עוד כחודשיים יחגגו יוסי בן-ארי ולורן שומן 11 שנות נישואים רשמיים במדינת ישראל. השם יוסי בן-ארי אולי יצלצל לחלקכם מהבג"ץ המפורסם משנת 2006, שהכריע בשאלה האם להכיר בנישואים של בני זוג מאותו המין שנישאו בחו"ל. לבסוף הוחלט, כזכור, שכן, וכך נקבעה לה החלטה תקדימית והיסטורית. מאז נישאו עשרות ואולי מאות בני ובנות זוג להט"בים, ונרשמו במשרד הפנים כנשואים.
גם רועי ופטריק (השמות המלאים שמורים במערכת) נישאו בחו"ל. אחרי שחזרו ארצה עם כל המסמכים הדרושים, רועי ביקש גם הוא להירשם כנשוי, אבל הוא כבר נתקל בחומה בצורה של בירוקרטיה: "אתה מתכנן להגיע בגאווה ולצאת מאושר עם הטייטל נשוי בתעודת הזהות. זה אמור להיות יום חג, אבל בפועל גם בזבזת חצי יום עבודה וגם יצאת בידיים ריקות. זו השפלה גדולה".
הכל התחיל בתחילת החודש. רועי ופטריק התייצבו מאושרים בסניף של משרד הפנים בראש העין, כדי שרועי יוכל לשנות את הסטטוס האישי שלו ל"נשוי", אחרי שערכו שתי חתונות מוקדם יותר השנה: אחת בדנמרק, כדי לקבל תוקף רשמי לנישואיהם ועוד אחת כאן בישראל, כדי לחגוג עם המשפחה והחברים. מי שקיבלה את פניהם בסניף היא פקידה בשם שיר. "היא התייחסה אלינו בזלזול מהרגע הראשון", נזכר רועי, "היא דיברה מתחת לשולחן, התכופפה לקחת משהו והמשיכה לדבר, הסתכלה על מסמכים שהצגנו לה והרימה גבות".
הם הכירו במצעד הגאווה של 2015. בתחילת 2016 עבר פטריק מגרמניה לתל אביב כדי לחיות לצד רועי. בשל העובדה שפטריק אינו יהודי, הוא קיבל אשרת שהיה ועבודה ושהייתו כאן חוקית. הזוג התחיל "הליך מדורג", פרוצדורה להכרתם כידועים בציבור, מספר חודשים בתוך הקשר שלהם, הליך ארוך שנמשך עד היום. לאחרונה הם עברו לראש העין, שם הם מגדלים יחד שני כלבים.
רועי ופטריק הם זוג מעורב, בשונה מהזוגות הישראליים שהגישו את בג"ץ בן-ארי יחד עם האגודה לזכויות האזרח. עם זאת, בג"ץ בן-ארי עצמו מסתמך על פסיקת בג"ץ אחרת משנת 1963 שדנה בזוג מעורב של גבר ישראלי ואשה בלגית שנישאו בחו"ל (חפשו בגוגל "בג"ץ שלזינגר"). כתוצאה מהעתירות ההיסטוריות האלו, נכנס לחוק מרשם האוכלוסין סעיף שאומר שאין לפקיד את הסמכות להחליט אם לרשום את המבקש כנשוי, כל עוד הוגשו לו כל המסמכים הרלוונטיים, כמו במקרה של רועי, ללא קשר למין המבקש או למין בן הזוג, ואף ללא קשר לאם בן הזוג ישראלי או לא.
"זה הנוהל. אני מכירה אותו בעל פה"
"זה הליך בסיסי מאוד שמגיע לי בזכות ולא בחסד", טוען רועי בכעס, "בסופו של דבר היא דחתה את הבקשה שלי ואמרה שהיא מעבירה אותי לסטטוס 'בבירור'. כששאלתי מה יש לברר, היא השיבה שאת כנות הקשר ביני ובין פטריק. חשבתי שאולי היא התבלבלה, כי אין קשר בין הבקשה שלי להירשם כנשוי, להליך שאני ופטריק עוברים כידועים בציבור מול משרד הפנים. הצעתי לה לפנות לממונה עליה ולבדוק, אבל היא עמדה על שלה וטענה ש'זה הנוהל. אני מכירה אותו בעל פה'. התעקשתי ואמרתי שיש פסיקה וחקיקה בנושא, ושהיא לא פועלת לפי הנהלים".
