מי שעקב אחר מדורי האופנה והתרבות בחודשים האחרונים, ודאי הבחין בכניסתה הסוערת של תאלין אבו חנא לעולם הזוהר. אבו חנא, ערבייה נוצרייה בת 22 מנצרת, מככבת כיום כדוגמנית הטרנסג'נדרית הראשונה בזירת האופנה הבינלאומית. על אף גילה הצעיר הספיקה לקטוף לא מעט תארים, החל מזכייתה בתחרות מיס טרנס 2016 שהתקיימה השנה לראשונה בישראל ועד להופעתה כפרזנטורית של חברת האופנה הספרדית דזיגואל.
>> אקטיבי או פסיבי: איך אפשר לדעת גם בלי לשאול?
>> הטרנד החדש: כולם מסירים שיער מהישבן פתאום
הזכייה במיס טרנס ישראל הביאה להכרה בינלאומית, ערוצי תקשורת כמו הניו יורק טיימס, בזאר וכן גופי תקשורת בעולם הערבי, אפילו באיראן, גילו עניין בדוגמנית הטרנסג'נדרית הראשונה בעולם. לאחר זכייתה בתחרות הארצית ייצגה את ישראל בברצלונה בתחרות מיס אינטרנשיונל, בה זכתה במקום השני והמכובד. "באתי לא רק כדי לייצג את ישראל, אלא גם להסביר את הקהילה שלי", מעידה אבו חנא, "להיות טרנסג'נדרית במגזר הערבי זה בלתי אפשרי, זה הדבר הכי קשה שיש. עברתי הרבה קשיים כדי להגיע לאן שהגעתי".
"אחרי המסיבה הלכנו לבית של אחד החברים והייתה אצלו טרנסג'נדרית. ראיתי בה בחורה לכל דבר עד שסיפרה על העבר שלה. הסיפור שלה היה נשמע לי מוזר והתחלתי לצחוק, למעשה זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי טרנסג'נדרית. ידיד שלי הסביר לי שהיא עברה ניתוח לשינוי מין ותיאר את התהליך שעברה. באותו רגע ידעתי שזה בדיוק מה שהרגשתי מגיל קטן, עד אותו רגע המחשבה להפוך לאישה הייתה בגדר חלום".
"היה לי ברור שכשאחזור הביתה אחטוף מאבא מכות"
כבכל סביבה שמרנית, גם במגזר הערבי סוגיית הלהט"ב מודחקת היטב. השיח הגאה אינו קיים כלל, ועל כן רבים במגזר מתנהלים בהסתרה ואינם חשופים למודלים לחיקוי. אבו חנא מספרת כי יציאה מהארון בפני המשפחה כמעט ולא עולה על הדעת ושבמקרה שלה, הדבר הביא לניסיונות "שיקום". "אמי חשבה שיש לי מחלה כלשהי וניסתה לשקם אותי, אך לאחר שפנתה לרופאים ופסיכיאטרים הבינה שזה לא אפשרי". היא משתפת, "אבא שלי לא היה מוכן לשמוע או לנהל שיחה בנושא, ולכן החלטתי לא לשתף אותו כלל. הדודים שלי זרקו לי הערות, בבית הספר עברתי הרבה השפלות ואבא שלי היה תוקף אותי. היה לי ברור שכשאחזור הביתה אחטוף ממנו מכות, עד שיום אחד החלטתי לשים לזה סוף והתלוננתי עליו לשירותי הרווחה. מאז האלימות פסקה, אך היה ברור לי שבסופו של דבר אעבור לת"א".
