>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
גם גברים מזייפים
אחרי ששמתי את השיר בביצוע של מתי וריקי והתמרמרתי לרגע על מר גורלי ועל כך שהשעה 2 בלילה ונגמרה לי הקופסא של הסיגריות, המשכתי בחיפוש ולא וויתרתי, האחד רשם: "אהבה היא ההרגשה שיש לכם, כשאתם פוגשים את האדם הנכון" והאחר רשם: "משיכה כלפי הדומה והשונה" ואילו לי עבר בראש "סיפוק צרכים והדדיות", וברגע מצאתי את עצמי עושה שינויים וקיצורי דרך חדשים בדפדפן שלי, בעל כרטיס חדש באטרף, כולל האפליקציה לסלולר, כולל גם בגרינדר ובעיקר בוחר מבין מאות סרטים באיזה אתר את הגבר שאיתו אני, עצמי והיד שלי הולכים להעביר את החמש דק' הבאות במיטה. פורקן.
אני מודה, יכול להיות שאלו היו אפילו שלוש דק', ואני לא מצדיק כלום אבל אחרי שנתיים של התפשרויות במיטה הגיע העת להשתחרר מכל הבלגן שעבר לי בראש ואפילו לכמה דק'. פתאום חשבתי על כל הרגעים ש"זייפתי", כן, גם גברים מזייפים אורגזמות, ועל הביחד עם הבנאדם הלא נכון וכמה שלא היה לי טוב ובכל זאת המשכתי, רק כדי לרצות, רק כדי לומר שניסיתי, רק כדי לדעת שלא ויתרתי על האהבה שלי, והתחלתי לבכות.
נרדמתי במיטה ופתאום התחילו קולות פעמוני כנסיית האטרף לצלצל הישר אל תוך הלילה. צילצול ראשון, צילצול שני, ואז עוד אחד, ועוד אחד ואני זוכר שאמרתי לעצמי שאני מאוד מקווה שאלו לא הודעות מטעם המערכת בסגנון של "תודה שבחרת להצטרף, אנחנו מאשרים שאתה גיי וברוך הבא לסצנה שלעולם לא תעבור מן העולם - הרווקים".
פתחתי את הפלאפון שהיה מונח לידי על השידה, מסתבר שזה היה בנאדם אחד ששלח לי את כל ההודעות, האחת הייתה: "שלום גברבר", השניה: "מה שלומך?", השלישית: "אתה חמוד אני אשמח להכיר" והרביעית: "נעים מאוד אני איציק, ואתה?", התרגשתי, מסתבר שגם אחרי שנתיים שבהם עליתי לפחות 15 קילו, אנשים עדיין מדברים איתי (כן ביטחון עצמי זה השם החזק שלי, נעים מאוד). "אני ליאור, אני כבר ישן, נדבר מחר?" שאלתי, "אחלה, דבר איתי" הוא השיב ורשם לי שניה אחרי זה עוד הודעה: "זה המספר שלי אם בא לך", הלכתי לישון מחויך.
מחליט לזרום
ביום למחרת, בעודי יושב במשרד, פתאום אני שומע את הפלאפון עושה את ה"טינג" המוכר של הודעה חדשה מהאטרף: "היי, ליאור זה שוב אני, רציתי לומר שאני אשמח שנפגש להכיר, שיהיה יום טוב, איציק". בשנייה השתנה לי מצב הרוח והעליתי חיוך, "אני גם אשמח, אני אצא מהמשרד בחמש ואדבר איתך שנקבע", כתבתי.
הגעתי הביתה לדירה החדשה אליה עברתי, היא עוד כולה הייתה בארגזים. ארגזים מלאי זיכרונות. התחלתי לפתוח אותם ולסדר את הבלגן שבדירה ובראש שלי בעיקר. כשסיימתי את מכסת פתיחת הארגזים היומית שלי נשכבתי על המיטה והתקשרתי לאיציק. הוא ישן ואמר לי: "אתה יכול לעשות לי טובה?". אני כמובן מיד שמחתי ואז הוא אמר "תעיר אותי עוד חצי שעה בבקשה". הסכמתי. מצד אחד חשבתי איזו חוצפה יש לו לבקש ממני את זה ומצד שני אמרתי טוב אולי זה אפילו יהיה קצת מצחיק שבעוד שנה נספר איך הכרנו ואני אגיד שאני הייתי השעון המעורר בחיים שלו. התקשרתי, הערתי אותו כשהגיעה העת ואמרתי לו שידבר איתי אחרי שהוא מתאפס.