"מסרבים לרשום את רועי כנשוי למרות שכל המסמכים הוגשו", מצהיר תומר שזר, עורך דינו של רועי, "אנחנו לא מדברים על המעמד של פטריק, אנחנו רק רוצים שרועי יירשם כנשוי בתעודת הזהות. לגבי המעמד של פטריק יש נוהל אחר, עליו לא קבלנו, אבל הסטטוס של רועי כנשוי לא קשור למעמד החוקי של פטריק. הם מתבלבלים ומפנים לנוהל הנוגע למעמד של בן הזוג, וזה ממש לא רלוונטי למקרה הזה".
"אי אפשר לקחת סעיף מתוך נוהל שלא קשור אלי", מחדד רועי, "השם של הנוהל ששלפה הפקידה הוא 'טיפול במתן מעמד לזר מכוח נישואים לאזרח ישראלי'. המטרה במקרה שלשמו הגעתי לסניף היא מטרה אחרת לגמרי. יותר מזה, הנוהל הזה עומד בניגוד לתקדימים משפטיים, ומצב כזה פשוט לא ייתכן".
"משרד הפנים רוצה להערים קושי, ולא ממהר לרשום כנשוי", מבאר עו"ד ידין עילם, המתמחה במעמד בישראל ובזכויות אדם, "כל זוג מעורב, ישראלי וזר, סטרייטים או גייז, שמתחתן בחו"ל ומגיש מסמכים קבילים, נרשם תחת הסטטוס 'בבירור' ורק אחרי חצי שנה הופך ל'נשוי'".
ידוע לך על מקרה של זוג מעורב שבו הפקיד רשם "נשוי" במקום מבלי לעבור דרך סטטוס "בבירור"?
"לא", קובע עו"ד עילם. "אנחנו נתקלים בעשרות זוגות כאלה וכולם נתקלים באותה פרוצדורה".
למיטב הבנתך, האם הפקידה פעלה נכון?
"ממה שרועי מספר, ולמרות שבמקרה שלו מדובר בזוג מעורב וכך נוהג משרד הפנים במקרים דומים, אני לא רואה סיבה שלא לרשום את הנישואים מיידית".
חוות דעתו של עו"ד עילם מקבלת חיזוק מצד עו"ד מיכל לופט מהמחלקה המשפטית של עמותת "גישה": "הפקידה הסתמכה על נוהל של משרד הפנים וכאן היא לכאורה פעלה במסגרת תפקידה. הבעיה היא שהנוהל אינו חוקי. משרד הפנים הורה לפקידיו לעבוד לפי הנוהל המנוגד לחוק ולהלכה הפסוקה. אין מצב כזה מצב אישי 'בבירור', ויותר מזה, אין לפקיד של משרד הפנים סמכות אלא לרשום בנאדם כנשוי, כל עוד הוא הגיש את כל הטפסים הרלוונטיים".
עו"ד לופט מספרת שהעמותה עתרה לבג"ץ על רקע מקרה דומה של ישראלית וזר, שבו רשמו את הישראלית תחת סטטוס "בבירור". "לאחר הגשת עתירה עקרונית של ארגון גישה נגד הפרוצדורה הזאת, בסוף 2015, משרד הפנים הוריד את זמן הבירור מחצי שנה לשלושה חודשים", היא מספרת. "לעומת זאת, הפקידה הסתמכה על נוהל אחר, שמפנה עדיין לתקופת בירור של חצי שנה".
"בדיון בעתירה שלנו השופטת רמזה למשרד הפנים שאם אין להם הסבר טוב אז היא ממליצה לבטל את הנוהל", חושפת לופט קצת מהדרמה שהתרחשה במהלך הדיון. "בית המשפט הוסיף ואמר שלא ברור לו איך הפעולה הזאת נעשית בחוסר סמכות וביקש מהם הסבר מפורט על מה נעשה בתקופת הבירור ולמה זה נעשה רק כשמדובר בבני זוג זרים".
