אם אתקל בעוד כתבה אחת על גריינדר אני אצרח. תוך כדי צרחה אני אסגור את הכתבה וכנראה אכנס לגריינדר, לראות מה חדש. ושום דבר לא יהיה חדש, בעיקר כי כתיבה וקריאה הן פעולות נייחות למדי, לכן כנראה אראה את מי שהיה אונליין כבר קודם. האם זה מה שיגרום לי למחוק את גריינדר אחת ולתמיד מהמכשיר ולפנות בו מקום לדברים שחשובים באמת, כמו אפליקציית דומינו'ס? ממש לא. כי למרות הצרחה ותחושת המיאוס מהעיסוק בגריינדר, היא עדיין נותרה מעין יפהפיה קרה, מצודדת מבט ולב. נימפה צחקקנית וקולית שאנחנו רוצים לשנוא ולא לגמרי מצליחים.
בשבע שנות קיומה, נצח במונחי הישרדות אפליקציות, גריינדר עברה כמה שינויים קוסמטיים קלים, אבל נותרה תמיד רזה, תכליתית ולא בררנית. אם אפליקציות היכרויות אחרות מציעות לך את הדרך אל האחד, גריינדר מציעה לך את כל האחדים שערים כרגע באזור שלך. "גריינדר היתה הראשונה שהכניסה בצורה רצינית את המיקום", מסביר אביחי ברס, מעצב עצמאי ומומחה חווית משתמש. "וזה המוצר שהיא מוכרת: מי נמצא בסביבה. אפליקציות אחרות מנסות להיות סופר-מרקט שמציע למשתמשים שלו הכל - סינון לפי תחומי עניין, אופציית חיפוש, הצגת כמה תמונות במסך אחד. גריינדר היא יותר כמו AM:PM, אין בה הרבה, אבל יש בה מה שאתה רוצה. בגלל זה היא מתאימה לקהל שלה; היא עירונית, היא מיידית, היא סקסית. היא לא רוצה שתמצא בה קשר רציני, כי אז באמת יש סיכוי שתתנתק ותמחק אותה".
>> קולבי קלר: "יצא לי לעשות סקס עם הרבה גברים ישראלים"
עם הצלחה, כידוע, לא מתווכחים, אבל במקרה זה מפתה דווקא כן להתווכח, או לכל הפחות לבדוק גם את ההשלכות הפסיכולוגיות והחברתיות של מוצר כל כך פופולרי. מה יש בה בגריינדר, האייפון 4 של אפליקציות ההיכרויות, עם דירוג משתמשים בינוני ובאגים טכניים רבים ועקביים (תשאלו פעם משתמש אנדרואיד על החוויה שלו בגריינדר), שעדיין מותיר אותה אהובה ושימושית בשלב בו היינו מצפים כבר שיורשותיה המשוכללות יותר יזכו בבכורה?
"אני קוראת לזה הקלות הבלתי נסבלת של הדפדוף - אתה שוכח שמאחורי הרשת עם התמונות עומדים בני אדם", אומרת שרי אופיר-לביא, מטפלת ומדריכה מוסמכת לטיפול מיני. "בשנים שלפני גריינדר, היית צריך להתאמץ יותר בשביל להיפגש. גם בחדרי חושך וגן העצמאות - יצאת מהבית, לקחת סיכון שיראו אותך בדרך, התגברת על מכשולים רציניים. היתה נוצרת שיחה. בהתאם, קיבלת פחות דחיות, והיה נוצר קשר, גם אם הוא היה מיידי או חולף". אופיר-לביא לרגע לא ממליצה לחזור לימים של מפגשים מיניים אנונימיים בגינות ציבוריות, אבל מצביעה על בעיה בסיסית בגריינדר, ואולי בתרבות שגריינדר מייצגת. "גם כשהגעת לסיטואציה מינית, מי יודע, אולי הפרטנר יחליט לדחות אותך ולחפש מישהו אחר, שווה יותר?", היא שואלת. "התכונות הנוספות שלך לא מעניינות אף אחד. אתה תמיד נשאר אובייקט. זה חולני".
>> לראשונה בהיסטוריה: זוג חד מיני בסרט של דיסני-פיקסאר
>> ראיון בלעדי: "מדונה שינתה לי את החיים"
"הזיון הוא לא סתם זיון, הוא קשר. הוא אישור לכך שאתה שווה יחס", מסבירה אופיר-לביא. "אנחנו רוצים שיראו אותנו. מי שמגיע לגריינדר עם היסטוריה של דחיות, עם ערך עצמי או ביטחון עצמי נמוך - זה יכול להיות לו הרסני". טבק-אבירם מעט סלחני יותר ממנה. "אין ספק שזו סביבה נוראית למי שמשתמש בה כדי לקבוע את הערך העצמי שלו", הוא אומר, ומסייג: "אבל מי שיש לו דימוי עצמי מעורער או תנודתי היה נפגע גם באתרים, בצ'ט או במפגש בגינה ציבורית". עם זאת, שניהם מסכימים שרף הגירוי של המשתמשים נמצא רק בעליה, מה שעבור אופיר-לביא מסביר לפחות חלק מההצלחה של גריינדר בישראל. "אנחנו חיים במדינה שתמיד נמצאת על סף משהו, תמיד יש פה אקשן, וגריינדר לא מאוד שונה מזה - מי שמשתמש בה כל הזמן חושב שמשהו מסקרן יותר, כיף יותר, קיצוני יותר יכול לקרות לו, והוא יצא לרדוף אחרי זה בלי לחשוב בהכרח על ההשלכות".
קצת מספרים:
לפי הדיווח האחרון של החברה, מאז עלייתה לאוויר ב-2009, צברה גריינדר עשרות מיליוני משתמשים, בהם כשני מיליון משתמשים פעילים מדי יום, ששולחים ביניהם כ-70 מיליון הודעות ו-5 מיליון תמונות בהתחברויות באורך ממוצע של 54 דקות.
בינואר השנה נמכרו 60% מחברת גריינדר לחברת גיימינג סינית, שהעריכה את שוויה של החברה (שהאפליקציה היא למעשה המוצר היחידי שלה) ב-155 מיליון דולר. בדיקת היסטוריית הפופולריות של גריינדר מצביעה מעל לכל על יציבות.
שירות כריית המידע App Annie מציג גרף יציב למדי של הורדת האפליקציה בישראל, עם פיקים קבועים בחודש יוני, בהתאם לאירועי הגאווה ורבבות התיירים שהם מושכים לישראל.