"תכננו לקבור את חברה שלי חיה"
תאלין מספרת כי הגיעה ממשפחה מודרנית שאינה מייצגת את יחסו הנוקשה של המגזר לקהילה הטרנסג'נדרית. "אני מכירה המון סיפורים קשים של חברותיי מהמגזר", היא מספרת, "יש לי חברה שאביה נהג לקשור אותה מהרגליים ולגרור אותה מאחורי הטנדר כדי שהגוף שלה ישתפשף בכביש, או שם אותה בפח זבל במשך שעות עד שהיה מסיים לעבוד. חברה נוספת נמצאה על ידי המשטרה לאחר שהייתה קשורה באזיקים בחדרה שלושה ימים. חברה אחרת תכננו לקחת ליער באמצע חתונה משפחתית כדי לקבור אותה חיה".
בניגוד לסביבות אחרות במגזר, אבו חנא זכתה להכיר להט"בים כבר בגילאי העשרה. הדבר הקל על ההתמודדות מול חוסר ההבנה של הסביבה והיווה מקום להזדהות ראשונית עם קהילת הלהט"ב. "להיות טרנסג'נדרית זה לא משהו שאפשר להסתיר לעומת נטייה מינית", היא מסבירה, "עד שגיליתי שאני טרנסג'נדרית לא שוחחתי עם אמא שלי על כך, במגזר הערבי אי אפשר באמת לדבר על הדברים האלו בגלוי".
החיים שאחרי
עם הזכייה שלה במיס טרנס ישראל 2016 ומלכה שניה בתחרות הבינלאומית בברצלונה, אבו חנא זכתה בפרס מדהים מתנת בית החולים קאמול קוסמטיק בבנגקוק: "זכיתי בוואוצ'ר על סך 22,000$, ובהזדמנות הראשונה נסעתי לממש את הפרס. התלוותה אליי ישראלה סטפני לב, מנהלת פרויקטים ומיזמים חברתיים במרכז הגאה בתל אביב. ישראלה דואגת לי כמו אמא, הפכנו למשפחה של ממש ואני מודה לאלוהים שנתן לי משפחה חדשה".
"אני מרגישה ברת מזל על ההזדמנות שנתנה לי תחרות מיס טרנס ישראל 2016. אני יודעת שלא מעט אנשים הרימו גבה באשר לפרס שניתן לי כזוכה בתחרות, אבל אני חייבת להבהיר את העניין ולדבר על העלויות של ניתוחים לשינוי מין שאינן בהישג יד, בטח ובטח שלא בקרב נשים טרנסיות, שגם בשנת 2016 עדיין לא מצליחות להשתלב בשוק העבודה. לצערי הרב רבות מהן מגיעות למעגל דחיקה מכורח המציאות, וזאת בכדי להגשים את עצמן ולהגיע לאיזון בין ההרגשה של אישה לבין הפזיולוגיה הגנטית אליה נולדה. בבית החולים קיבלתי שירות vip, טיפול רפואי ברמה הכי גבוהה שיכולתי לקבל, התייחסו אליי כמו למלכה. היום אני מרגישה אישה שלמה ומאושרת".
"בטוחה שכל יום נרצחת טרנסג'נדרית במזרח ירושלים"
על אף פעילותם הנרחבת של ארגונים גאים ברחבי הארץ, עמותות להט"ב במגזר הערבי עדיין לא נראות בשטח. תאלין מספרת כי למיטב ידיעתה אין מענה ללהט"בים במגזר, ולכן גם בשנת 2016 החשיפה לנושא נעשית בסתר באמצעות הרשת. "לדעתי הכל מתחיל בחינוך בכפרים", היא טוענת, "בבתי ספר מוסלמים מחנכים לשנוא את הקהילה הגאה. לי באופן אישי היה מזל, למדתי בבת ספר דמוקרטי שמתמקד בזהות ובמימוש רצונות הפרט. כל ההתנהלות בבית הספר הייתה אחרת, מנוגדת לבתי ספר מקובעים במגזר שמלמדים אותך להיות רופאה או עורכת דין. בית הספר אפשר לי להשתייך לקבוצת הבנות בשיעורי ספורט למשל, ואלו יתרונות שעזרו לי לזהות את עצמי".