בישראל השמרנית של שנת 2016 יש עדיין מי שאינו מכיר בזכויותיו הבסיסיות של האדם ובמיוחד בזכות לבחור באופן חופשי את בן זוגו וללכת עם נטיית ליבו ונטייתו המינית. תופעה מטרידה זו שכיחה מאוד במגזר הדתי השמרני – שם, גורמים מסוימים מתעקשים לתייג, להכחיש ולבייש את אלו הנמשכים לבני מינם ואף מוכנים להגדירם כ"סוטים", "רשעים", "סוררים" וככאלה שאינם מתאמצים מספיק בכדי לשנות את "התנהגותם הקלוקלת".
>> התאומים ממן: "אף פעם לא רבנו על בחור"
>> תמונת האיבר המוגזם של כוכב הריאלטי שורפת את הרשת
אותם גורמים גם המציאו את "טיפולי ההמרה" שכל מטרתם היא "לשנות" את אותה העדפה מינית. הם מעסיקים פסיכולוגים או דמויות סמכותיות ומקיימים "קבוצות טיפוליות", בהן אנשים אמורים לעשות מה שאומרים להם ובכך להיגמל מאותו "הרגל מגונה". מי שאינו מצליח להתיישר וללכת בתלם, נחשב "לא רוצה מספיק". תהליך זה, לרוב, הרסני מאוד לגברים ולנשים כאחד, בעיקר כי הוא מעביר מסרים פוגעניים במסווה של עזרה ומוסריות. אותם מנהלי קבוצות מפנים אצבע מאשימה כלפי אלו שלא מצליחים להשתנות וגורמים לפגיעה קשה בתחושת הערך עצמית שלהם, בדימוי הגוף שלהם ובביטחון העצמי שלהם.
אני פוגשת גברים ונשים מכל המגזרים עם העדפה מינית כלפי בני מינם, שנמצאים בצמתים שונים בחייהם: יש היודעים כי הם הומוסקסואלים, יש שעדיין מתלבטים עד כמה נטייתם המינית משמעותית ונחרצת עבורם ויש אחרים שסביבתם הקרובה מכתיבה אורח חייהם ללא פשרות, והם אינם ממהרים לנטוש או רוצים להינטש על ידי יקיריהם. לרוב יהיו אלה האחרונים שידחיקו את מצוקתם ויבחרו לעבור תהליכי המרה. אך גם לאחר שניסו לבצע "המרה", לא כולם מסיימים או משיגים את מבוקשם בטיפולים מסוג זה.
"פליטים" של טיפולי המרה
עידו (שם בדוי), בן 40, הוא "פליט" של טיפולי המרה. הוא הגיע לקליניקה במטרה לקבל טיפול באמצעות סרוגייט שיאפשר לו לחיות כהטרוסקסואל. עידו פנה למרפאה עם ההפנמה וההרגל לרצות להיות מישהו אחר, רק לא עצמו, כפי שהוא. הוא הגיע מרוסק נפשית כשהוא סובל מערך עצמי נמוך, מדימוי גוף שלילי ומחרדה מהמין הנשי, שבאה לידי ביטוי בשנאת נשים ובעימותים חוזרים ונשנים עימן. הסברתי לעידו שבכדי שיהיה לו סיכוי להשיג את מבוקשו, עליו לראות נשים "כבנות אדמה ולא כליליות".
התחלנו בבדיקת הקשרים הקיימים עם הנשים בסביבתו, ובהדרגה עידו למד לתקשר איתן ולפתח עמן קשרים חברתיים, לא כמועמדות לנישואין או כאובייקטים לתשוקה מינית. מרגע שהוסר האיום המותנה שכל קשר עם אישה מוביל ליחסים מיניים שדחו אותו, החל עידו לחוות נשים וגם אותי, כבני אדם שלא דורשות או מצפות ממנו לשום דבר מעבר לקשר בסיסי בין אנשים. בהתאמה, החל לחוות גם גברים באותו האופן, כבני אדם עם בחירות שונות ומערכות יחסים מגוונות. עידו הגיח, בזהירות, כזחל המוציא מחושיו מהעולם הדתי הבודק אותו בציציות התשוקה, אל עולם המאפשר יחסים מגוונים בדרגות קרבה שונות.
בהמשך עידו בחר, בקצב שלו, להיכנס לחברה ההומוסקסואלית, ממנה נמנע עד כה והיה בעל עמדות מאוד שליליות כלפיה (שנטעו בו בתהליך ההמרה שניסה לעבור). בדרכו ובקצב שלו ברר עידו את חבריו ואת רמת הקשר שלו איתם. הוא החל לבלות בברים ולרקוד במסיבות, ולמעשה בפעם הראשונה בחייו הרגיש רצוי, מוערך, מושך ושיש מי שחפץ בחברתו בין אם זה נשים או גברים. יתרה מכך, הוא הוסיף לעצמו מאמנת אישית שעזרה לו בנבכי העולם החילוני, תוך שהוא מצמצם את הרצף הטיפולי לו הוא נזקק פחות ופחות.