הוא התקשר אלי וקבענו להיפגש בשעה עשר וחצי (בלילה) אצלי בדירה. הוא אמר לי "וואו, איזה מדהים זה שאנחנו זורמים ככה", ואני חשבתי לעצמי שזה באמת מעניין ולא אופייני לסנוב שכמותי לעשות דבר כזה, אבל באמת שהייתי זקוק לאיזה מישהו שיעביר איתי קצת את הזמן.
הפתעה: לא קוראים לו איציק
הוא דפק בדלת, פתחתי לו, מולי עמד בחור חתיך בן 27 שהיה מאוד דומה לאיך שהוא נראה בתמונות מהאתר שהוא שלח לי, חייכתי אמרתי לו "היי" מנומס ושמח שכזה ואפילו נתתי לו נשיקה על הלחי. בגלל שהדירה הייתה כל כך מבולגנת לא ממש היה לנו איפה לשבת, אז הוא התיישב על המיטה ואני ישבתי ליד השולחן על כסא ובאתי להדליק את סיגריית ה"לחץ מפגישות ראשונות" שלי, הוא עצר אותי וביקש אם אני יכול לוותר עליה כי הוא לא אוהב שמעשנים לידו, אז החזרתי אותה לקופסא. "אז מה?" הוא שאל, "סתם, הכל טוב, אני שמח שנפגשנו" אמרתי. דיברנו כמה דק' על איך היתה לו את החוצפה לבקש ממני להעיר אותו ועל כך שאני דווקא מצאתי את זה נורא חמוד ואז הוא שאל אותי: "אז אתה מחוץ לארון?" אמרתי "כן, ואתה?"
שתיקה השתררה באוויר לרגע ואז הוא אמר שלא, שאלתי למה והוא הסביר: "אני בדרך כלל לובש כיפה, פשוט עכשיו חזרתי מאימון אישי עם מאמן וגם הייתי בבריכה ושחיתי אז יצא שהשארתי את הכיפה באוטו". חייכתי. הדתי הראשון שלי? שאלתי את עצמי, ואז הוא המשיך וסיפר לי שבמקום העבודה שלו זה לא מקובל להיות גיי ושהוא בא ממשפחה מרוקאית כמו של פעם ושהוא לא רוצה להיות אגואיסט ולחשוב רק על עצמו ולפגוע בהם בכך שהוא יספר להם על הזהות המינית שלו.
שאלתי אותו איפה הוא עובד, הוא סיפר לי שהוא עובד במוסד ממשלתי ביטחוני ועל כן העדיף שלא להיכנס לפרטים. ואז הוא אמר לי: "אני גם לא רוצה שתחשוב אותי כשקרן אבל השם האמיתי שלי זה לא איציק, זה יהונתן אבל החברים שלי קוראים לי יוני", צחקתי לעצמי בלב ואמרתי הנה זה מתחיל, ואז הוא המשיך "ואני לא באמת גר בנס ציונה, אני בכלל גר ביבנה". התעלמתי מהאותות ואמרתי הלאה "נקסט" בוא נתקדם, אל תיתן לזה לעצור את הרגע הנחמד הזה.
"ליאור למה אתה יושב כזה מרוחק?" הוא שאל, "בוא תשב לידי על המיטה". הסכמתי, אבל אמרתי לו במעין תזכורת שכזאת שאנחנו נפגשנו רק להכיר וזה שאני מתקרב לא מבשר על סקס, הוא אמר שהוא מבין. התחלנו לדבר על זוגיות, על הפרידה שלי ועל המשפחה שלו, בין ניסיונות להסביר לו שזה בסדר שהוא עוד לא יצא מהארון ושכשיגיע הזמן זה יקרה, לבין ניסיונות לשכנע את עצמי שהוא לא שקרן ושכל מה שהוא אומר לי אמת, הסתכלתי לו בעיניים החומות שלו, עם הריסים הארוכים והאף החמוד, ואמרתי לעצמי אולי יצא מזה משהו, אי אפשר לדעת, אבל הבטחתי לעצמי שאני לא פוסל סתם ונותן לו צ'אנס להרשים אותי. ואז הוא התקרב אלי ושם עלי את היד.
