לפני שיצאה מהארון כאישה טרנסג'נדרית, אדה בלקוול קיבלה השראה מסיפורים של אנשים על הקשת הטרנסית שיצאו מהארון בפני המשפחות שלהם וקיבלו תמיכה וחיבוק חם. היא ידעה כמה קשה יהיה להורים שלה לקבל אותה, כחברים בכנסייה הרוסית האורתודוקסית, אבל היא לא תיארה עד כמה התגובה שלהם תהיה חריפה: "אמרו לי שלהיות טרנס זה רעל של השטן, שהתרבות המערבית הרעילה את המוח שלי", היא סיפרה בעדות מצמררת שפורסמה במגזין הבריטי PinkNews.
בלקוול עזבה את בית משפחתה ב-2018, אבל חזרה לבקר שנה לאחר מכן, זאת משום שאמה, או כך לפחות נאמר לה, הייתה צריכה לעבור ניתוח לב וביקשה שתלווה אותה לבית החולים. למרות זאת, כך התברר לה, זו הייתה תחבולה משפחתית שנועדה לשלוח אותה לטיפולי המרה. "זה היה כמו הצגת תיאטרון שאני יושבת בקהל", היא סיפרה. "בזמן שהיינו בדרך למרכז הקרדיולוגי פתאום סטינו מהכביש הראשי והמשכנו בשביל עפר וחצץ. פתאום עצרנו, אמא שלי יצאה מהמכונית, ואז הגיע אדם ענק שאמר לי 'עכשיו אתה הולך לשלם על כל השטויות שלך'".
בלקוול סיפרה כי היא נלקחה למרכז שלא נועד רק ללהט"ב, אלא טיפל גם באנשים עם בעיות נפשיות שונות והתמכרויות לסמים ואלכוהול. לאחר שאושפזה בכפייה נלקחו ממנה כל חפציה, כולל הטלפון שלה, והיא שהתה במקום במשך תשעה חודשים ארוכים וקשים, בהם נאלצה להתפלל תוך כדי שהיא סופגת השמצות, קללות ולא מעט שנאה.
"זה היה כמו מחנה חצי דתי שבו היינו צריכים לתת את הרצון שלנו לאלוהים, ולהתפלל שהוא יעזור לנו לרפא את המחלות חשוכות המרפא שלנו", היא סיפרה ותיארה 'אימוני גבריות' אותם נאלצה לעבור, שכללו בנייה, חטיפת עצים ואף התעללות בבעלי חיים. "הם עשו כל מיני דברים מוזרים. פעם אחת הם הכריחו אותי לסרס חזיר כעונש על כך שרציתי לשנות את המין שלי, אבל לא הצלחתי לעשות את זה כי חטפתי התקף פאניקה חמור מאוד".
מאז עזבה את המרכז לטיפולי המרה, שהותיר בה לדבריה פוסט-טראומה, בלקוול ברחה הרחק מהמשפחה והצליחה למצוא אנשים שאוהבים ומקבלים אותה בדיוק כפי שהיא. כיום, כך היא מספרת, היא אובססיבית לתוכניות טלוויזיה להט"ביות כמו "עוצר נשימה" ומתארת את עצמה כפלוביופילית, מילה המתארת אנשים שחווים אושר ושלווה מגשם. למרות שהיא משתדלת לשמור על אופטימיות מרבית, בלקוול נעצבת בגלל "הידיעה על אסון מתקרב שאני לא יכולה לעצור, כזה שיביא אפוקליפסה עבור הקהילה הגאה ברוסיה".
בלקוול מדברת לא רק על המדיניות האנטי-להט"בית של הממשל הרוסי והעלייה המתמדת באלימות נגד חברי וחברות הקהילה הגאה, אלא גם על פריחה של מרכזים הטוענים כי יש ביכולתם לשנות את הזהות המגדרית והנטייה המינית של אנשים בעזרת היפנוזה, ריפוי בעיסוק, ניתוח, שימוש בסמים, "אונס מתקן" או עינויים באמצעות הלם חשמלי. פעילי להט"ב מזהירים כי יש מספר לא ידוע של מרכזים שכאלה, והם מדווחים כי לא ניתן לדעת מה המספר של רוסים שעברו "טיפולי המרה", זאת משום שמרבית השורדים לא מרגישים בטוחים לדווח על מה שעברו.
"למען האמת, רוב האנשים שעברו דברים כאלה לא מסוגלים לדבר", מסבירה אנה-מריה טספאי, מייסדת ארגון הסיוע ללהט"ב Queer Svit, המגיש עזרה לכל מי שנפגע בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה. "הבעיה העיקרית היא שמרבית האנשים שנכנסים למרכזים כאלה לא מסוגלים לדבר, רבים מהם מאבדים את השפיות כי הם מסוממים במשך תקופה ארוכה".
בחודש יוני האחרון הורה משרד הבריאות הרוסי למרפאות ברחבי המדינה לגייס סקסולוגים כדי לעבור לאנשים "להתגבר" על היותם חלקם מהקהילה הגאה, כך על פי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס. ההנחייה החדשה נכנסה לתוקפה ב-1 ביולי, וביטלה למעשה את הסרת ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות ב-1999, זאת לאחר שהאיסור על הומוסקסואליות הוסר ב-1993.
מספר שבועות לאחר מכן חתם הנשיא ולדימיר פוטין על הנחייה חדשה האוסרת על כל התערבות רפואית המסייעת לאנשים טרנס*, החל מנטילת הורמונים ועד ניתוחים. ההנחייה הוציאה מחוץ לחוק גם כל שינוי של סימני המגדר במסמכים רשמיים כמו דרכונים, והיא הסירה גם את זכויות הנישואין והאימוץ של אנשים על הקשת הטרנסית.