הורות להט"ב הפכה בשבוע האחרון לנושא הבוער שעל סדר היום, זאת בעקבות שתי פסיקות משמעותיות של בית המשפט העליון. בפסיקה הראשונה התקבלה החלטה חשובה שהכריעה כי אין הבדל בין ההורה הביולוגי לבין ההורה הלא ביולוגי, וכי לא ניתן לבטל הורות גאה. במבחן המציאות, הפסיקה הכריעה שגם אם ההורה הביולוגי מנסה לנשל את ההורה השני - צו ההורות שכבר ניתן לא ניתן לביטול. בכך חיזק פסק הדין את מעמדן של משפחות גאות חדשות, ווצר יציבות משפטית בקרב אלפי זוגות של משפחות להט"ב.
לעומת הראשון, פסק הדין השני התקבל באכזבה בקהילה הגאה. למעשה, עצר בית המשפט את המאבק המתמשך לקידום רישום הורות במעמד הלידה, כמו אצל זוגות הטרוסקסואלים. המשמעות של פסק הדין השני היא שעל מנת להירשם כהורים, יצטרכו אימהות ואבות לא ביולוגים להמשיך לפנות אל בית המשפט לענייני משפחה בבקשה להירשם כהורים לילדים אחרי הלידה.
"אצל זוג הטרוסקסואלי, האמא אומרת לפקיד משרד הפנים, עוד ברישום בבית החולים, מי אבי התינוק שנולד", מסביר בשיחה עם mako פרופ' שחר ליפשיץ' ממייסדי הקונגרס הישראלי ודיקן המשפטים באוניברסיטת בר אילן לשעבר, אשר מחקריו מצוטטים בשני פסקי הדין של בית המשפט העליון. "אצל זוג נשים, האמא הלא-ביולוגית חייבת לפנות לבית המשפט ולבקש צו הורות. מבחינת ההורים הלהט"ב שהגישו את העתירה בנושא, מדובר באפליה משולבת בהתעללות בירוקרטית מצד המדינה, והם סבורים שאפשר להסתפק בהודעה בבית החולים באופן שישקף שוויון בין האזרחים". 
פרופ' ליפשיץ, שתמך לאורך השנים בקידום פונדקאות לגברים הן בחו"ל והן בישראל, מודע לאכזבה הגדולה שיש בקהילה הגאה מפסקי הדין, אבל סבור שהשד אינו נורא כל כך וייתכן שמעז יצא מתוק. ראשית, על פי פסיקת בית המשפט, רישום לא יוצר זכויות מהותיות, ועל כן רישום בהודעה ללא צו שיפוטי עשוי להפוך למלכודת עבור הורים גאים כאשר ידרשו לקבל זכויות מהותיות של הורה.
מעבר לכך, ליפשיץ מציע לנסות ללמוד על התגבשות המושג "הורה לא ביולוגי" במציאות של חיי היום. "העובדה שיש כמה מקרים של ניסיון של הורים ביולוגים לנשל את בני או בנות הזוג לשעבר מההורות מראה שגם בקהילה עצמה המושג 'הורה לא ביולוגי' לא מקבל את הכוח הראוי", הוא מסביר. לדבריו, לנוכח מגוון דפוסי המשפחות החדשות, אין להניח באופן קטגורי שבן או בת זוג של אדם שהביא ילדים לעולם משמש בתור הורה, שכן יש מקרים שבהם קשר זוגי לא מעיד בהכרח על הורות משותפת.
"חייבים פרוצדורה ברורה ומאורגנת שבמסגרתה זוגות גברים שמביאים ילדים לעולם דרך פונדקאות, או זוגות נשים בתרומת זרע, יקבלו מראש הכרה ממסדית ממערכת המשפט בישראל. הכרה שגם תמסגר את ההחלטות של ההורים אל תוך מחויבות ערכית וארוכת טווח", מדגיש פרופ' ליפשיץ. "חשוב שעוד לפני הלידה יהיה ברור שמדובר בשני הורים שמביאים ילד לעולם. אמנם רק אחד מהם קשור לילד בקשר דם, אבל ההורות של שניהם שוויונית ומשותפת".
בניגוד למהלך של היום, בו צווי הורות פסיקתיים מאושרים על ידי בתי המשפט אחרי לידת הילד, פרופ' ליפשיץ מציע אלטרנטיבה בה שני בני או בנות הזוג יופנו יחד להליך חתימה משותפת על הסכמה להורות שוויונית, אותה ניתן לכנות לדבריו "ברית הורות". הסכם כזה, לדבריו, יכול להיות חתום גם בפני נוטריון או עובד סוציאלי, ולא בהכרח דורש התייצבות בבית משפט. במהלך החתימה, יקבלו בני הזוג הסבר מקיף על משמעות ההסכם, עם דגש והסבר על עיקרון היסוד שההורות אינה הפיכה, גם במצב של פרידה אחרי הלידה. "משמעות מהלך כזה יחזק הורות להט"ב ואת המחויבות של שני בני הזוג", הוא מנמק. 
קשה להאמין שקולות שמרנים-ימניים יסכימו למהלך כזה.
"בשיח בישראל שמרנים מתנגדים בשם 'ערכי המשפחה' לכל מהלך של מיסוד הורות במקרה של בני זוג מאותו מין. ההגדרה שלהם למושג 'ערכי המשפחה' מונעת משנאת להט"ב. זו טעות קשה, אני תומך במהלך כזה לא רק מסיבות ליברליות, אלא גם ואולי בעיקר בגלל ערכי המשפחה. בעיני במרכז ערכי המשפחה עומדת הדאגה לטובת הילד, ולכן יש לכונן הליך שיגדיר בצורה ברורה, עוד לפני הלידה, מי ההורים המיועדים. זאת הדרך שתוביל להכרת הרשויות בהורות, ובכך להימנע מראש ממקרים של ביטול ונישול ההורה הלא ביולוגי על ידי ההורה הביולוגי".
ובכל זאת, במציאות הפוליטית שלנו רחוק היום שתהיה אפשרות לחקיקה פורצת דרך בתחום. ואם לא, האם לדעתך גורמי המקצוע במשרדי הרווחה והמשפטים ישתפו פעולה עם המהלך?
"כן, בית המשפט כתב שהדרך לפתרון נמצא דרך חקיקה, אבל במציאות הפוליטית-חברתית שלנו הליך כזה לא ישים. לכן, הגיע הזמן שמערכת המשפט בישראל תקבל ותקדם את הנושא ולא תמתין לחקיקה. חשוב לציין בהקשר זה שכל המהלך של צו ההורות צמח מן השטח ולפחות בהתחלה עמדת המדינה הייתה הססנית. המדינה התעקשה שלא לאפשר להגיש בקשה להסדרת ההורות אלא להמתין לאחר לידת הילד - וטעתה. היום היא מתחילה לחזור בה. גובש נוהל מסודר על ידי צוות בין משרדי, ובעידוד בתי המשפט הנוהל הולך ומשתפר. מה שחשוב לכל ילד וילד הוא יציבות ולכן נחוצים כללים ברורים".