הרגשתי טוב, הרגשתי אהוב שוב, המשכתי לדבר ולחפור והוא התקרב עוד יותר ובשנייה שעצרתי לרגע ושאלתי אותו "אתה מקשיב לי?" הוא חיבק אותי חזק הסתכל עלי ונישק אותי. מיהרתי לעצור אותו "אני מנשק גרוע, אני יודע" הוא אמר, "זה עניין של תרגול, אבל לא בגלל זה עצרתי אותך, אני פשוט באמת רוצה להכיר אותך ולא דרך המיטה", הסברתי. הוא היה בחור יפה, מאוד מטופח, קצת יותר נמוך ממני, עם יופי ארץ ישראלי שכזה נורא אותנטי, נמשכתי. הוא אמר לי "אנחנו רק מדברים, הכל בסדר, זה כולה חיבוק ונשיקה שתדע שאתה מושך אותי, אני לא נמשך לכל אחד ואתה גבר שווה בעיני, אני אוהב גברים גדולים".
ממשיך לחפש
אני לא יודע אם "גדול" זאת הדרך הנכונה לקרוא למצב הגופני בו אני נמצא כרגע, אך משום מה לקחתי את זה כמחמאה ושאלתי אותו: "אני גברי בעינייך?" הוא ענה לי בטון קצת נשי "מה זה גברי! הכי גברי שיש!" חייכתי, תפסתי אותו עם היד בצוואר, התקרבתי אליו ונישקתי אותו. "אתה מנשק טוב, אולי תלמד אותי איך להתנשק?", הוא ביקש. "אם תתנשק איתי הרבה אתה תלמד לבד", השבתי. הוא ביקש ממני שאוריד את החולצה שהוא יוכל להרגיש אותי ואני לא הסכמתי, מצד אחד רציתי נורא שזה יקרה ומצד שני לא רציתי שזה יגמר בזה וזהו. רציתי שיקשיבו לי, רציתי להרגיש מגע ובעיקר לא רציתי להיות לבד שוב.
"אתה שחקן טוב אתה, מתאים לך לעבוד שם", אמרתי לו, "למה שחקן?" הוא התמם, אמרתי לו שאני לא יודע אם זה מתאים כי יש לי את ההרגשה שבגלל העבודה שלו אני בחיים לא אדע עליו הכל ושאני רוצה שהבן זוג שלי לחיים יהיה איש סודי ואני יוכל לשתף אותו והוא יוכל לשתף אותי. "איך רואים שלא עשית צבא", הוא אמר לי, שאלתי למה והוא הסביר: "כי אם היית עושה היית יודע שאף פעם אתה לא יודע הכל על בנאדם", ואז הוא הוסיף: "אני אומר את זה מניסיון, מהעבודה שלי". האמנתי לו.
נזכרתי בכל הרגעים והדברים שקרו אחרי שנפרדתי מהאקס ואיך פתאום ברגע התהפכו היוצרות, יצאו הסודות וגיליתי דברים על בנאדם שיהיה ישן איתי במשך שנתיים, דברים שלא ראיתי בו מעולם ואולי גם דברים שבחרתי שלא לראות.
כמה ימים אחרי זה התקשרתי אליו והוא סיפר לי שהוא הולך למועדון לליין של גייז ושאל אותי אם אני רוצה להצטרף אליו, חשבתי על זה שנייה ועוד לפני שהספקתי לומר כן הוא המשיך ואמר "אני בא לשם עם עוד חבר וחברה, הוא הומו והיא סטרייטית ושניהם חושבים שאני סטרייט", אז על תקן מה אני בדיוק אבוא? הרהרתי והוא המשיך עוד לפני ששאלתי "ליאור תבוא כחבר שלי, אני אגיד שהכרנו בצבא ושאנחנו חברים מאז, הם לא יחשדו", לרגע התפתתי לבוא רק בשביל לראות את הסיטואציה ואז התאפסתי ואמרתי לו שנראה לי שאני אוותר ושאני מאחל לו שייהנה.
עוד שישי לבד, מנסה להבין מה זאת אהבה, מה זה זוגיות ומה לעזאזל יהיה איתי? עוד שישי לבד ופתאום אני שומע את הצליל המוכר של ה"טינג" שמבשר על משהו חדש, אולי טוב, אולי רגעי ואולי זאת תהיה הפעם האחרונה שלי באתר. שמחתי שהכרתי עוד בנאדם שחי קצת שונה ממני, אולי בעולם אחר הינו יכולים להיות ביחד ולאהוב. מחשבות.