>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
אז החלטת שהגיע הזמן לצאת מהארון. נמאס לך להסתיר או לדבר בצורה שמשתמעת לשני פנים לגבי הזוגיות שלך או המיניות שלך. אז מה עכשיו? למי כדאי לספר ולמי לא? מה כדאי לדעת לפני הצעד המשמעותי? קבלו כמה המלצות וטיפים, רגע לפני שאתם עושים את הצעד הראשון
מתי להתחיל את התהליך? אין תשובה אחת שתתאים לכולם. זו בעצם החלטה שלכם לפי מידת ההבשלה והקבלה שלכם את עצמכם ולפי שיקולים של מידת הרווח אל מול המחיר אם תספרו לאחרים. חשוב שתרגישו בנוח לעשות את זה ולא כי מישהו כופה עליכם או חושב עבורכם שזה כדאי. רק אתם תדעו אם זה מתאים לכם ורק אתם תתמודדו עם ההשלכות.
למי לספר ראשון? הדילמה הכי גדולה למי לספר ראשון. הרבה בוחרים לספר תחילה לחבר או לחברה טובים ואחר כך לאמא או לאבא. לא משנה במי תבחרו, מומלץ לבחור אדם שאתם סומכים עליו ושיש לכם את הרושם שיקבל את הידיעה בהבנה. קבלת חוויה חיובית ראשונה מהגילוי חשובה מאוד כדי לספק לכם כוח להמשיך ולצאת בפני אחרים.
איפה לספר? חשוב לבחור מקום שיאפשר שיחה אינטימית בלי רעשים והפרעות. מקום שאתם מכירים ומרגישים בו בטוחים. לא כדאי לספר למשל לחבר טוב בהפסקה בבית הספר כי יכולים להיכנס תלמידים אחרים ולהפריע או בבית קפה אם אתם חוששים שמשולחנות מסביב יקשיבו לכם או שאם תישאלו שאלות תחששו לענות עליהן באותו מקום. חשוב לבחור גם שעה ביום שבה שניכם פנויים ולא לחוצים בזמן.
לאיזה תגובות לְצָפות? אין לכם שליטה על התגובה של מי שתספרו לו, אבל חשוב לזכור שיש לכם שליטה על התגובות שלכם באותו אירוע. צפו שתישאלו שאלות אינטימיות כגון האם כבר קיימתם יחסי מין?, עם מי?, איך עושים את זה עם אדם מאותו המין? וכדומה. צפו שהאדם עשוי לומר לכם "ידעתי כבר מזמן" או "רואים את זה עליך" או להטיל ספק ברצינותכם. מומלץ שתיאזרו בהרבה סובלנות וסבלנות ותשתדלו להכיל את מגוון התגובות והשאלות האפשריים על מנת להעביר מסר לאדם שמולכם שאתם מקבלים את עצמכם ונותנים לו זמן וסבלנות לעכל את הידיעה ולענות על השאלות.
נכון? אז זהו שנכון, ואתם צודקים, אבל אל תשכחו שלקח לכם (לרובכם הגדול לפחות) כמה שנים טובות להכיר בעובדה שאתם להט"בים ולקבל את זה עד שהרגשתם "בשלים" מספיק לצאת מהארון. האדם שרק שמע את הידיעה בעצם מתחיל כמעט מאפס את התהליך שאתם עברתם. הוא כעת בארון משלו עם הסוד והידיעה וצריך זמן לעכל, לאסוף מידע, לראות איפה הסטיגמות שלו נגמרות וההיכרות שלו איתכם מתחילה. זה לוקח בדרך כלל זמן ושונה מאדם לאדם. אתם צריכים להיות מוכנים לכך שזה לוקח זמן, לתמוך ולספק מידע בסבלנות ולרוב זה מסייע לזרז את התהליך שהם עוברים בדרך להשלמה ולקבלה.
איך למנוע הדלפת מידע לאחרים? הרבה פעמים קיים חשש שאם אספר לחבר או להורה, ישר כולם יידעו ולא תהיה לי שליטה יותר על הידיעה. אתם צודקים. זה באמת מצב שעלול לקרות וזה חלק מהשיקולים שלכם לפני שאתם בוחרים להתחיל בתהליך.
באמצעי המדיה המודרניים (פייסבוק, יו-טיוב) קשה גם ככה לשמור על אנונימיות ותמונות מאירועי גאווה בהם נכחתם עשויים בקלות להוציאכם מהארון גם אם לא חפצתם בכך. אם אינכם רוצים שהאדם שסיפרתם לו יעביר את זה הלאה, דאגו לומר לו זאת בצורה ברורה ואפילו כמה פעמים. הדגישו שזה עניין ומסע פרטי שלכם לעבור ולהחליט את מי לשתף.