חיי המין ההומוסקסואלים של עידו מסבים לו הנאה, סיפוק וחוויות חדשות מרגשות וכיום עידו הוא גבר שיודע כי הוא מושך ונמשך, מענג ומתענג. יש לו עולם חברתי שלם המורכב מחברים חדשים (בעלי נטייה מינית הומוסקסואלית) – דתיים וחילונים, גברים ונשים כאחד. עידו מגשים את חלומותיו העסקיים וחיי חיים עצמאיים.
להסתכל לטראומה בלבן של העיניים
מניסיוני, היחידים שטיפול הסרוגייט יכול להשפיע על נטייתם המינית, הם כאלו שעברו ניצול מיני מתמשך בעברם. לאותם הנפגעים ישנה טראומה מינית שלרוב נגרמה מפגיעה של אדם קרוב ומתאפיינת לעיתים בתחושת דחייה כלפי אותו המין שפגע בהם ובכך הימנעות מלפתח קשרים עם אותו המין. לעיתים, אם הפגיעה התבצעה בשלב מוקדם בהתפתחות המינית של הנפגע, הטראומה עלולה להתבטא גם בבלבול בנטייה המינית ומשיכה לדמות דווקא דומה. מעין תהליך החתמה שקורה בשלבים מוקדמים בחיים.
בשני המצבים האלה, אם יעשה תיקון לחוויה הפוגענית ,יתכן כי גם יחול שינוי בנטייה המינית של הנפגע, אך חשוב לזכור כי המטרה אינה לשנות את הנטייה המינית של הנפגע, אלא לטפל בטראומה המינית ובתוצאותיה. הטיפול מאפשר לנפגע לחזור לאורח חיים תקין ואף לחיות בזוגיות שמתאימה עבורו. הטיפול בחוויה הפוגענית אינו מצריך בהכרח טיפול בעזרת סרוגייט (אם כי גם זו אפשרות עבור חלק מהפונים), אלא מתמקד בהתמודדות עם הטראומה עצמה על כל היבטיה ובכל תחומי החיים. לפעמים, תוך כדי התהליך, המטופל ישנה את נטייתו המינית זאת, משום שהריפוי מייתר את הצורך להימנע ולהתגונן או משחרר את הבחירה בבני הזוג להיות כפי שהיא ולא כמנגנון הגנה.
ליאור (שם בדוי) נפגע מינית על ידי הגנן בבית הוריו כשהיה בן 9. לא מדובר על פגישה חד פעמית אלא על מסכת סבוכה וכואבת. ליאור לא העז לספר להוריו כי חשש שיכעסו עליו ויפטרו את הגנן, שמצדו הפעיל עליו מסכת איומים שיפגע בו ובמשפחתו. ליאור הפסיק לתפקד. הוריו לא ידעו את נפשם וחיפשו איש מקצוע שיסביר להם מה עובר על ילדם היקר, שעד לאותו הזמן היה תלמיד טוב, פעיל, ואהוד חברתית. חודשים ארוכים עברו עד שהמרצע יצא מהשק. ליאור חשף את הסוד הנורא, הגנן פוטר מעבודתו ומסכת ההתעללות נפסקה. אך ליאור לא זכה לטיפול המתאים להתמודדות עם התקיפה, ונותר עם צלקת עמוקה שבגיל ההתבגרות התבטאה במשיכה לבנים וקיום מערכות יחסים חלקיות, סודיות ומוחבאות ששחזרו במדויק את הסצנות שהיו לו עם הגנן.
עם השנים ליאור הפך לגבר שמן מאוד, מוזנח וחסר ביטחון, שניסה בכל כוחו לקבל טיפול הולם למצבו ממטפלים רבים, תוך שהוא מסתיר את עברו וחושף את נטיותיו המיניות ואת אי יכולתו לקיים קשר נורמטיבי עם בן זוג. בסוף שנות השלושים לחייו, כמוצא אחרון, האיצו בו, בני משפחתו להגיע לטיפול סרוגייט. הטיפול היה ארוך ובו שוחזרו, אחת לאחת, הסצנות המקובעות והמוחתמות שליוו אותו מילדות. לאורך הטיפול, באופן רגיש, איטי והדרגתי, הצליח לבסוף ליאור ליצור קשר עם אישה ולחוות עצמו משוחרר כפי שמעולם לא הרגיש.
הדוגמאות האלה הן רק שתיים מתוך מקרים רבים של מטופלים בקליניקה. מניסיוני, אנשים הם מורכבים ובעלי צרכים מגוונים וכל ניסיון של אדם ללכת נגד נטייתו ותשוקתו או לחילופין לרצות את סביבתו ולחיות לפי התניות ותכתיבים יביא לתסכולים רבים ולקשיים גדולים במהלך החיים. לטיפול נכון אין נוסחת קסם או דרך אחת. מדובר במאמץ משותף של מטפל ומטופל לרדת לעומק הבעיה ולבצע תיקון חוויתי שיעזור למטופלים להשתחרר ולחיות את חייהם מתוך בחירה חופשית ומספקת.
>> ללא תחתונים: החבילה של סקוט דיסיק ממשיכה להדהים
>> ילדות אחרת: "הייתי משחק עם הדובי שלי ובוכה כי לא היו לי חברים"