40 שנה עברו מאז התגלה נגיף ה-HIV - וירוס הכשל החיסוני, במהלכן התנהל מירוץ נגד הזמן אחר טיפול שיעצור את המחלה הקטלנית.
הווירוס, ממנו ניתן להידבק ביחסי מין לא מוגנים, מוצרי דם ומאם לתינוקה, גורם למחלת האיידס. מחלה שפוגעת במערכת החיסונית ומשאירה את הגוף חשוף לסוגים שונים של זיהומים וגידולים. נגיף ה-HIV המתוחכם מצליח להערים על תאי המארח בגוף, ליצור עותקים מרובים של עצמו ולהביא לתוצאות קשות. בתחילת שנות ה-90, HIV היה גורם המוות מספר 1 בקרב אמריקאים בגילי 25 עד 44.
התפתחויות בטיפול ב-HIV
התרופות הראשונות ל-HIV הצליחו לעצור את התרבות הנגיף לתקופה מוגבלת מכיוון שהווירוס פיתח כנגדן עמידות, בנוסף הן גרמו לתופעות לוואי קשות.
בשנת 1996 עידן חדש בטיפול הגיע עם התפתחות הטיפול המשולב, המוכר כ"קוקטייל", שחיבר מספר תרופות והצליח להתמודד עם השתנות הנגיף ופיתוח מוטציות. הטיפול המשולב האריך את תוחלת החיים של אנשים עם HIV ומנע התקדמות לאיידס, אך הצריך נטילת כדורים רבים מדי יום וכלל תופעות לוואי.
בהמשך, הקוקטייל הוחלף לנטילה של מספר מצומצם של כדורים. הטיפולים הקיימים כיום מאד בטוחים ומכילים שילוב של 2-3 חומרים פעילים בטבליה בודדת, הנלקחת בנטילה יומית. התפתחות נוספת מאפשרת טיפול מצומצם של 6 פעמים בשנה, באמצעות זריקות ארוכות טווח, טיפול זה מתאים רק לחלק קטן מהמטופלים.
"הטיפול ב-HIV עבר מהפכה מרשימה". אומרת ד"ר ענת וידר-פיינסוד, רופאה בכירה ביחידה למחלות זיהומיות ובמרפאת HIV בבית חולים שיבא, תה״ש. "אין הרבה תחומים שהתקדמו ממצב של מחלה ממיתה עם פוטנציאל הדבקה גבוה, לטיפול שמאפשר איכות חיים טובה ותוחלת חיים מלאה".
כיום, רוב נשאי ה-HIV מסוגלים לשלוט בנגיף עם כדור אחד בלבד ביום. טיפול מוקדם מונע מנשאי ה-HIV להתקדם לאיידס ולחלות במחלות נוספות להם הוא גורם, כמו סרטן. הבשורה המשמעותית של הטיפול נוגעת גם לנושא שעורר הכי הרבה סטיגמות ופחדים בנוגע לנגיף – ההדבקה. התרופות ל-HIV מונעות מאנשים שיש להם את הנגיף להעביר אותו לבן.ת זוגם במהלך יחסי מין.
תחת טיפול וליווי רפואי מטופלים מגיעים לרמת עומס נגיפי המוגדרת כ-Undetectable ו- untransmittable. לא מדיד ולא מדביק. כלומר, מצב בו הנגיף בלתי ניתן לזיהוי בבדיקת עומס נגיפי והמטופל לא מדביק שותפים מיניים.
"הטיפול מאוד בטוח ויעיל. הוא לא פוגע בחיי היומיום, לא מגביל ולא מתנגש עם אוכל ופעילויות נוספות", מדגישה ד"ר וידר-פיינסוד.
מהי חשיבות האיתור המוקדם של הנגיף?
"איתור מוקדם מאפשר התחלת טיפול מוקדם וכך נמנעת הפגיעה במערכת החיסון ואין התקדמות לאיידס. חשוב לציין שהטיפול יעיל גם למי שמתגלה מאוחר, אך במקרה זה לעיתים ישנם נזקים שאינם הפיכים.
"אחת הסיבות שנשאים לא מאובחנים בזמן היא שהם לא נבדקים. אין שום בושה בלהידבק ב-HIV, זה לא חטא לקיים יחסי מין. ישנה חשיבות רבה למודעות לבדיקות לאיתור הנגיף - גם מצד מטופלים וגם מצד הגורמים הרפואיים שמפנים לבדיקות. בצד של הצוות הרפואי חשוב לשים לב לסימנים קליניים קטנים בתלונות המטופלים ולחריגות בבדיקות הדם. בעיקר לא צריך לחשוב שאדם זה או אחר לא יכול להידבק בגלל מוצא, דת או מצב משפחתי.
