה שהם באו אלינו".
"חשוב לנו שהומואים ולסביות ירגישו שיש להם מקום דתי להתחבר אליו"
הגיור הרפורמי כולל ברית מילה לבן, טבילה בים או במקווה הקונסרביטי בקיבוץ חנתון וקבלת עול מצוות. "מבחינתנו, קבלת עול מצוות זה הבחירה לחיות אורח חיים יהודי, כפי שהסברתי אותו קודם", אומרת סדן. "זה תהליך שכולל פגישה איתי בדרך כלל, שבה נעשית איזושהי היכרות וממלאים טפסים. המטרה היא שיהיו להם פנים מוכרים כשהם מגיעים לבית הדין של התנועה הרפורמית. אחר כך הפגישה עם בית הדין היא בעיקר פורמלית.
"בבית הדין של התנועה יישאלו בני הזוג מדוע חשוב להם שהילד יהיה יהודי, ויסבירו להם את המצב המשפטי: הילד יהודי במרשם האוכלוסין – אבל הרבנות לא תחתן את הילדים.
ובאותה הזדמנות, הרבה סדן תציע לזוג ההומואים גם להתחתן בתנועה הרפורמית. "נכין להם חופה – ובא לציון גואל", היא אומרת. "מאוד חשוב לנו שהומואים ולסביות ירגישו שיש להם מקום דתי להתחבר אליו, בלי להתנצל ובלי להסביר. אני חושבת שזה מקסים שאנשים לא צריכים לשקר".
פנינו אל הבית היהודי, המפלגה הדתית בקואליציה, כדי לקבל את עמדתם בנושא. עד כה לא התקבלה תגובתם.
פנינו גם לרבנות הראשית לקבל את התייחסותה, וגם זו לא השיבה עד כה.