אולם האירועים סיטרוס באבן יהודה התמלא בשבוע שעבר במאות אורחים, ביניהם גם ראשי רשויות מקומיות ופוליטיקאים, שהגיעו לשמוח בחתונתם של סגן ראש עיריית רמת גן ישראל זרי ובן זוגו, ניב הולנדר, אותם חיתן הרב רפאל יהונתן פוליסוק, מחנך ומורה בבית המדרש מכון פרדס בבירה ירושלים וגם הומו מחוץ לארון, שהוסמך לרב מוקדם יותר השנה. 

בין בני ובנות המשפחה והחברים שהזילו דמעה של התרגשות יחד עם בני הזוג עמדו בקהל גם יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה הכהן, ראש עיריית רעננה חיים ברוידא, ראש מועצת סביון מוטי לנדאו, חבר הכנסת לשעבר איתן גינזבורג ועוד רבים וטובים, שחזו בטקס חתונה שלא רואים בכל יום. טקסי חתונה גאים כבר אמנם התרגלנו לראות וברוך השם יש גם לא מעט מהם, אבל לא כולם מנוהלים על ידי רב אורתודוקסי מוסמך, ומעטים עוד יותר הטקסים המנוהלים על ידי רב אורתודוקסי הומו מחוץ לארון. 

ישראל זרי, ניב הולנדר, כרמל שאמה הכהן, בני גנץ (צילום: יוסי שטיינר)
חתונתם של ישראל זרי וניב הולנדר|צילום: יוסי שטיינר

"ברוך השם זה כבר קורה די הרבה", מספר הרב פוליסוק בשיחה עם mako, שבה אנו מבקשים לשמוע עוד על הטקסים הייחודיים שהוא מקיים בשנתיים האחרונות, איתם חיתן  למעלה מ-20 זוגות חד-מיניים, אם לא יותר. "זה כמו ילדים - כל זוג הוא ייחודי, עולם ומלואו. אז כמו שלא סופרים ילדים גם לא סופרים חתונות. בסוף אני מרגיש שזוגות פונים אליי כי הם מחפשים את הטקס המסורתי והמוכר, אבל גם כי הם שואלים את עצמם איך אפשר לעשות את זה ממקום שנטוע בהלכה ומתוך כך גם לגשר בין היהודי לאישי והגאה". 

את זרי (34), מחזיק תיק התשתיות, הנוער, הבורסה ואיכות הסביבה בעיריית רמת גן, והולנדר (33), מנהל מכירות בביטוח ישיר, הכיר הרב פוליסוק דרך חברים משותפים לאחר שבני הזוג התארסו. "שניהם אנשים של לב, של ערכים, של בית ומשפחה, היה לי חשוב שזה יבוא לידי ביטוי בטקס", מספר הרב על ההיכרות עם השניים ותהליך בניית הטקס. "בלי נאומים ארוכים ועם מילים פשוטות הם הצליחו להמיס את כל הלבבות. כשהם השתנקו מדמעה כולם השתנקו יחד איתם. ובאמת היה קשה שלא".

מבחינתו של זרי, הבחירה ברב פוליסוק הייתה טבעית. "מי שמכיר אותי לא הופתע מהבחירה לשמור על מסורתיות בטקס החופה", הוא אמר. "דווקא בימים כאלה, היה לנו חשוב שהחופה שלנו תהיה סמל לאחדות של זרמים, קהילות וערכים. היה לנו ברור שנרצה רב שיחתן אותנו, ומהרגע שנפגשנו עם הרב רפאל זה היה חיבור ושיחות עמוקות על האופן והתוכן, ואנחנו כל כך מאושרים על התוצר המרגש והמשמעותי שזכינו לחוות". 

ישראל זרי, ניב הולנדר (צילום: יוסי שטיינר)
חתונתם של ישראל זרי וניב הולנדר|צילום: יוסי שטיינר

"יש לנו חלק באלוהיי ישראל - זו גאולה של ממש" 

הרב פוליסוק לא המציא את הגלגל והוא לא הראשון שמקיים טקסי חתונה גאים הלכתיים. למעשה, הרב האורתודוקסי הראשון שעשה זאת היה הרב סטיבן גרינברג, שהפך בשנת 1999 לרב האורתודוקסי הראשון שיצא מהארון וחיתן זוג גאה לראשונה כבר בשנת 2011. טקס החתונה שבנו הרב גרינברג ואחרים דומים לטקס שבנה הרב פוליסוק, אך יש בניהם גם מספר הבדלים. "לי יש את השטנץ שלי", מסביר הרב פוליסוק, "יהודים אוהבים להתווכח לא ככה? אבל 'מיני ומיניהו יתקלס עילאה' (בעברית: ממני ומהם ישתבח ה'), הריבוי הזה בטקסים ובגישות גם הוא ברכה".

"יש את הגישה שמשכפלת עד כמה שאפשר את הטקס הסטרייטי ומשנה אותו קוסמטית איפה שצריך, שזה מה שעושים בתנועה הרפורמית, למשל. יש בזה קסם וערך לא מבוטל, כי זה משמר את המוכר, אבל לי זה הרגיש כמו חיקוי. הדבר שהיה לי הכי חשוב הוא שיהיה לזה תוקף, חלוּת הלכתית - שזוג ייכנס לחופה וייצא אחרת. לכן עבדתי על מודל של טקס שהוא לא זהה אלא מקביל; שהמילים שהזוג אומר בו הן לא אותן מילים שזוג סטרייטי אומר, אבל יש בו מעשים הלכתיים מכוננים שיש להם תוקף ומשמעות מצד עצמם". 

