>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
הבריכה, שידעה שפריצים רבים של פרצי שמחה ספונטניים במהלך שנות קיומה, קיבלה בפעם הראשונה אישור רשמי מראש העיר תל אביב, רון חולדאי, להכניס אליה חבורת גברברים שישחקו בכדורגל ורוד לעיניי המצלמה, ויוסיפו לפנסים הצבעוניים אלמנט ספורטיבי.
שחקני הריינבול הגיעו לכיכר, קיבלו הדרכה מהצלם גיא יחיאלי, שמעו הוראות בטיחות מטעם העירייה והחלו בהכנות לצילום הקבוצתי. למרות שהאירוע לא פורסם באופן רשמי לקהל הרחב, הצליחה הרכילות העסיסית להגיע לזוגות אוזניים רבות וגאות, ותוך דקות הגיעו עשרות בודדות של צופים פעורי פה, שחזו בשחקנים משילים מעליהם בפומבי את בגדי היומיום ולובשים מדי קבוצת כדורגל כחולים ולבנים שנתרמו על ידי המרכז הגאה לצורך השתתפותם בתחרויות בינלאומיות. בהחלט היה עם מה לשטוף את העיניים מלבד מימי הבריכה הצבעוניים.
כבר בשלב זה הצופה מהצד היה יכול להבין שלא מדובר בקבוצת כדורגל "סטרייטית" כאשר אחד השחקנים התלונן שלא קיבל חולצה כחולה, כי "הלבן משמין אותו". חיש מהר החלה האווירה בכיכר להתחמם וציידי האקשן הבינו שמשהו צבעוני קורה בבריכה.
"מצעד הגאווה הפך לאחד מסמליה של העיר תל אביב יפו, עשרות אלפי משתתפים ותיירים מרחבי הארץ והעולם לוקחים בו חלק מדי שנה", מסר רון חולדאי, ראש עיריית תל-אביב-יפו. "אני מאמין שתל-אביב-יפו, עיר של סובלנות, שאף הקימה את המרכז הגאה, תהיה למגדלור ומצפן לערים אחרות בארץ בנושא זה".
יניב ויצמן, חבר מועצה ויועץ רה"ע לענייני הקהילה הגאה, מוסיף: "למצעד הגאווה התל אביבי תפקיד חשוב בעיצוב פניה של החברה הישראלית. אני קורא לכל חברי וחברותי בקהילה ומחוצה לה להצטרף ויחד להעביר מסר ברור ועוצמתי למען השגת שוויון זכויות מלא לקהילה הגאה ולמאבק בלי פשרות כנגד כל גילוי הומופביה ואלימות כלפי האחר והשונה. השנה גם נצעד למען אנשים ונשים יקרים שתרמו רבות להיסטוריה הקהילתית ובזכותם אנחנו כאן ולמען אלה שבידם להשפיע בעיצוב העתיד של כולנו.
רגע היסטורי בבריכה: מעריצי אירוויזיון ואוהדי בית"ר משתכשכים יחד
הכיכר ידעה אירועים רבים, שמחים ועצובים, ממלכתיים ומלאכותיים, אך הבריכה עצמה חוותה רק מספר מועט של קפיצות ראש. הראשונה והידועה שבהם היתה ב-1977 כאשר קבוצת הכדורסל מכבי תל אביב זכתה לראשונה בתולדות המדינה בגביע האלופות של אירופה, והמוני ישראלים חגגו בספונטניות בכיכר ובבריכה.
ב-1998 עלתה הבריכה שוב על גדותיה כאשר שני אירועים, לכאורה מנוגדים, אירעו באותו ערב: הניצחון של דנה אינטרנשיונל באירוויזיון וחגיגות האליפות של בית"ר ירושלים.
"הייתי אז בן 15, הגעתי לחגוג את הניצחון של דנה, הרגשתי שאני נמחץ למוות מרוב חוגגים" מספר שימי שרון (30), בלם הקבוצה הוותיק. "בתור אוהב כדורגל גאה, זה היה ממש המחשה של 'וגר זאב עם כבש'. לראות הומואים חובבי אירוויזיון ומעריצי דנה, חוגגים כמעט שלובי ידיים בבריכת העירייה עם אוהדי בית"ר קשוחים, וכל אחד מניף את דיגלו הגאה או הצהוב. מדובר על טרום עידן מצעדי הגאווה, כשעוד התלבטו אם להראות נשיקה חד מינית בטלוויזיה" נזכר שרון בחיוך נוסטלגי. "היום, לחזור לפה כשחקן בריינבול זה בהחלט הישג וסגירת מעגל מבחינתי."
מתכוננים למשחקי הגאווה באנטוורפן
קבוצת הכדורגל ריינבול הוקמה רק ב-2012 וכבר מנבאים לה גדולות, נצורות ורוממות. לקבוצה, שכל חבר להט"ב חובב כדורגל יכול להצטרף אליה גם בלי ניסיון קודם, יש מספר שחקנים מקצועיים, ובראשם רון כהן ששיחק אף בליגה האנגלית. כמו כן יש לקבוצה מאמן מקצועי וחדור אמונה שהגיע מהליגות.
