>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
בשנת 2004 יזם לואי-ג'ורג' טן, דוקטור ללימודי הרנסאנס, צרפתי יליד מרטיניק, את הבנ"ה – היום הבינלאומי נגד הומופוביה וטרנספוביה. טן חש כי בעוד אירועי הגאווה עוסקים במלחמה בהומופוביה ובטרנספוביה, לצד מאבק למען שוויון זכויות, נראות ציבורית ויציאה מהארון, יש להקדיש יום מיוחד שמטרתו להביא לדה-לגיטימציה של עמדות הומופוביות וטרנספוביות.
טן בחר ב-17 במאי לציון יום הבנ"ה – התאריך בו החליט ארגון הבריאות העולמי להוציא את ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות, בשנת 1990.
מאז מצוין היום ביותר מ-50 מדינות בעולם, ומוכר באופן רשמי על ידי האיחוד האירופי וכמו כן על ידי מדינות שונות, בהן בריטניה, בלגיה, צרפת, לוקסמבורג, הולנד, קוסטה ריקה ומקסיקו.,
"החלטנו שנגרום לארגונים אחרים לעשות וליזום"
בשנת 2005 היה מאור ברזני, כיום מפתח אתרי אינטרנט, עורך חדשות החוץ של הזמן הוורוד. במסגרת כתבה על הבנ"ה, התקשר ברזני אל טן, במטרה לראיין אותו. אולם, טן לכיוונו של ברזני את הכדור, ושאל: "למה שלא תיזום את יום הבנ"ה בישראל? תהיה הנציג שלי?".
ברזני נפגש עם ידידו, ידין ספיר, מנהל מערכות מידע בחברת משאבי אנוש, ושיתף אותו בשיחה עם טן. אחרי שהשניים שוחחו על האפשרויות החליטו: יאללה, בואו נלך על זה. השניים צירפו אליהם את שחר אגמי ואילאיל קופלר, והארבעה דנו באפשרויות השונות (כיום אגמי וקופלר אינן פעילות במיזם, מפאת חוסר זמן, ובמקומן הצטרף רון קסלר, מנהל פרויקטים במקצועו).
"החלטנו שנעבור בין ארגונים ונציג להם את הרעיון, את כל הקונספט של הבנ"ה", מספר ספיר. "מראש, התפיסה שלנו הייתה שהעשייה שלנו תהיה בלגרום לאחרים לעשות וליזום. אמרנו שכל ארגון יציין את היום הזה איך שהוא רואה לנכון, בלי הצורך לשתף פעולה בין ארגונים".
ומה רע בשיתוף פעולה בין ארגונים?
"צריך לזכור שאלה היום ימים אחרים, שבהם ארגוני הקהילה היו מסוכסכים בצורה בלתי רגילה. היה לנו לפני כן ניסיון לתווך בין ארגונים של הקהילה. הצלחנו איזה פעם או פעמיים להושיב נציגים של כל מיני ארגונים. היום קשה לזכור, אבל אז ממש אנשים לא דיברו האחד עם השני, וזה פשוט לא הצליח. המפגשים התפוצצו. אז החלטנו שאם הם לא ישתפו פעולה – שכל ארגון יציין בדרכו שלו. העיקר שיאמצו את הבנ"ה.
דגש הוא על הפרת זכויות אדם: דיכוי, אלימות ואפליה
באנגלית נבחרו ראשי התיבות IDAHO, מה שיצר במשך זמן רב בלבול, שכן מדובר בכתיב זהה לשמה של המדינה ה-43 בארצות הברית, איידהו. "בהתחלה עוד חשבתי שאולי ניקח את אותם ראשי תיבות, ונקרא לזה יבנ"ה, על משקל איידהו. אז מאור אמר לי: 'מה פתאום יבנ"ה? הבנ"ה!'.
"פתאום קלטנו שבתרגום לעברית מתקבלים ראשי תיבות שהם מילה שמתלבשת על היום הזה כמו כפפה ליד. זוהי תפיסה לפיה יש להדגיש את המסר החיובי של הבנה, סובלנות ופלורליזם, וכי רוב הפוביות נובעות מבורות ומפחד, מחוסר הבנה, לא משנאה גרידא".
הבנ"ה, אומר ספיר, שם את הדגש על מאבק בהומופוביה ובטרנספוביה, ללא קשר למאבקים אחרים של הקהילה, כמו הזכות להתחתן או המאבק שהיה בזמנו על מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים.
"אני לא מנסה להעביר מסר כאילו מצעד הגאווה הוא לא בסדר", מדגיש ספיר. "לשמחתי, בירושלים היה מצעד על אפם וחמתם של שמעון פרס והרב עובדיה. בית המשפט החליט בסוף שתפקיד המשטרה הוא להגן על הצועדים ולא לאסור על מצעדים.
"אבל מצד שני, יש מדינות שבהן זה לא מובן מאליו שאתה יכול לדבר באופן חופשי על היותך הומו מבלי להיעצר. הדגש הוא על דיכוי, אלימות ואפליה, הדגש הוא על הפרת זכויות אדם ברחבי העולם".
