>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
ש', בת 32 וד', בת 34 שואלות: אנחנו בנות-זוג למעלה משמונה שנים, וכמעט מתחילת הקשר אנחנו גרות יחד. לפני כשנתיים הפכנו לאימהות לילד מתוק. השנה וחצי הראשונות של הקשר היו מאד מאד מספקות מבחינה מינית. אז, למשך כשנה נוספת, תדירות הסקס ירדה לאחת לכמה חודשים. עכשיו כבר כמעט ואין בכלל... רצינו לדעת האם הסיטואציה הזאת תקינה, או שזהו מתכון ודאי לנזק בטווח הארוך? האם כדאי ללכת ולטפל בעניין? חשוב לנו לציין כי אנחנו מאוד אוהבות אחת את השנייה, ומערכת היחסים בינינו היא סך-הכל טובה ומספקת את שתינו. תודה רבה.
אריאל עונה: שלום ש' וד'. תחילה אציין כי משמח לשמוע על המשפחה שהקמתן ועל התחושה המשותפת לשתיכן, שהקשר טוב ומספק אתכן. אין לי ספק כי גם להיבטים אלו משמעות רבה בסיטואציה.
אתן מתארות תופעה שכיחה למדי, שאף זכתה במונח המדעי:"מיתת המיטה הלסבית". תופעה זו מתארת כיצד לאחר מספר שנות זוגיות בקרב לסביות, הקשר המיני נוטה לדעוך. למרות שהתופעה זכתה לשם מיוחד עבור זוגות נשים, אדגיש כי תופעה זו נפוצה גם בקרב זוגות הומואים וסטרייטים, ואיננה ייחודית רק ללסביות.
ננסה לבחון את הסיטואציה בשני פרמטרים:
ראשית, חשוב להבין האם אתן חיות בנוח עם המצב או שאתן חוות תסכול מתמשך בפן המיני, ולא יודעות איך להתמודד עימו. נסו לענות על השאלות הבאות: האם ישנן סיטואציות בהן האחת רוצה והשנייה חוסמת? האם מישהי מכן מרגישה שאין לה מענה מיני בזוגיות? מספיק שאחת מכן מתוסכלת מהסיטואציה, בכדי להבין שקיימת פה בעיה שעלולה לגרום לנזק בטווח הארוך
שנית, סקס הוא אמצעי לקרבה ואינטימיות אך אינו האמצעי היחידי. מה זה אומר שאתן "לא עושות סקס"? האם מתקיימת ביניכן קירבה אינטימית כלשהי, דוגמת נשיקות, חיבוקים וליטופים או שאין כלל כל קירבה ומגע. המשתנה הזה מאוד משמעותי בכדי להבין את הסיטואציה. יתכן ואולי אתן לא מגיעות לאורגזמה פיסית יחד, אבל כן מקיימות ונהנות מקרבה אינטימית, ומסתפקות בכך. אם מצבכן המיני-אינטימי מספק וחיוני - אזי אין כל סיבה לדאגה. אם אין כלל קירבה אינטימית ביניכן, יתכן ומדובר בתמרור אזהרה.
במידה ואתן מתרשמות שיש קושי באחד הפרמטרים או בשניהם, כן הייתי ממליץ לכן ללכת לטיפול מיני, בכדי להבין מהיכן נובע המחסום הרגשי שמונע מכן ליהנות מחיי מין מספקים ואינטימיים וכיצד ניתן להחזיר בחזרה את המין לתוך הזוגיות שלכן. שיהיה בהצלחה!
"לא מאמין בקשר רומנטי בין גברים"
א', בן 20 שואל: אני כמעט בטוח שאני גיי, גם היו לי מספר התנסויות עם בנים. בזמן האחרון התחלתי להרגיש טוב יותר עם זהותי המינית, והתחלתי לצאת לדייטים שרובם הסתיימו בכישלון מוחלט. בדייט האחרון הכרתי את הבחור בפייסבוק. די נדלקתי עליו עוד לפני שנפגשנו, והתחלתי לדמיין אותנו כבני-זוג. כשנפגשנו, פתאום הכל נראה שונה מהדמיון שלי, השיחה לא זרמה ולא הצלחתי ליצור איתו חיבור. הדייט הזה השאיר לי מחשבות רבות, וגם דכדוך ותחושת פספוס. פתאום הבנתי שהניסיון שלי כל כך דל בתחום הזה... אין לי כמעט חברים הומואים. העניין הוא שגם לא הייתי רוצה כאלה, כי קשה לי מאוד להתחבר אליהם. טוב לי עם החברים הסטרייטים שלי למרות שהם לא יודעים על נטייתי המינית, ואנחנו כמעט ולא מדברים על נושאים כאלה.
