>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
ונעלה את ירושלים על ראש עליזותנו: תחת הכותרת "רוצים שינוי" ייצאו היום (ה') בשעה 17:00 אלפי צועדות וצועדים אל מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים לשנת 2013. המצעד השנה יתמקד בדרישתה של קהילת הלהט"ב לשינוי חקיקתי. כמו כן, כמו בכל שנה בארבע השנים האחרונות, גם השנה מתקיים המצעד ביום השנה לפיגוע הירי בברנוער, על מנת להדגיש את המאבק בבורות ובשנאה. כמו כן, תהיה במצעד הפגנת סולידריות עם קהילת הלהט"ב ברוסיה, הסובלת מדיכוי ממסדי וחברתי.
המצעד ייצא מגן העצמאות אל רחוב אגרון לכיוון כיכר פריז, ויצעד דרך הרחובות רמב"ן וקפלן – עד לגן הוורדים שממול למשכן הכנסת. בגן הוורדים תתקיים העצרת המרכזית, בה ינאמו, בין השאר, נציגות ונציגים של הקהילה הגאה, כמו גם נבחרי ונבחרות ציבור.
בנוסף, בעצרת תנאם נטשה צימבלובה, תושבת סנט פטרסבורג, אשר ייסדה את הברית הסטרייטית למען שוויון זכויות ללהט"ב. צימבלובה, אשר אינה אזרחית ישראלית ולמדה עברית להנאתה, סיפרה לפני כשנה ל-mako גאווה כי החלה להתנדב למען זכויות להט"ב דווקא לאחר פיגוע הירי בברנוער.
"הכנסת הכי להט"ב-פרנדלי שהייתה אי פעם"
"מצעד הגאווה והסובלנות יצעד ברחובות ירושלים במטרה כפולה: הן כדי לחגוג את קיומנו כפרטים וכקהילה ואת ההישגים וההתקדמות שלנו, והן כדי להפגין, למחות ולדרוש שינוי", אומרים בבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות. אחת המחוקקות שהתגייסה לקמפיין למען המצעד בירושלים היא ח"כ מרב מיכאלי (העבודה), אשר הצטלמה לסרטון הבא:
בבית הפתוח מציינים כי מאז 1988, אז הצליחה שולמית אלוני להביא לביטול האיסור על משכב זכר בישראל, לא קרה הרבה בבית הנבחרים, ואת מרבית ההישגים החוקיים והמשפטיים השיגה הקהילה בזכות בית המשפט העליון.
"לכן, נתרכז השנה בחקיקה", אומרים בבית הפתוח. "הכנסת ה-19, אשר מסתמנת ככנסת הכי להט"ב-פרנדלי שהייתה אי פעם, היא הזדמנות אמיתית לקידום שינוי במישור החקיקתי לתיקון המעוות והפגום ולשינוי המצב הקיים בישראל. החוק עדיין מפלה לרעה את חברי וחברות הקהילה הגאה. לאור זאת, בחרנו לצעוד השנה ולומר: רוצים שינוי!".
קליפ בשפת הסימנים: סולידריות עם קהילת החרשים וכבדי השמיעה
לרגל המצעד הערב, החליטו שני פעילי זכויות להט"ב, מתן אלדר והילה נהרי אסרף, לצלם קליפ בשפת הסימנים לשיר "עוד יהיה לי" שכתבה רחל שפירא ללחן של ירוסלב יעקובוביץ', בביצועה של מרגלית צנעני. השיר מפורסם בעיקר בזכות השורה הראשונה בפזמון: "יום אחד אולי אפרוש כנפיים". הקליפ, אשר ביימה נהרי אסרף, נועד להביע סולידריות בין קהילת הלהט"ב לבין קהילת החרשים וכבדי השמיעה בישראל.
בשנת 2011 עשה הבית הפתוח היסטוריה, כאשר העצרת שנעלה את המצעד הייתה להפגנה הראשונה בתולדות ישראל שהנאומים בה תורגמו לשפת הסימנים בזמן אמת.