מה למיטב ידיעתך משרד הפנים עושה במהלך חצי השנה שבה בן הזוג עובר לסטטוס "בבירור"? מה הם מבררים?
"לא ברור מה קורה בחודשים האלה", קובעת לופט, "מה משרד הפנים עושה כדי 'לברר'? להבנתי, אף ישראלי שניגש להירשם כנשוי לא קיבל שיחת טלפון או זימון מלשכת רשות האוכלוסין כדי לקיים איתו 'בירור'. גם המקרה של רועי נופל בקטגוריה הזאת. הפקידה העבירה אותו למצב 'בבירור', ובעוד כמה חודשים הוא יחזור אליה, ואז היא תעביר אותו למצב 'נשוי', אז בשביל מה הוא צריך לחכות את הזמן הזה? זאת פשוט התעמרות. הזוי שהנוהל עדיין קיים. יש במקרה של רועי גם אפליה, מה שמוסיף על חוסר החוקיות של הנושא. הרי אם אני מגיעה למשרד הפנים עם בן או בת זוג ישראלים אחרי שנישאנו בחו"ל, אף אחד לא מעביר אותנו לסטטוס 'בבירור', אלא מיד רושמים אותנו כנשואים".
אז למה הנוהל עדיין קיים? מה משרד הפנים טען כשנשאל על כך?
"בבית המשפט משרד הפנים שינה את דעתו כמה פעמים. בהתחלה טענו שזה כדי לבדוק שתעודות הנישואין קבילות. עכשיו אומרים שתקופת ה"בירור" נחוצה כדי לבצע בדיקה שנוגעת לפרטים של בני הזוג, אלא שהם ממילא מגיעים ללשכות האוכלוסין עם כל המסמכים הנחוצים במעמד הרישום, כך שלא ברור אילו עוד פרטים משרד הפנים צריך. בהחלטה האחרונה בתיק, השופטת דרשה ממשרד הפנים לשלוף 500 תיקים אקראיים דומים מהשנה האחרונה שבהם הוא יצטרך להסביר בדיוק מה נבדק בחצי השנה תחת הסטטוס 'בבירור'. בנוסף, השופטת הורתה למדינה לערוך מחקר משווה ולברר איך זה מתנהל במדינות אחרות, וסביר להניח שרק בישראל זה מתנהל ככה".
"הוא לא בבירור, הוא נשוי!"
עו"ד לופט מסתמכת על נתוני משרד הפנים עצמו לפיהם בין השנים 2014-2008 היו תחת סטטוס "בבירור" 18,778 ישראלים. יש להניח שלפחות כמה עשרות מתוכם נישאו לבני מינם. "זה אפילו פוגעני יותר כלפי הקהילה הגאה כיוון שאין לה את האפשרות להתחתן בארץ", היא מוסיפה, "הדרך היחידה של רועי להיות נשוי במדינת ישראל זה להביא תעודת נישואין מחו"ל. כל מה שהוא רוצה זה שיהיה כתוב לו בתעודת הזהות 'נשוי'. זה גם עניין של השפלה. אתה מציג את תעודת הזהות שלך מדי פעם, וכתוב שם 'בבירור'. מה זה 'בבירור'? המצב האישי שלו בבירור? הוא לא בבירור, הוא נשוי! זה בדיוק המקום שבו לפקיד הרישום אין סמכות לבוא ולומר לו שהוא לא התחתן. רועי הציג את כל המסמכים שמוכיחים שנישא לבן זוגו וכולם תקינים, אז מדוע שמשרד הפנים יגיד לו שהוא בבירור?".
האם רועי יכול לדרוש פרוטוקול שמפרט מה נעשה בתקופת ההמתנה שלו?
"כדאי מאד לנסות לבקש, בכל זאת מדובר במידע אישי של רועי על עצמו. מעניין לגלות איזו תשובה יקבל".