חברי הקבוצה, שמצפים בקוצר רוח להשתתפותם בתחרויות ה- WORLD OUTGMAES שתתקיים באוגוסט באנטוורפן, שמחים מאוד על כל הזדמנות לחשיפה שניתנת להם. "אין גוף מסחרי או ממשלתי שתומך בנו. עיריית תל אביב והמרכז הגאה עוזרים לנו בסבסוד של מגרש האימונים. אנו ניזונים מתרומות ומחסויות", מספרים רון כהן ובן שמש, מנהלי הקבוצה. "בנוסף, במצעד הגאווה, נקים דוכן ונמכור מוצרים גאים, וכל ההכנסות יהיו קודש למימון הנסיעה למונדיאל הגאה. "כמו כן, ניתן להיכנס בכל עת לדף שלנו במימונה ולהזין תרומה" מוסיף שרון. "אנו רחוקים מאוד מן היעד שיאפשר לנו לנסוע ולייצג".
בשלב זה נקטע הריאיון לכל שאגותיהם ויללותיהם של 30 חברי הקבוצה, ושרון, שמש וכהן רצים לצילום הקבוצתי הראשון והיבש למרגלות הבריכה. למרות הארשת הרצינית והמקצועית שאופפת את שחקני הנבחרת, ניתן פה ושם לחזות בפרצי הערות ואקטים "הומוסקסיים" בין חברי הקבוצה ("אוי, המכנס הזה עושה לך חבילה חבילה, בואי נרגיש רגע..."), שהעלו אפילו לצלם את רמת הטסטוסטרון ולסובבים את מפלס החיוך.
השעה כבר 20.00 ואור בין הערביים מתחלף בנורות הצבעוניות במלוא תפארתן. למקום מגיע דובר העירייה גידי שמרלינג, מלווה בעוזרו אמיתי גנדל. הם אינם מרוצים מהסדר של צבעי הפנסים, ומתחייבים לעצמם לתקן את המעוות דבר ראשון בבוקר. בהחלט ניתן להתרשם מהרצינות שבה נלקחים אירועי הגאווה בעיריית תל אביב 2013.
"בארון לא חיים – בארון מתים"
"עברנו המון הישגים מאז אירועי הוויגסטוק ב-1998", מספר שרון, שהיה נוכח במקום כשהשוטרים נשלחו מטעם העירייה דאז לפזר את האירוע עם אלות וכפפות גומי מחשש לא מוצדק של הידבקות באיידס. "הייתי ילד בן 15, מזועזע מכל ההתרחשות, וצעדתי יחד עם כל המפגינים בספונטניות פה לכיכר, לבריכה, ותלינו לראשונה את דגל הגאווה למרגלות בית העירייה", הוא מוסיף. "זאת היתה מהפכה של ממש. שבועיים לאחר מכן קיבלנו את האישור הרשמי הראשון בתולדות המדינה לקיים מצעד גאווה בארץ, בתל אביב, בכיכר. מאז, בכל הזדמנות אני מעביר את המוטו שלי שבארון לא חיים, בארון מתים", מפטיר שרון בהתרגשות.
לא פחות מאשר החשיפה לצורך איסוף תרומות, חשובה לשרון ולקבוצת הריינבול החשיפה לצורך הגברת המודעות לספורטאים וכדורגלנים גאים בכל גיל, שיידעו שקיימת היום פלטפורמה גאה לענף, ושכבר אין צורך להסתתר בארון או לוותר על הספורט.
"אנחנו על הבריכה ואנחנו נשארות על הבריכה, לא רק בספורט – בהכל"
ואם עד לאותו רגע לא היה ברור לתושבים אם הם הומו או הטרו, אזי צווחות האושר והפורקן הרגשי שחוו הריינבולים הרטובים, הבהירו לכל עובר, ש"אנחנו על הבריכה ואנחנו נשארות על הבריכה, לא רק בספורט - בהכל!"
היום נתלה שלט הענק ברחבת העירייה ובכך יתחילו להסתנכרן להן בזו אחר זו התפאורות הצבעוניות לאירוע הצבעוני ביותר שיודעת מדינת תל אביב.
מצעד הגאווה ה-15 ברציפות ייצא לדרך ב-7 ביוני בשעה 10:00 מהמרכז העירוני הגאה בגן מאיר בהשתתפות עשרות אלפי צועדים מהארץ ומחו"ל. כמדי שנה, את מצעד הגאווה יזניק ראש עיריית תל אביב יפו, רון חולדאי בהפנינג חגיגי בהנחיית אורנה בנאי וגל אוחובסקי. עוד ישתתפו שר האוצר יאיר לפיד, שרת המשפטים ציפי לבני, שרת התרבות לימור לבנת, יו"ר האופוזיציה שלי יחימוביץ', יו"ר מרצ זהבה גלאון, ח"כ דב חנין ויו"ר מועצת העיר יעל דיין.