אבל ככל שהופכות המשפחות הגאות לנפוצות יותר, כך גוברים גם מקרי הגירושין בקהילה, ביחס ישיר לשיעורי הגירושין בכלל האוכלוסייה. בחודש שעבר, למשל, כשמונה שנים לאחר היישום הראשון של נישואים גאים בבריטניה, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במדינה, כי מספר הזוגות הגאים שהתגרשו זינק בשנים האחרונות ב-20 אחוזים.
מומחים הסבירו את העלייה החדה באמצעות תאוריית "העקצוץ שמגיע לאחר שבע השנים" - התקופה המגיעה לאחר השנה השביעית למערכת היחסים, הנחשבת לתקופה של ירידה באושר של בני הזוג. אבל את העלייה בכמות הפרידות של זוגות של הומואים ולסביות, ניתן לראות גם מחוץ לבריטניה. בשנים האחרונות, ניתן להבחין בעלייה במספר הפרידות של זוגות גאים גם כאן בישראל, מה שמציב את מערכת המשפט הישראלית בפני אתגרים חדשים, במיוחד בכל הנוגע לילדים.
>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
כך, למשל, רעות (שמה האמיתי שמור במערכת) אם לשני ילדים, הקימה משפחה למופת עם בת הזוג שלה. את הילד הראשון ילדה רעות בעצמה, את הילד השני הביאה בת הזוג שלה לעולם, שניהם מאותו תורם בבנק הזרע. במשך קרוב לעשור השתיים ניהלו חיים משותפים בדירתן במרכז הארץ ובהמשך גם גידלו את הילדים כאחים, עד שלפני כשנה, השתיים נפרדו. בת הזוג מצידה, החליטה לנתק קשר ולקחה את בנה הביולוגי עימה. כשלא הצליחו להגיע להסכם ביניהן, רעות מצידה, יצאה למאבק משפטי מפרך על משמורת, הסדרי ראיה ואפוטרופסות.
הילדים גדלו כאחים, בת הזוג מעוניינת לנתק כל קשר
אחד התסכולים העיקריים המלווים אותה בימים אלה, היא הידיעה שלו היה מדובר במערכת יחסים הטרוסקסואלית, מצבה כנראה היה שונה "אם היה מדובר בגבר ואשה, ולא בשתי נשים, השאלה הזאת בכלל לא הייתה עולה על הפרק והיית מקבלת הסדרי ראייה. בתור אישה, נדרש ממני מחיר נפשי שאין לתאר אותו: כדי לקבל סטטוס משפטי כלשהו, אני נדרשת לעבור הערכות פסיכולוגיות שונות, להוציא סכומים אסטרונומים על הליך משפטי שהביאו אותי עד צורך לשעבד דירה והגרוע מכל – הילדים נמצאים במצב לא רגיל: הם נכנסים למערכת הרווחה, כשעובד סוציאלי צריך לתת חוות דעת וביקורת על מפגשים בינינו".
"לגבר שמכניס מישהי להיריון בסטוץ, יש יותר זכויות על הילד לעומת מישהי שגידלה אותו"
בימים אלה מנהלת רעות מאבק משפטי לקבלת אפוטרופסות על הילד שאינו בנה הביולוגי. בינתיים, למרות שהדגישה שהיא מעוניינת לשלם דמי מזונות ולקחת אחריות מלאה על בנה הלא ביולוגי, לא הצליחה להגיע להסכם עם בת הזוג לשעבר.
"האבסורד הוא שאם גבר שוכב עם מישהי בסטוץ של פעם אחת ומכניס אותה להיריון, יש לו הרבה יותר זכויות על הילד לעומת מישהי שגידלה את הילד שנים ארוכות, וזה קורה המון אצל לסביות במקרים בהם בת הזוג לא עברה תהליך של אימוץ הילד", מסבירה עורכת הדין איריס יליטוביץ' – סגל, המייצגת את רעות בתיק. "בבית המשפט יש אפליה בין גבר לאישה בעניין הזה והגישה ביניהם היא מאוד שונה. בעוד שביחסים הטרוסקסואלים, גברים מקבלים זכויות על הילד בקלות רבה יותר, נשים בזוגיות עם נשים שנפרדות, צריכות לעבור מסוכות של תזכירים, איבחונים פסיכולוגיים וחוות דעת. התחום הוא חדש, ורק לאחרונה החלה הפסיקה בנושא", היא מדגישה.