שאילתות בכנסת, אירוע מרכזי בירושלים והודעת תמיכה מהנשיא קצב
פרויקט הבנ"ה בישראל החל בשנת 2006, כאשר יריית הפתיחה הייתה אתר האינטרנט המוצלח, שקיים עד היום, ובו לוח אירועים על אירועי הבנ"ה של הגופים השונים. מכאן זה המשיך לשורה של אירועים מוצלחים.
"בחיפה עשו משמרות מחאה", מספר ספיר. "יוסי ביילין העלה שאילתה בכנסת לשרת החינוך, פרופ' יולי תמיר. בנוסף, סער נתנאל, שהיה אז חבר מועצת העיר ירושלים, ארגן את האירוע המרכזי של הבנ"ה, במסגרת אירועי הגאווה הבינלאומיים שהיו באותה השנה בעיר. גם לואי הגיע לארץ, ופגשנו אותו".
בנוסף, בעזרתו של איתי פנקס, חבר מועצת תל אביב-יפו, הצליח פרויקט הבנ"ה לקבל הודעת תמיכה מנשיא המדינה, משה קצב.
"זה היה מאוד מרגש", מספר ספיר. "חבל רק ששבועיים אחרי זה התפוצצה פרשת האונס. אבל אם מפרידים את הדברים, זה עדיין יותר משמעון פרס, שבכלל לא היה מסוגל להוציא את המילים: 'הומואים', 'לסביות' או 'הומופוביה' בעצרת לציון שבוע לפיגוע בברנוער".
הפרויקט ניעור לחיים בעקבות הפיגוע בברנוער
אחרי ההצלחה של 2006, המשיכו ספיר וברזני בחייהם, והפרויקט דעך מעט. "ב-2007 היה מיחזור של כל מיני מיילים", מספר ספיר. "יידענו את הארגונים שיש יום כזה, אבל המשכנו בחיים שלנו, בעבודה, בפרנסה".
הפרויקט ניעור לחיים בשנת 2010, כאשר הטריגר היה פיגוע הירי בברנוער. "בחודש מאי מאור התקר אלי ואמר לי: 'תשמע, אני מקים מחדש את אתר הבנ"ה, כי לא יכול להיות שלא יהיה לזה אתר אחרי הפיגוע. אנחנו חייבים שיהיה אתר, ושיהיה בו גם עמוד זיכרון.
"כדי למלא את האתר בתוכן, התחלנו לתרגם ידיעות מהעולם, כאשר עוד לא היה קיים mako גאווה, ואתרים אחרים כבר הפסיקו לפעול באופן שוטף. היה חשוב לנו שהידיעות יגיעו איכשהו לידיעת הציבור, שנוכל להפיץ אותם בעברית בפייסבוק. חשוב שאנשים יידעו מה קורה בעולם".
ספיר מוסיף: "בספטמבר 2011, מהרגע ש-mako גאווה עלה לאוויר, ומילא את החלל הריק בכל הקשור לדיווח על מה שנעשה בארץ ובעולם, זה פינה לי את הזמן לעשות דברים אחרים".
סופסוף: שיתוף פעולה בין ארגוני הקהילה
האירוע המרכזי בשנת 2010 לציון יום הבנ"ה היה של ארגון תהל"ה – תמיכה להורי להט"בים, בהשתתפות שר החינוך, גדעון סער.
בשנת 2011 הצליחו ספיר וברזני להגשים את המטרה הישנה נושנה – להביא לשיתוף פעולה בין ארגונים, וזאת בלי ששמו לעצמם מטרה כזאת או פיתחו ציפיות. זה החל כאשר השניים יצרו קשר עם אירית צביאלי, שבדיוק נכנסה לתפקיד מנכ"לית חושן – מרכז החינוך של קהילת הלהט"ב בישראל. צביאלי הזמינה לפגישה את תהל"ה ואת איגי – ארגון הנוער הגאה.
באותה השנה אירח איגי את השחקן רנדי האריסון מ"הכי גאים שיש". באתר הבנ"ה החלו לקיים תחרות עבודות אקדמיות, כאשר חברת גוגל תרמה את הפרסים. "העבודות נמצאות באתר שלנו, וכל אחד יכול לראות ולקרוא עליהם, ובכך ליצור נראות אקדמית. השנה זאת השנה השלישית ברציפות שמתקיימת תחרות כזאת".
באותה השנה יצרה ח"כ נינו אבסדזה קשר עם ברזני וספיר, באמצעות העוזר ליאור חלבי, וכך באירוע המרכזי של הבנ"ה הוכרז על הקמת השדולה נגד הומופוביה בכנסת, אותו הקימה אבסדזה יחד עם ח"כ ניצן הורוביץ.
"יש מסר עצום בחברת כנסת סטרייטית שמגלה מחויבות למאבק ברמה שנינו גילתה", אומר ספיר. "מדובר במאבק של החברה הישראלית כולה, לא רק של הקהילה הגאה. החברה הישראלית כולה צריכה להיאבק בזה, גם אם לא רואים איתנו עין בעין בנושאים כמו נישואים בין בני אותו מין".