עם זאת, קחו בחשבון שהוא עלול להרגיש לבד כעת עם הסוד ואם תספקו לו עוד אדם שהוא מכיר שעימו יוכל לשוחח על כך, בנוסף לכם, זה יוכל להקל עליו ולסייע לו במניעת העברת הידיעה הלאה. קחו גם בחשבון שאם אתם משתפים אחד מההורים ומבקשים שלא יספר להורה השני, הסיכוי לכך קטן גם אם תבקשו.
איך מספרים להורים? הורים זה אחד הגורמים שהכי מפחיד לספר להם. האם הם ימשיכו לאהוב אותי? האם הם יזרקו אותי מהבית? האם הם חושדים או כבר יודעים עלי? אם החלטתם לספר להורים כדאי לזכור שלפעמים הורים נוטים להאשים את עצמם במצב או להביע דאגות וחששות שחבריכם לא יביעו, כגון: "האם לא יהיו לי אף פעם נכדים?", "האם זה משהו שאני עשיתי או חינכתי שגרם לך 'להיות כזה'?" ועוד.
הורים יכולים לכעוס או להאשים את עצמם, אך להשליך את הכעס וההאשמה עליכם. הורים גם יכולים לחשוש ממכרים, שכנים או מחברים שלהם שמא הסוד ייצא ואיך הם, כמשפחה יצטיירו בעיניהם. יש הורים שחוששים שהאחים הקטנים יידעו. איך הם יגיבו? האם לספר או לא לספר להם? מה עלול להיות המחיר החברתי שישלמו האחים בבית הספר אם הידיעה תצא החוצה? אין פיתרון פשוט לשאלות הללו.
חשוב מאוד לתת מקום לכל החששות הללו ולאפשר להן להיות מבוטאות בקול רם, לדון בהן ולנסות לתת להורים מידע ותמיכה. מומלץ לתת להם לקרוא ספרים בנושא יציאה מהארון כגון: "אמא יש לי משהו לספר לך" של דבורה לוז ושרה אבני מחלוצות ארגון תהל"ה. ארגון זה מספק גם קו ייעוץ וסיוע וקבוצות תמיכה להורים שילדיהם יצאו מהארון.
קיימים גם סרטים אודות הנושא שתוכלו לתת להם לצפות (אולי אפילו איתכם אם תרגישו בנוח) כגון הסרט הדוקומנטרי של אסי עזר הנושא את אותו השם: "אמא, יש לי משהו לספר לך". זכרו שברגע שאתם יוצאים מהארון בפני המשפחה, היא למעשה "נכנסת לארון" ולוקח לה זמן לעבור תהליך של קבלה ותמיכה בכם באופן מלא.
צריך להיות סבלניים ולא להתעקש ישר להביא את החבר/ה שלכם לארוחת ערב אם זה עדיין לא התקבל בהבנה. אם חלילה התבקשתם לעזוב את הבית בעקבות הידיעה, דעו שאתם לא לבד. בית דרור הוא מקום סיוע ומקלט ללהט"בים שהוצאו מהבית על רקע נטייתם המינית ומסייע בגישור משפחתי.
איך מספרים לאחים הקטנים? לפעמים תרצו שגם האחים הקטנים שלכם יידעו ולפעמים לא. לפעמים ההורים מבקשים שתספרו להם ולעיתים יבקשו שלא. מומלץ שתהיו בחזית מאוחדת עם ההורים לפני כן כדי שכאשר הם ישוחחו עימם על כך, הם ישמעו גם מהם דברי תמיכה וקבלה של הנושא ולא הסתייגות וחששות. כך יהיה להם יותר קל לקבל את הנושא. ניתן להסתייע גם בשירותי יועצת בית הספר או השפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי) בהתאם למידת הבקיאות שלהם בנושא זה. כמו-כן לארגון נוער גאה (איגי) יש אנשי מקצוע בעלי ידע רב בתחום.
חשוב לדעת שיש אנשי מקצוע וטיפול שנושא היציאה מהארון הינו תחום המומחיות שלהם שיתמכו בכם אם אתם חשים לבד או זקוקים לייעוץ וסיוע בכל שלב של התהליך. לאיגי יש קבוצות נוער בהן תוכלו לחוש קבלה, שייכות ומקום להתלבט ובעיקר להיות מי שאתם. במרכז הגאה ישנם אנשי מקצוע וטיפול מומחים בתחום זה ולאחרונה נפתח מרכז לדיווח וטיפול בנפגעי אלימות על רקע הנטייה המינית.
ד"ר אורי שפר שלו הוא מנהל המערך הפסיכוסוציאלי באיגי - ארגון נוער גאה, ועו"ס המרכז העירוני הגאה של עריית תל-אביב יפו
>> מדור הורים לילדים גאים - שאלות ותשובות
>> אורנה בנאי יצאה מהארון ונכנסה להיכל הקהילה 2011