עו"ד יליטוביץ'- סגל מסבירה כי המקרים נפוצים יותר בקרב זוגות לסביות יותר מאשר בקרב גברים הומוסקסואלים בשל העובדה שלנשים קל יותר להביא ילדים ביחד, וגברים, בכל אופן נאלצים להשתמש בצד שלישי - אמא שנמצאת בתמונה או פונדקאית. במקרים של פונדקאות, היא מציינת, בן הזוג שהזרע אינו שלו, יעבור לרוב הליך מסודר של אימוץ הילד.
"הסיבוך בחוק לגבי זוגות חד מיניים נובע שחובותיו של בן זוג המאמץ ילד על פי חוק זהות לאלה של הורה, אך מזונות נפסקים על פי הדין האישי, שהוא דתי ולא מכיר בהורות חד מינית", מוסיפה עורכת הדין נאוה פרס, "החוק מאפשר להחיל על הורה מאמץ חד מיני את חובת המזונות, אך כאשר ההורה אינו מאמץ את הילד אין חבות חוקית למזונות, ובתי המשפט נעזרים בדיני החוזים בניסיון לקבוע בעניין. בתי המשפט לענייני משפחה מאותגרים על-ידי סוגיות חדשות בשנים האחרונות, הנובעות מהכרה משפטית חלקית ולא אחידה בזוגיות חד מינית, אך החיוב במזונות אינו מוסדר בצורה ברורה. גם סוגיית החזקת הילדים מוסדרת על-ידי חוק שאינו מתייחס להורות חד מינית ועורך אבחנה מגדרית ברורה, כשמדובר בחזקת הגיל הרך, לפיה יש עדיפות לקביעת החזקת הילד בידי האם עד הגיע הילד לגיל שש".
בת הזוג תשלם מזונות, למרות שהילד אינו בנה הביולוגי
למרות התחום החדש והפרוץ, בחודשים האחרונים גם בבית המשפט מתחילים להבין את הצורך ליישב את אותם מקרים שאינם מוסדרים בחוק. המקרה של שלי (שמה האמיתי שמור במערכת) , אם ביולוגית לילד שגידלה עם בת הזוג שלה, נחשב למקרה תקדימי שעשוי לעזור לשנות את התמונה. בחודש אוגוסט פסק בית הדין לענייני משפחה ברמת גן כי בת הזוג לשעבר, תשלם דמי מזונות לשלי ולבנה. למרות שמעולם לא חתמה עימה על הסכם זוגיות בכתב, פסק בית הדין כי מדובר על הסכם שבעל-פה.
לדברי שלי, לפני כארבע שנים, עזבה בת הזוג לשעבר את הבית לטובת אישה אחרת ותבעה אפוטרופסות והסדרי ראיה על הילד בטענה כי היא קשורה אליו. עם זאת, כעבור ארבעה חודשים שינתה את דעתה, התנערה מאחריות כלכלית וביטלה את כל תביעותיה בעניין הבן. שלי מצידה הבינה שלא תוכל לשאת באחריות הכלכלית והרגשית שבגידול הילד לבדה והחליטה לתבוע את האקסית על מזונות. לפני שנה וחצי במהלך הדיונים ניתקה האקסית קשר עם הילד לחלוטין.
שלי מדגישה כי הימצאותו של בנה על הקשת האוטיסטית, מסבכת עוד יותר את המצב ומקשה על גידולו. "כיום, אין לי יכולת לממן לבד את כל הטיפולים לילד. מאז הפרידה, לקחתי הלוואות בלי סוף וגם הילד נמצא ברגרסיה. בני אינו עצמאי, אינו שולט בצרכיו, הוא תלוי זולת וזקוק להשגחה 24 שעות ביממה ולהתמודד עם זה לגמרי לבד עם מעט עזרה מחונך זה קשה. השופטת פסקה שהיא תצטרך לשלם דמי מזונות, אך הדיון שיכריע את גובה המזונות יתקיים רק בינואר ולכן נותר לי רק לחכות", היא אומרת.
בחודש מאי השנה הגישה חברת הכנסת מירב מיכאלי ממפלגת העבודה הצעת חוק, שמטרתה להשוואת מעמדם של זוגות גאים לזוגות הטרוסקסואלים ברישום בן או בת הזוג כהורים. "מעבר לעובדה שאין כל הצדקה להפלות לרעה זוגות גאים", אמרה, "הצעת החוק דואגת לטובת ורווחת הילדות/ים שיהיו להם הורים רשומים מהיום הראשון בלי שיצטרכו לעבור הליכי אימוץ לא-נדרשים, כפי שמגיע לכל ילדה וילד. ראוי שהמחוקקות לא יחכו לעתירה שתגרום לבג"צ לקבוע את ההסדרים האלה ותקבע את ההסדרים הראויים בחוק."