"בדיקה לזיהוי HIV היא בדיקת דם פשוטה הניתנת לביצוע בקלות בכל קופת חולים. עבור נשים, מומלץ להיבדק בכל היריון. לשמחתי בשנה האחרונה נכנסה לסל בדיקת סקר לגילוי HIV בהריון והיא כאמור מומלצת לכולן!".
HIV וקהילת הלהט"ב
40% מנשאי ה-HIV בישראל הם מאוכלוסיית הלהט"ב. בשנת 2021 נתון זה עמד על כ-35%. הגיל הממוצע של המאובחנים החדשים בשנת 2021 הוא 35-44. בישראל חיים קרוב ל-8,000 מטופלים עם HIV, מתוכם, כשליש הן נשים.
קבוצת הסיכון הגדולה ביותר היא עדיין גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים, המהווים כשליש מכלל הנדבקים. אחריהם הטרוסקסואלים המקיימים יחסי מין עם בני המין השני.
על פי ד"ר וידר-פיינסוד, נתוני התחלואה הכלליים ב-HIV נשמרים קבועים במשך השנים אף שקיימת ציפייה שירדו. "מההיכרות שלי עם נשאים וספציפית עם נשאים מקהילת הלהט"ב, שהיא קבוצה משמעותית מתוך הנשאים, אנשים לא מזלזלים בסיכוי להידבקות. זו עדיין מחלה שצריך לטפל בה מדי יום עד סוף החיים".
בכל הקשור לקהילת הלהט"ב, חשוב להזכיר את הטיפול למניעת הדבקה: PrEP (Pre Exposure Prophylaxis) שמהווה קפיצת מדרגה נוספת בטיפול ב-HIV. מחקר פורץ דרך הראה כי נטילה של מנה יומית של תרופה כנגד הנגיף מצליחה להגן על אנשים בריאים מפני הידבקות. טיפול מניעתי טרום חשיפה שנלקח בהתאם להנחיות, הצליח למעשה להוריד את הסיכון להידבק ב-HIV לאחוזים בודדים.
"טיפול PrEP לא שינה את הרגלי יחסי המין. PrEP הוא פתרון ולא תוצאה, אנשים נדבקו עוד קודם. זה טיפול יעיל שהוכח על גברים ושיש להקפיד לקחת על בסיס קבוע. יש לזכור שהטיפול מונע הדבקה ב-HIV אך לא במחלות מין אחרות, לכן ההמלצה היא עדיין להשתמש בקונדום. מצד שני, אני מכבדת ומכירה בזה שיש אנשים שלא רוצים להשתמש בקונדום, עבורם הטיפול אף יותר חשוב".
מדוע השימוש ב-PrEP לא מספיק נפוץ?
"יש אנשים שמקיימים יחסי מין פעם ב... או רק בנסיבות מסוימות והם מאמינים שנטילת כדור כל יום זה יותר מדי. אבל הבעיה העיקרית היא שאנשים לא פונים לקבל טיפול. בקהילת הלהט"ב הרוב מודעים לטיפול, אך כנראה נרתעים מהבירוקרטיה סביב התהליך, זה חבל כי הטיפול זמין ומסובסד בכל קופות החולים".
עוד טיפול חשוב שנוסף נגד נגיף ה-HIV הוא PEP (post exposure prophylaxis), הטיפול המונע אחרי חשיפה. PEP מיועד למי שקיימו יחסי מין לא מוגנים עם מי שהם חוששים שהוא נשא. את הטיפול יש ליטול תוך 72 שעות ממועד החשיפה והוא ניתן בבית החולים דרך חדרי המיון. הטיפול איננו מתאים כטיפול קבוע.
HIV והחיים עם סטיגמה
לדברי ד"ר וידר-פיינסוד, השינוי האדיר בטיפול ב-HIV לא שינה מספיק את הסטיגמה שמתלווה למחלה והחשש מפני הידבקות בנגיף.
"הדעות נשארו כמו בעבר. אנשים חושבים שזו מחלה שמתים ממנה ונדבקים ממנה ומתבלבלים עם העובדות. הזיכרון מהמטופלים של שנות ה-80 נותר חזק בתודעה. רבים ממי שנדבקים עדיין מרגישים שהם עשו 'משהו רע' ומסתירים את המחלה. זה גורם להם להימנע מסיטואציות מסוימות ולצמצם את המעגל החברתי.
"מטופלים עם מחלות אחרות משתפים ומקבלים אמפתיה מהסביבה. זה צורך בסיסי. נשאי HIV עוד מרגישים שהם צריכים לשקר ולהימנע מלחלוק את מצבם. זה פוגש אותם גם בטיפולים רפואיים ובמסמכים רשמיים בהם הם צריכים להצהיר על התרופות שהם נוטלים, כמו בחידוש רישיון, הגשת בקשה לעבודה בארץ זרה ועוד. זה מיותר ופאסה, אנחנו כבר לא שם ואין שום סיבה להתייחס לנשאי HIV אחרת. לא ניתן להידבק ב-HIV מאנשים מטופלים".
