החיים כבן או בת נוער להט"ב במערכת החינוך לא תמיד פשוטה ורבים מהם נתקלים לא פעם בבריונות וסביבה לא בטוחה, שלעיתים מתאפשרת בחסות הסגל החינוכי בבית הספר. זו גם הייתה החוויה של שון, תלמיד תיכון מרעננה. "היו אצלנו המון הערות להט"בופוביות במהלך השיעורים", הוא מספר בשיחה עם mako, "המון אנשים חסרי ידע וגם טאקט בנושא".
זו גם הייתה החוויה של ליאו, תלמיד תיכון טרנסג'נדר. "לא הלכתי לטיולים כי ידעתי שמחלקים קבוצות של בנים ובנות", הוא מספר. "ידעתי שאני לא ארגיש בנוח בחדרי בנות, ובנים לא ירגישו בנוח איתי. הרגשתי שאני קצת תלוש, שאני לא יכול להיות באירועים חברתיים כי אין לי שום דרך להתאים את עצמי לסיטואציה".
אבל גם האירוע המרגש והמצופה ביותר עבור כל תלמיד ותלמידת תיכון בכל העולם, נשף הסיום, עלול להיות לא נעים ואפילו מדכא עבור בני נוער להט"ב. פעמים רבות הם לא מצליחים להנות מהחוויה המלאה שהאירוע מציע, ולעיתים הם נאלצים להצניע את ההתנהגות, הדיבור או הלבוש שלהם, לטובת תכתיבים שהחברה קובעת עבורם.
זו גם הסיבה בגללה שון וליאו החליטו להפיק נשף סיום קווירי אלטרנטיבי שכולו הכלה וסובלנות, בדגש על הקהילה הקווירית. הנשף החדש, "פרום לכולם", יתקיים הערב (רביעי, 27.7) במועדון "OZEN" בתל אביב, ויכלול הופעות אורחות של אמנים אהובים כמו רוני דואני, אלמוג ליבר, שקד דודוביץ', תום שנייד וצמד מלכות הדראג מבית ה"דראג בראנץ'" כריסטינה פוקס ומילקי ויניל. למרות ההפקה המושקעת, הכרטיסים נמכרים בעלות סמלית בלבד של 25 שקלים, זאת כדי שכולם יוכלו לחגוג את הצבעוניות שלהם בנשף הסיום, במרחב בטוח ופתוח.
מתי החלטתם להפיק את "פרום לכולם"?
שון: "הרעיון עלה אחרי שחווינו הרבה הומופוביה בעזריאלי, מקום שאמור להיות בטוח. הבנו שאין באמת מקום שאתה יכול להיות בו קוויר, ואין מקום חינוכי ציבורי בטוח. רצינו ליצור אלטרנטיבה לנוער שצריך לבטא את עצמו ואין לו את המקום הזה. אני לדוגמה, לא יכולתי ללבוש שמלה לנשף הסיום שלי או להתאפר אילו רציתי. כולם מעלים תמונות ומתלהבים, אבל המון נוער להט"ב לא יכול להתגאות באותה המידה כי הם לא יכולים להגיע לנשף כמו שהם באמת רוצים".
ליאו: "הסתובבנו בחנות יד שניה ובן הזוג שלי מצא שמלה ממש יפה. הוא לבש אותה ואמרנו לו שהוא חייב לקנות אותה, אבל אז הבנו שאין אירוע שבו הוא יכול ללבוש אותה, כי אין לנו נשף. חשבנו שאנחנו צריכים לעשות אירוע לאנשים כמונו, לכל נער או נערה שלא יכולים להגיע לאירועים חברתיים בבית הספר".
ולמה לא ללכת לנשף הסיום שמארגן בית הספר?
שון: "אני כן הלכתי לנשף הסיום, אבל כרטיס עלה 450 שקלים והרגשתי שזה היה המון כסף לאירוע שעבורי שיחק על תפקידים מגדריים שלא מתאימים לכולם. חבר שלי לא העז ללבוש שמלה לנשף".
ליאו: "אני לא רציתי ללכת עם ציפיות ולצאת בבכי. אני יודע שיש אנשים עם חוויות כאלה ואפילו גרועות יותר. אני לא מרגיש שבאירועים של בית הספר יכולים לקבל אותי. אנחנו לא חיים בעולם מושלם שבו אני יכול להתנהג כמו שאני רוצה. אני רוצה לבלות מבלי לקבל הערות או מבטים".
גם ליאו וגם שון ספגו להט"בופוביה במהלך הלימודים בתיכון, אם כי ברמות שונות. בעוד שון מספר על הומופוביה המתרחשת מאחורי הגב וחוסר בשיעורים או דיונים על להט"ב, ליאו משתף בחוויה קשה הרבה יותר. "כשנכנסתי לתיכון הייתי מחוץ לארון, אז אם שאלו אותי אמרתי שאני טרנס", הוא נזכר. "ביום הראשון נכנסתי לשירותי גברים והיו בחורים שצעקו לי 'מה את עושה פה? צאי החוצה'. לא יצאתי לטיולים כי ידעתי שלא ארגיש בנוח בחדרי בנות, ובנים לא ירגישו בנוח איתי. לא קיבלתי מכות, אבל כן צעקו עלי דברים כמו 'לסבית, קוקסינל, איכסה'. זה גרם לי לא לרצות להיות באירועים של בית הספר, כי אני לא רוצה להיות עם האנשים האלה".
ועכשיו, יממה בלבד לקראת הנשף, איתם אתם מרגישים?
ליאו: "אני ממש מתרגש ולחוץ. אני מקווה שהאנרגיות שאני מצפה להן יהיו חוויה מתקנת. חשוב לי להדגיש - זה היה רעיון של נוער קווירי ויש לנו תקווה ויכולת ליצור לעצמנו מרחב בטוח".
שון: "להיות נער שמארגן דבר כזה זה ענק ואומר המון על הקהילה הקווירית הצעירה. האירוע הזה נותן לי הזדמנות להראות שאפשר לערוך נשף בצורה שונה. זה מעיד שאם נרצה שינוי, נוכל לעשות את זה".