מיד לאחר שרועי נתקל בסירוב העיקש של הפקידה לרשום אותו כנשוי, הוא ביקש ממנה אישור רשמי בכתב להחלטתה, אך היא סירבה. "היא לא הסכימה לתת לי גם את זה ואמרה שזה אסור לה", מעיד רועי, "היא למעשה הפכה להיות גם המחוקק, גם הרשות המבצעת וגם הרשות השופטת. היא עשתה מה שבא לה. יצאנו משם בבושת פנים. היא גרמה לנו לעוגמת נפש ולנזק כבד".
"לצערי, למרות שמשרד הפנים מחויב לתת תשובות מנומקות בכתב, הוא אינו נוהג לעשות זאת", קובעת עו"ד לופט. רועי ופטריק חזרו הביתה נסערים ומיהרו להתייעץ עם עורך דין. מיד באותו היום הם שלחו למשרד הפנים מכתב. "דרשתי שוב שיכניסו את המילה 'נשוי' לספח תעודת הזהות שלי, וישלחו לי אותו לאלתר או שיקראו לי לאסוף אותו", מספר רועי. שבועיים לאחר מכן, באמצע החודש, קיבל הזוג תגובה במייל: "זו הייתה תגובה מקוממת מאוד. זה היה קצר ולא התייחס בכלל למה שדרשתי במכתב שלי. המכתב מדבר על המעמד של פטריק וזה בכלל לא מה ששאלתי. לא ביקשתי לזרז את התהליך שלו או משהו כזה".
אבל זה לא הדבר הכי מוזר במכתב - מי שהייתה חתומה עליו הייתה לא אחרת מאותה פקידה, וזה כבר עורר את חשדו של רועי: "לא ברור לי איך יכול להיות שהיא ענתה לי באופן אישי. זה היה אמור לעבור דרך המחלקה המשפטית, לא? העובדה שזה לא עבר – זה אומר דרשני. הם מפחדים? הם מסתירים משהו ממשרד האוכלוסין וההגירה? אף אחד הרי לא היה משחרר מכתב כזה. לא יכול להיות שפקידה חתומה על מכתב שנשלח על ידי עורך דין. אין במכתב שום זכר למחלקה משפטית. זו תעודת עניות למשרד ממשלתי שסומך את ידיו על פקידה שתחזיר תשובה לעורך דין מבלי שזה עבר איזשהו פילטר. זה פשוט חובבני. אנחנו מתחילים לאבד את האמון במערכת וזה עצוב מאוד. אני שוקל לפנות לערכאות משפטיות בקרוב".
"יצאתי משם בתחושה קשה", מסכם רועי נסער כולו, "רק לפני חודשיים סיימתי מילואים של 26 יום, ואני עדיין מתמודד עם הבירוקרטיה שהמדינה מערימה עלי כמילואימניק. זו השפלה גדולה. מה יקרה אם בפעם הבאה שישלחו לי צו 8 אני ארשום 'מה פתאום, זה בבירור'?".
>> יכול להיות שאתם מכורים לסקס ולא ידעתם?
>> אלו האנשים שעשו וביאסו לקהילה הגאה את תשע"ז
>> "ואז הייתי צריך לומר לראשונה שיש לי שני בנים הומואים"
סבין חדד, מנהלת אגף דוברות והסברה של משרד הפנים, מסרה: "בני הזוג פנו לרשות האוכלוסין וההגירה, ועל פי נוהל למתן מעמד לבן זוג זר לאזרח ישראלי, פעלה לשכת רשות האוכלוסין בראש העין בדיוק לפי הנוהל. הפנייתכם למספר הנוהל שצוין בשאלה, היא הפניה לנוהל שגוי, שאין לו כל קשר למתן מעמד אלא לרישום. לאור העובדה שמדובר במתן מעמד בישראל ולא רישום בלבד, יש נהלים בנושא. נבהיר, כי מוגשות עשרות, אם לא מאות בקשות למתן מעמד לבני זוג מאותו מין, ועד כה לא התעוררה כל בעיה בנושא".
>> הטלוויזיה של ישראל עוברת לערוץ 12: כל מה שצריך לדעת לקראת הפיצול של ערוץ 2