מה שבכל זאת שיפר באופן ניכר את ההתייחסות ל-HIV הוא התפתחות רפואת הלהט"ב ומעקב המטופלים שנעשה הרבה יותר רגיש ומודע.
"המטרה של רפואת הלהט"ב היא לקדם את המודעות וההבנה לצרכים אופייניים של הקהילה. מטופלים לא צריכים להיתקל בהרמת גבה או בצוות שלא מבין את הצרכים הספציפיים שלהם".
את המעקב הרפואי נשאים עוברים במרפאות HIV בבתי החולים, שמכירות היטב את הקהילה. מדובר במעקב פשוט שלרוב מתרחש פעמיים בשנה וכולל בדיקות דם והתאמת הטיפול התרופתי, לצד מעקב רפואי רגיל אצל רופאי משפחה. "חשוב להתעדכן בהתפתחויות של התרופות והטיפולים", אומרת ד"ר וידר-פיינסוד. "השאיפה היא שבעתיד נוכל לעבור לטיפולים בתדירות נמוכה עוד יותר".
כיצד ניתן להגיע לירידה משמעותית בתחלואת HIV?
"רפואה מונעת היא הכי טובה שיש. אפשר להיפטר מהמחלה ברגע שלא יהיו עוד הדבקות. כל מי שזה רלוונטי עבורו יכול לפנות ולבקש טיפול PrEP למניעת הידבקות אבל לא מספיק אנשים מבקשים אותו. מדובר בתהליך שעובר דרך קופות החולים ונעשה ע"י רופאים שעברו קורס הכשרה למתן הטיפול. המטופלים שמקבלים PrEP נמצאים במעקב ועוברים בדיקות ל-HIV ולמחלות מין נוספות מידי מספר חודשים.
"התהליך וההכוונה של המטופלים חשובים מכיוון שאנחנו לא רוצים שאנשים ייקחו את הטיפול למניעה בצורה לא מסודרת. כאשר הטיפול נלקח פעם כן ופעם לא, במקרה של הדבקה, הווירוס נחשף לכמות קטנה של תרופה ויכול לפתח עמידות נגדה. הרופאים שנותנים PrEP הם בדיוק האנשים ששווה לפנות אליהם".
מהן המשמעויות של התבגרות עם המחלה וקיום זוגיות עם נשא HIV?
"מי שמקבל טיפול מוקדם, חי ומזדקן כרגיל. הטיפול ב-HIV לא שונה מכל טיפול במחלת זקנה אחרת בשלב זה של החיים. צריך לזכור לקחת את התרופות. לגבי תחלואת תינוקות, זה מצב הרבה יותר מסובך שאסור שיקרה. כל אישה שמתכננת היריון מופנית כיום לבדיקת HIV כדי למנוע מצבים של הדבקת העובר ע"י נשים שלא היו מודעות לכך שהן נשאיות. הטיפול מונע את ההדבקה גם במקרה זה.
"לגבי זוגיות, זה עדיין נושא מורכב עבור חלק מהנשאים. הם מרגישים שהם צריכים לספר על המחלה למרות שהם לא מדביקים עם טיפול. חלק מבני הזוג נרתעים ומפרקים את הקשר. יחד עם זאת, אנחנו רואים יותר ויותר מקרים של זוגיות של נשא ולא נשא. אין שום סכנה בכך. לא נדבקים מחיבוק, מנשיקה, מאכילה מכלי אוכל משותפים ומישיבה על אותה האסלה".
המודעות לHIV- בקרב נשים נמוכה יותר והן נבדקות פחות. בזכות הטיפול היעיל וההתמדה בו, נשים החיות עם HIV יכולות ליהנות מזוגיות בריאה ולהביא לעולם ילדים ללא חשש שיידבקו. התרופות המודרניות לא מתנגשות עם טיפולים הורמונליים, בין אם מדובר במניעת הריון או טיפול להפחתת תסמיני גיל הבלות.
הוועד למלחמה באיידס מפעיל מערך פסיכו-סוציאלי שמטרתו לתמוך וללוות נשאי HIV מרגע קבלת הבשורה ולאורך ההתמודדות עם הנגיף. המערך קיים למעלה משלושים שנה ומציע טיפולים פרטניים ממושכים או טיפול קצר מועד, לאדם החי עם HIV ולסביבתו הקרובה.
מוגש כשירות לציבור, ללא מעורבות בתכנים, מטעם חברת GSK ובשיתוף הוועד למלחמה באיידס.
למידע נוסף יש לפנות לרופא.ה המטפל.ת