לפעמים עולות בי מחשבות שאולי אצליח ליצור מערכת יחסים עם אישה, אפילו שאיני זוכר את עצמי נמשך ממש לאישה. מצד שני אני פשוט לא יכול לדמיין את עצמי עם גבר, ולא מתוך הומופוביות, פשוט חיבור רומנטי בין שני גברים נראה לי לא טבעי, וזה קשה לי. לפעמים גם אני חושב שאם הנושא הזה כל כך מתיש אותי רגשית, אולי כדאי שאעזוב אותו ואמשיך את החיים ללא זוגיות. הבעיה היא שאני מפחד להתעורר בגיל 30 בלי שום אהבה אמיתית בחיי. האם יש משהו שהיית ממליץ לי לעשות?
אריאל עונה: שלום א'. אתה מעלה בשאלתך לא מעט סוגיות, ונראה כי כל אחת מהן בפני עצמה גורמת לך לתחושת תסכול ו/או עצב. אנסה להתייחס בקצרה לכל אחת מהסוגיות הללו.
תחילה, אציין כי, דייטים כושלים הינם מנת חלקם של הומואים וסטרייטים כאחד. זוהי תופעה שכיחה בחברה שלנו, ולא כדאי להתייאש כ"כ מהר, פשוט להפחית מעט את הציפיות.
בנוסף, אתה מתאר סיטואציה די שכיחה שהומואים רבים מתמודדים עימה: הפנמת נורמות ומודלים רומנטיים הטרוסקסואלים, וניסיון לשלב אותם באופן לא מותאם לחיים ההומוסקסואליים. מאחר וכולנו (או לפחות רובנו) נולדנו להורים סטרייטים ואנחנו חיים בחברה הטרוסקסיסטית (שמעריכה רק את המודל ההטרוסקסואלי, ורואה במודל ההומוסקסואלי נחות) ונתונים להשפעתה, אנחנו גם מפנימים את הערכים והנורמות החברתיות שלה, בין אם נרצה ובין אם לאו. ננסה לבחון לרגע את המקור לאמירותיך ביחס להומואים:
- האם בפועל יצא לך להכיר לעומק זוג הומואים שחי בזוגיות משותפת מעל 5 שנים?
- האם אתה יכול לומר ממקום אמיתי משפט כמו "אני לא יכול להתחבר אליהם?" האם הכרת לעומק את כל ההומואים בארץ?
אם אתה עונה בשלילה לשתי השאלות האלו, כנראה שלא הגעת לתובנות הללו בעזרת ניסיונך והתנסויותיך, אלא בעקבות הנורמות החברתיות עליהן גדלת. כשמשהו לא מוכר, אנחנו אוטומטית חושבים על הסטריאוטיפ שלו, וכידוע הסטריאוטיפ ההומואי אינו חיובי במיוחד בחברה שלנו. החברה ההומוסקסואלית אינה עשויה מקשה אחת, בדיוק כשם שהחברה הסטרייטית אינה כזו. יתכן ואינך מתחבר לסטריאוטיפ ההומואי, אבל בפועל המציאות היא הרבה יותר מורכבת מהסטריאוטיפ, ורוב ההומואים אינם "סטריאוטיפ מהלך", בדיוק כשם שאתה לדבריך לא עונה על הסטריאוטיפ.
אינך צריך לוותר על חבריך הסטרייטים, אך אתה בעצמך אומר שהם אינם יודעים על נטייתך המינית, ואינך יכול לחלוק איתם את הרגשות, האהבות והאכזבות שלך. לכן כדאי, שיהיו לך בנוסף גם חברים שיוכלו להבין מה עובר עליך, ועימם תוכל לחלוק את תחושותיך. על כן אני ממליץ לך בחום לפנות לאחת מקבוצות הבוגרים של איגי – ארגון נוער גאה.
כמו כן, אם מעולם לא נחשפת למודל זוגי הומוסקסואלי, אז מה הפלא שהינך מתקשה לראות בו מודל טבעי??? אם תוכל להיחשף למודלים של זוגות בני אותו מין, אני סבור ובטוח שגם תחושותיך ישתנו בהתאם.
הכותב הינו מטפל מיני (סקסולוג) מוסמך, דוקטורנט בעבודה-סוציאלית, מטפל ב-"מרכז לרפואה מינית" בביה"ח תל-השומר, וכן בקליניקה פרטית בתל-אביב וברחובות.
- שאלות או תיאום פגישה ניתן לשלוח למייל ariel.cohen.arkin@gmail.com
- הייעוץ אינו מהווה תחליף לטיפול מיני, זוגי, פסיכולוגי או רפואי (!) במקרים מורכבים או רפואיים, אמליץ באופן מפורש לפנות לטיפול כזה או אחר.