ישראל זרי, ניב הולנדר (צילום: יוסי שטיינר)
חתונתם של ישראל זרי וניב הולנדר|צילום: יוסי שטיינר

מהם אותם מעשים הלכתיים?
"זה קורה באמצעות שני דברים - האחד הוא ששני בני הזוג מקבלים על עצמם בשבועה להיות נאמנים זה לזה. שבועה היא לא רק הצהרה, התורה מקדשת את הדיבור, היא מלמדת אותנו שמילים יכולות ליצור, לקדש, שאדם יכול במוצא פיו להתחייב ולכרות ברית עם רעהו. בנוסף הם מתחייבים על שטר שותפות, שזה מסמך, מעין כתובה הדדית, שבו שני הצדדים מקבלים על עצמם חובות של צדק ודאגה זה לזה, שהן עמודי התווך שבבסיסו של בית יהודי". 

אך זו לא חתונה כדת משה וישראל.
"יש פסוק שהולך איתי בהקשר הזה. שמגיע מיד אחרי עשרת הדיברות: 'בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ'. מיד לאחר מעמד הר סיני, שבו נגלה ה' בפני ישראל, אפשר היה לחשוב שהוא נוכח רק ברגעים שכאלה. לכן באה התורה ואומרת שלא, אלא בכל שמחה, בכל אבל ובכל שינוי בחיים - בכל רגע שיהודי יקרא בשם ה' ויבקש להנכיח אותו, הוא יהיה שם לברך אותו. זו ההבטחה של התורה". 

כלומר גם אם הטקס הוא לא כדת משה וישראל, האלוהות נוכחת. 
"הרי כל זוג, להט"ב או סטרייט, רוצה לציין שקורה משהו גדול בחייו. חתונה זה קודם כל דבר אנושי, אנשים מכירים ומתאהבים, זה דרך העולם לכאורה, אבל הם מכירים בכך שיש כאן משהו קדוש, נשגב, והם רוצים להביא לידי ביטוי את הקדושה הזאת. היו שנים שבהם להט"ב שאלו רבנים האם הם יכולים להתחתן ואמרו להם שלא, אבל היום ב"ה הגישה היא אחרת. כמעט כל זוג שפונה אלי לא שואל 'האם?', אלא 'איך?' - וזה משמח אותי. זו שאלה שמגיעה ממקום בריא, שמבין שיש לנו חלק בתורה, במסורת, שאנחנו חלק אינטגרלי מהסיפור היהודי. איך זה יראה בדיוק? שאלה טובה. אבל התודעה העמוקה היא שאני שייך, שהתורה היא גם שלי. זו תודעה שהיא גאולה של ממש. חתונה להט"בית הלכתית היא יותר מאשר טקס - היא אמירה. אלה יהודים שאומרים בקול גדול 'יש לנו חלק באלוהי ישראל'". 

הרב רפאל יהונתן פוליסוק (צילום: פרטי)
הרב רפאל יהונתן פוליסוק|צילום: פרטי

"זאת התשובה לכל מי שאומר שאין לנו מקום ביהדות"

הרב פוליסוק יצא מהארון לפני כחמש שנים ועם היציאה לחופש הוא החל לעסוק בנושאים של זוגיות להט"ביות והלכה. למזלו, הוא לא היה הראשון שעשה זאת והיה לו ממי ללמוד, אך ככל שהעמיק בלימודיו הוא ניסה לפענח איך מיסוד של זוגיות גאה יראה. "אנחנו חיים בעולם שבו מילים כמו מחויבות ומיסוד הן כמעט פאסה. לכן כשלהט"ב רוצים להתחייב ולהקים משפחות ועוד לעשות את זה מתוך חיבור ליהדות, למרות הכל, זו ממש חובה קדושה בעיני לחפש את הדרך לעשות את זה". 

לאחר שלמד ועבד על פתרון משלו, המתין הרב פוליסוק לזוג הראשון. "לפני שנתיים פנה אלי חבר יקר ובן זוגו, שרצו להתחתן וביקשו ללמוד יחד את הנושא מבחינה הלכתית", הוא נזכר בזוג הראשון שחיתן. "מאז הסכר נפתח, חבר הביא חבר והמעגלים התרחבו ועוד ועוד זוגות ביקשו שאערוך להם את הטקס. מאז הספקתי כבר לשמוח בבריתות של ילדים של זוגות שחיתנתי". 

הרב רפאל יהונתן פוליסוק (צילום: פרטי)
הרב רפאל יהונתן פוליסוק|צילום: פרטי

לצד הבריתות והחתונות, הרב פוליסוק מוצף בכל יום מחדש בשאלות הלכתיות שגרתיות, אם כי פעילותו הענפה בקהילה הדתית הגאה מביאה איתה סוגיות שרבנים אחרים ככל הנראה לא מתמודדים איתן. "אנשים מחפשים רבנים ואני מקבל שאלות שאפשר לשאול כל רב לכאורה, בדיני שבת וכשרות למשל. אבל הם מבינים שיש כאן דמות רבנית שאפשר להתחבר אליה ולהיות גלויים איתה, אפילו ברמת השיחה הקצרה שהתוכן שלה הוא 'הרב, אני אשכנזייה ובת זוגתי מזרחית - מה עושות עם קטניות בפסח?'. הם יודעים שאני לא ארים גבה וזה משמעותי מאוד - היכולת לראות שאני יכול להיות חלק מעולמה של התורה בלי שאצטרך להתחבא". 

לסיום, האם השנה האחרונה העצימה את חשיבות העשייה שלך?
"אני מרגיש את הדברים ביתר שאת בשנה הזאת, האישי והלאומי מתערבבים והבטן מתהפכת - התשובה שלנו לחורבן היא להמשיך ולבנות בתים נאמנים, יהודיים ואוהבים בישראל, סטרייטים ולהט"בים. זאת גם התשובה שלנו לכל מי שאומר שאין לנו מקום ביהדות".