ד"ר קאסימברדי גרייב, רופא הומו צעיר ממדינת טורקמניסטן שבמרכז אסיה, נעדר לאחר שטען בסרטון קורע לב שהוא עלול "להילקח בכוח". על פי הדיווחים, לאחר שהמשטרה גילתה שהוא הומו, גרייב נעלם עם אמו, אביו ואחיו. גברים הומואים יכולים להישלח לשנתיים מאסר בטורקמניסטן. בסרטון, שלכאורה מופנה למשפחתו, "יקרים שלי, סלחו לי", פותח גרייב את דבריו בתחילת הסרטון.
"גרמתי לכם הרבה כאב לאחרונה. גרמתי לכם לבכות. לא התכוונתי לפגוע בכם", הוא ממשיך ומזהיר, "אם אלקח בכוח, דעו כי אני חף מפשע. בבקשה סלחו לי. אם אני אעלם, סלחו לי". מאז ששיתף את הסרטון, גרייב ומשפחתו נעלמו.
גרייב הרחיב על חווייתו כהומו בטורקמניסטן במאמר אנונימי, אך שירותי הביטחון גילו את זהותו האמיתית. המאבק של גרייב החל כששיתף את סיפורו כהומו בטורקמניסטן עם תחנת הרדיו Free Europe. הוא סיפר על מאמר שפרסם באופן אנונימי ב-21 באוקטובר, בו כתב כי ידע שהוא הומו מאז שהיה ילד והעיד שהיה קשה לחברה השמרנית לקבל אותו.
בהמשך החל ללמוד רפואה במינסק וחזר לטורקמניסטן בקיץ 2018. הוא קבע לפגוש גבר שהכיר ברשת כשחזר לביתו, אך הפגישה התבררה כמבצע עוקץ של המשטרה לתפוס הומואים. הוא פונה למרחב ציבורי על ידי קצין המשטרה הסמוי, שם נעצר.
גרייב נמנע מתביעה, שלדבריו, נבעה רק מכיוון שדודו עובד בשירות הביטחון עבור נשיא טורקמניסטן, אך הוא הוכה על ידי המשטרה ואף עבר עינויים במכות חשמל. משפחתו אספה אותו מתחנת המשטרה, אך לאחר מכן המשיכה לתקוף אותו בגלל מיניותו במשך שבועות. הם הכריחו אותו להתחתן עם אישה, שלחו אותו לפסיכולוג כדי "לרפא" אותו מההומוסקסואליות שלו, ואביו אף איים לדקור אותו.
מאוחר יותר גרייב נמלט לטורקיה כדי לבקש עזרה ממשרד הפליטים של האו"ם, אולם משפחתו שכרה מישהו שיאתר אותו והחזירה אותו הביתה. בעוד שגרייב דיבר בתחילה בתנאי אנונימיות, הרשויות בטורקמניסטן פרסו שירותי אבטחה כדי לברר מי הוא על ידי חקירת עובדים בתחום הבריאות, שם גילה שהוא עבד.
הוא זומן לתחנת המשטרה בעירו ב-24 באוקטובר, וזו הייתה הפעם האחרונה ששמעו ממנו. כשיצרו קשר עם מקום עבודתו, נאמר לרדיו Free Europe שהוא כבר לא עובד שם. הם גם גילו שמשפחתו כבר לא גרה בכתובת שלהם, וגם השכנים לא ידעו לאן הם נעלמו ללא עקבות.
>> "נשים מבטלות לי דייטים בגלל שאני ערבייה"
>> "הרגע היחיד שאני לא מרגיש בושה הוא בזמן הסקס"
>> "ניהלתי רומן עם סלב ישראלי מפורסם בארון במשך שנתיים"
מתברר שהיעלמויות כאלו שכיחות בטורקמניסטן. ארגון בשם Prove They Are Alive נלחם למען זכויותיהם של אלו שנעלמו ומרצים "עונשי משפט ארוכי טווח", ושאין כל מידע אודותיהם.