ועדה שהוקמה על ידי הנהלת בית המשפט דנה בימים אלה האם יש לקבוע נהלים שיגדירו כיצד יש לפנות ולהתייחס לחברי וחברות הקהילה הטרנסית בין כותלי בית המשפט. הוועדה בראשות השופט דורי ספיבק, סגן נשיאת בית הדין לעבודה בתל אביב, הוקמה בעקבות פנייה של משרד עורכי הדין "קלעי, רוזן ושות'" בשמה של האגודה למען הלהט"ב, ודבר הקמתה נחשף בתביעה שהגישה אישה טרנסג'נדרית נגד נעמה עמית ויצמן.
כפי שדיווחנו בעבר, על נעמה, דמות מוכרת ברשת, נגזר לשלם לאישה טרנסג'נדרית פיצויים בסך 34,600 ש"ח לאחר שהפיצה את פרטיה האישיים ברשת ובכך פגעה בפרטיותה. עמית הודיעה כי תערער על פסק הדין והגישה בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, אך כפי שעשתה בכתב ההגנה שלה התייחסה בבקשותיה לתובעת בלשון זכר.
התובעת, בעזרת הצוות המשפטי של "קלעי, רוזן ושות'", ביקשו בפנייתם לבית המשפט למחוק את בקשותיה של עמית בטענה שהם מבישים, אך השופט סירב משום שלדבריו בנושא נמצא "בליבת הדיון" ואף ביצע מיסג'נדרינג בעצמו כלפי התובעת כשציין בתשובתו "לתגובת המשיב".
"שתי הבקשות, גם הבקשה לרשות ערעור וגם הבקשה לעיכוב ביצוע, כולן, נוסחו בלשון זכר בלבד. זאת, בעוד מרשתנו היא אישה, מזהה עצמה כאישה, מציגה עצמה כאישה ומתנהלת כאישה בפני כל גורם", נאמר ל-mako מטעם "קלעי, רוזן ושות'". "פנייה זו, בלשון מגדר שגויה, כולה נועדה להטריד ולבזות. החובה לנהוג בכבוד בצד השני להליך משפטי ובבית המשפט היא חלק מובנה מהדין, וחלה ביחס לכל מתדיין ומתדיינת. לצד זאת, על השופט מוטלת חובה אקטיבית לוודא 'כי גם אחרים ישמרו על כבודם של הנוכחים בדיון'".
"קלעי, רוזן ושות'" הגישו להנהלת בתי המשפט מכתב מפורט שבו מפורטים הקשיים שחווים חברי וחברות הקהילה הטרנסג'נדרית בהליכים משפטיים, המייצרים חסמים ומשפיעים לרעה על מיצוי זכויותיהם בבתי המשפט. בעקבות הפנייה הורה מנהל בתי המשפט על הקמת ועדה פנימית לבחינת הדרכים להקל על הקהילה הטרנסג'נדרית בהליכים משפטיים, ובין היתר נבחנת גם האפשרות לקבוע נהלים הנוגעים ללשון פנייה.
"למרבה הצער, לא פעם במקרים שבהם אחד מבעלי הדין הוא טרנסג'נדר או טרנסג'נדרית, מנסה הצד שכנגד לפגוע ולהשפיל באמצעות שימוש בלשון מגדר שגויה או בשם קודם", נמסר מטעם "קלעי, רוזן ושות'". "מעשים אלו, שבהתאם לפסיקה נמצאו בתור הטרדה על רקע זהות מגדרית ופגיעה בפרטיות, חמורים במיוחד כשהם נעשים בתוך כתלי בית המשפט. התכלית היחידה שלהם היא למנוע את בירור ההליך, לפגוע בזכות הגישה לערכאות, ולהציג חסמים בפני אוכלוסיה מוחלשת ממילא המעוניינת לשמור על זכויותיה".
על רקע הדברים הללו נזכיר כי ממשלת ישראל הקימה צוות בין משרדי לקידום האוכלוסייה הטרנסג'נדרית בישראל, שפרסם דוח מפורט בקשר לפעולות של הממשלה לנקוט לצורך הבטחת שירותים נאותים לחברי הקהילה הטרנסית. "בדומה, אף על בתי המשפט לנהוג באופן המגשים את זכותם של המתדיינים לכבוד, ומאפשר להם לקבל שירות נאות ממערכת המשפט. למטרה זו, נעשתה פניה מטעם אגודת הלהט"ב להנהלת בתי המשפט ולמ"מ נשיא בית המשפט העליון, ולמיטב ההבנה, הנהלת בתי המשפט בוחנת את ההנחיות הנדרשות כדי להביא לתוצאה של כיבוד כלל בעלי הדין. יצוין, כי כך אף נהגו מערכות משפט רבות בעולם המערבי, לרבות בארצות הברית, קנדה, אוסטרליה ומדינות אחרות".
מקואליציית ארגוני הקהילה הגאה נמסר: "ארגוני הקהילה הטרנסית מברכים על הרצון להסיר חסמים העומדים בפני הקהילה הטרנסית במערכות המשפטיות, וביניהם הנושא הבסיסי של פניה בשם ולשון פניה נכונים. שימוש בשם ולשון פניה לא נקבעים רק לפי מה שמופיע במסמכים הרשמיים, ושימוש לא נכון יכול להוות השפלה והפרה של ביטחון בסיסי, שמקומם אינו ראוי בבתי המשפט".
הנהלת בתי המשפט מסרה בתגובה: "בהנהלת בתי המשפט התקבלה פנייה מאת משרד עורכי הדין 'קלעי, רוזן ושות'' בשם האגודה למען הלהט"ב בישראל, במסגרתה נטען כי בעלי דין מהקשת הטרנסג'נדרית חווים מעת לעת קשיים אל מול המשתתפים בהליך המשפטי וכי קשיים אלו מייצרים חסמים המשפיעים בסופו של יום על מיצוי זכויותיהם ונגישותם לצדק. בזיקה לטענות המפורטות בפנייה, הורה מנהל בתי המשפט, על דעת מ"מ נשיא בית המשפט העליון, על הקמת צוות פנימי לבחינת הדרכים להנגשת ההליך המשפטי למשתתפים על הקשת הטרנסג'נדרית. הצוות טרם השלים מלאכתו ובשלב זה לא נקבעו כללים מנחים לקידום הנגישות להליך המשפטי לאנשים על הקשת הטרנסג'נדרית".