הפעילות החברתיות כרמן אלמקייס-עמוס וספיר סלוצקר-עמראן נאבקות כבר למעלה מעשור עם ולמען קהילות עניות בישראל. בין היתר, הן נלחמות עבור דיירי הדיור הציבורי ונשים נפגעות אלימות, נאבקות בעד חופש המחאה ולצד קהילת הלהט"ב, ולא עומדות מנגד כשהן נתקלות באלימות משטרתית. עכשיו הן הופכות את הפעילות המבורכת שלהן לממוסדת ומקימות את תנועת השטח "שוברות קירות", שמטרתה קידום קמפיינים ציבוריים ואקטיביזם קהילתי, אזרחי ופמיניסטי, במימון הציבור ולמענו.  

אחד המאבקים החשובים והבולטים שניהלו אלמקייס-עמוס וסלוצקר-עמראן בשנים האחרונות היה המאבק לשחרורו של יונתן היילו ז"ל, שריצה עונש מאסר על הריגת האיש שאנס אותו. הן פעלו רבות לטובת שחרורו המוקדם וניסו כמיטב יכולתן לשמור על קשר עימו לאחר השחרור, אבל למרבה הצער, הוא סיים את חייו בנסיבות טרגיות. 

כרמן אלמקייס עמוס וספיר סלוצקר עמראן
"גברים שעברו הטרדות ותקיפות מתחילים לדבר על הטראומה". כרמן אלמקייס-עמוס וספיר סלוצקר-עמראן

הסיפור העצוב של יונתן הוביל את הפעילות החברתיות להקים את הפרויקט mentoo# לזכרו, מתוך אמונה כי זוהי החובה שלהן להגיע ולסייע לכמה שיותר נפגעי אלימות מינית. "זה התחיל בטפטופים ולאט לאט הבנו שמתחיל גשם", הן כתבו בהודעה לכלי התקשורת. "גברים שעברו הטרדות ותקיפות מתחילים לדבר על הטראומה, הכאב, הפחד, על הבושה לדבר, על הקושי לחלוק וגם על חלקה של הקהילה והחברה - להקשיב, להכיל ולהבין שגם גברים מותקפים". 

הפרויקט נוצר על מנת לאסוף ולרכז עדויות אנונימיות מגברים נפגעי אלימות ותקיפה מינית, מתוך ידיעה כי תרבות האונס פוגעת בכולם ומחלחלת לכל מקום בחברה הישראלית, החל מהיחס לנפגעים ונפגעות ועד להחלטות ממשלתיות בנושא. "אנחנו מזמינות אתכם לחלוק את הסיפור", הן כתבו, "בתקווה שהשמעת קולכם, לצד פעולות נוספות יגרמו לכולנו להבין את הצד השני. בתקווה שהשתיקה לא תנצח. שנצליח להכיל, לחבק ולפעול". 

"בשנים האחרונות התעסקנו בנושא הזה בעקבות המאבק של יונתן וגם בגלל שגברים סביבנו סיפרו לנו את הסיפור שלהם", סיפרה אלמקייס-עמוס ל-mako. "הרגשנו את זה כפצע אל מול המקרה של יונתן ז"ל. כל היחס של הממסד אליו היה שגוי - התייחסו אליו כאל מישהו שהרג ולא כאל נפגע תקיפה מינית. גם הטיפול שהוא קיבל בכלא היה נגד אלימות, זה כל כך הכעיס אותנו. כל מערכת שיקום הכלא לא חשבה שצריך לטפל בזה וליונתן היה מאוד קשה לדבר על הנושא". 

כרמן אלמקייס עמוס (צילום: עופר חג'איוב)
"התייחסו אל יונתן היילו כאל מישהו שהרג ולא כאל נפגע תקיפה מינית". כרמן אלמקייס-עמוס|צילום: עופר חג'איוב

אתן תעשו הכל כדי שמקרה כזה לא יקרה שוב. 

"היחס של החברה לגברים נפגעים חייב להשתנות. גברים חייבים להבין שהם יכולים לדבר ושיהיה להם מקום בטוח. הממסד, המערכות והממשלה צריכים להתחיל לטפל בגברים נפגעי תקיפה מינית באותה צורה בה הם מטפלים בנשים נפגעות. זה מה שהביא אותנו לפתוח בפרויקט הזה, להביא גברים לדבר על זה, גם אם בעילום שם, כצעד ראשון. עד עכשיו קיבלנו כמה עשרות עדויות ולצערי אני מאמינה שזה יגיע למימדים גדולים בהרבה. היו גם כאלה שכתבו לנו שזו הייתה הפעם הראשונה שהם העזו לדבר על כך". 

"נפגעי אלימות מינית מתמודדים עם בושה וחשש שלא יזכו לקבל תמיכה, שישפטו אותם כי לא היו 'גברים מספיק'. צריך לשים לזה סוף", אומרת עו"ד ספיר סלוצקר עמראן. "משפחתו של יונתן ז"ל  סיפרה שבמהלך השבעה הגיעו צעירים מכל הארץ, חלקם גם מהקהילה האתיופית, ששיתפו אותם על הפגיעות המיניות שחוו ועל הקושי להתמודד עם הכאב, עם הבושה הגדולה. מסתגרים בחדר, לא יוצאים מהמיטה. חושבים מחשבות רעות. מספר אנשים שיתפו אותי כמה המוות של יונתן השפיע עליהם, כנפגעים בעצמם. אנחנו כאן כדי להראות להם שהם לא לבד, בתור נשים שעברו הטרדות ופגיעות בעצמן". 

ספיר סלוצקר עמראן (צילום: שירז גרינבאום)
"נפגעים מתמודדים עם חשש שלא יזכו לתמיכה. צריך לשים לזה סוף". ספיר סלוצקר-עמראן|צילום: שירז גרינבאום

למילוי טופס למתן עדות בסודיות מוחלטת 

לעמוד הפייסבוק של "שוברות קירות"

בכל מקרה להטבופובי דווחו לנו 

קו הקשב “יש עם מי לדבר” של האגודה למען הלהט”ב – פועל בימים א’-ה’ ומוצ״ש בשעות 19:30-22:30, בטלפון: 03-6205591 או באפליקציית וואטסאפ (whatsapp) במספר: 058-6205591