בשבוע הראשון ללחימה, בתזמון נוח להפליא, החלו לרוץ ברשתות החברתיות צילומי מסך מאתר Queering The Map בהם מוצגים לכאורה סיפורי האהבה מכמירי הלב של תושבים להט"ב פלסטיניים מעזה. הסיקור התקשורתי לא איחר להגיע: מגזין Out פרסם ידיעה המבוססת על פוסט של העיתונאי הערבי הגאה אפיף נסולי, קול קווירי ערבי שבטוח לא היה מתקבל בחיבוק בעזה, אבל מפרסם לקהל העוקבים שלו תמונות מהפגנות ענק פרו-פלסטיניות.
כתבות רבות, ביניהן גם כתבה שעלתה במגזין TIME, סיקרו את הסיפורים המקומיים, אך מרביתן לא התעמקו עד כדי לציין שהאתר הוקם כעבודה ללימודים של האמן הקנדי הא-בינארי לוקאס לה-רושל בשנת 2017. הפלטפורמה מציגה מפה והמשתמשים מוזמנים לבחור נקודת ציון במפה ולשתף אנונימית את הסיפור הקווירי שלהם. מאז ההשקה נכתבו כחצי מיליון פתקים על גבי המפה העולמית ב-28 שפות שונות.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
בתיאוריה, יכול להיות שגולשים מתוך עזה כתבו פתקים אמיתיים. יכול גם להיות שאלו פלסטיניים שנמצאים מחוץ לעזה ויכול להיות שאלו סתם פעילים קווירים שמנסים לייצר סימפטיה לנרטיב הפלסטיני ולתת נראות לקוויריות פלסטינית. יכול גם להיות שמדובר בהמצאות של אינטליגנציה מלאכותית, שכן לה-רושל הודיע כבר ב-2019 כי הוא מפתח בינה מלאכותית שתיצור סיפורים חדשים על גבי המפה על בסיס סיפורים שהוזנו בעבר בפלטפורמה.
צילום מסך מתוך האפליקציה לפני פחות כשנה מגלה כי באזור עזה נכתבו עד אז שלושה סיפורים בלבד, ביניהם סיפור המוקדש לאדם בשם יונוס. "אני לא יודע כמה זמן אני אחיה, אז אני רוצה שהזיכרון הזה יהיה כאן לפני שאני מת", נכתב במקום במפה שיושב באזור בית חאנון בצפון רצועת עזה. "אני לא הולך לעזוב את הבית שלי. החרטה הכי גדולה שלי היא שלא נישקתי בחור אחד. הוא מת לפני יומיים. אמרנו אחד לשני כמה אנחנו מוצאים חן זה בעיניי זה, אבל הייתי ביישן מדי מכדי לנשק אותו. הוא מת בהפצצה. אני חושב שחלק גדול ממני גם מת. בקרוב גם אני אמות. לחייו של יונוס, אני אנשק אותך בגן עדן".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הסיפור הוצג בפלטפורמה לפני יותר משנה, אך משותף כעת ביתר שאת, כאילו מתייחס למלחמה הנוכחית. מאז נוספו למפה עוד כעשרים פתקים, נדמה כי רובם נכתבו מאז תחילת הלחימה. "בבקשה תדעו שלמרות מה שהתקשורת אומרת יש להט"ב פלסטינים. אנחנו כאן, אנחנו קווירים, תשוחרר פלסטין", נכתב בפתק אחר, ממנו עוד עלולים לחשוב שקהילת הלהט"ב ממש החלה לשגשג לאחרונה תחת שלטון חמאס.
אין יותר מדי סיפורי אהבה גאה על המפה בעזה, ואלו שקיימים איכשהו תמיד מדיפים ניחוח של תקיפה ישראלית, בלי טיפת ביקורתיות כלפי חמאס. סיפור אחר, שלא ניתן לשייך על פי השפה לזכר או נקבה, מזכיר גם הוא איכשהו את ההפצצות הישראליות. "תמיד דמיינתי אותנו יושבים בחוץ בשמש, יד ביד. אם הייתי יודע שהפצצות שיפלו עלינו היו לוקחים אותך ממני, הייתי אומר לעולם כמה שאני מעריץ אותך יותר מכל דבר אחר. אני מצטער שהייתי פחדן", נכתב בפתק, שנדמה כי כל מהותו היא לא לתת ביטוי לאהבה גאה, אלא לתת דגש על הפעילות הצבאית הישראלית בעזה נגד חמאס כפשע.
טקסט אחר נכתב לכאורה על ידי חברת רשת של אדם שמת בהפגזות, אחר מציף בצורה שטחית נורא את הקושי בחייהם של להט"ב בעזה, מבלי באמת לצלול אל המורכבות והסיכונים, פתק אחר מזכיר "כיבוש", ובעצם כל פתק מייצג סעיף נוסף בפרופגנדה פרו-פלסטינית, כולל השימוש בביטוי "ג'נוסייד". "כאן התאהבתי בך לראשונה, ב-2021, ההפצצות הישראליות הגדולות האחרונות בעזה שלקחו ממך הכל", נכתב רק לאחרונה בפלטפורמה. "אמא שלך, הבית שלך, הזיכרונות שלך. מצטער שאיבדת הכל לרצח העם הזה".
אחד הפתקים אפילו מופרך במיוחד: "במקום הזה נישקתי את הקראש הראשון שלי", נכתב במקום קרוב לחוף הים בצפון רצועת עזה. "להיות הומו בעזה זה קשה אבל לפעמים איכשהו זה היה כיף. התמזמזתי עם הרבה בנים בשכונה שלי, אפילו חשבתי שכולם הומואים בשלב כלשהו".
חלק מהפתקים אפילו הוצגו לפני מספר ימים ברכבת התחתית של לונדון במפתיע, לאחר שקבוצת האקריות קוויריות העונות לשם "The Dyke Project" השתלטו על המערכות והציגו על המסכים את המסרים, לצד הודעה בה נכתב כי הקבוצה "עומדת לצד האחים הפלסטיניים שלנו" ודורשת מישראל לסיים את הכיבוש וממשלת בריטניה לעצור את התמיכה הצבאית בה.
בעיניים מפוכחות ומתוך הבנה של מציאות החיים האמיתית בעזה, קשה שלא לקרוא את הפתקים בציניות. בלתי אפשרי שלא לתהות הם נכתבו על ידי אנשים אמיתיים, או על ידי מערך סושיאל שעובד לילות כימים כדי לזכות באהדת הקהל הלהט"בי בנרטיב הפלסטיני. כבר שנים רבות שפעילים פרו-פלסטיניים אוהבים לטעון שישראל עושה "פינקוושינג", מתגאה בקהילה הגאה כלפי חוץ כדי "לכסות על הפשעים שלה", אבל כעת אנחנו רואים פינקוושינג פלסטיני במיטבו.
The LGBTQ Pride Flag has been updated with the Palestine flag.
— sonofabench (@therealmrbench) October 29, 2023
Someone in London combined the flags.
Should we tell them??pic.twitter.com/ygPVMcGRQn pic.twitter.com/8lKdSRbd5b
ואין גבול לציניות של הפינקוושינג הפלסטיני: בלונדון אף הונף בהפגנה פרו-פלסטינית דגל פלסטין בצבעי הגאווה. זה אולי נעים לפעילים קווירים לחשוב שאיפשהו שם על חופי עזה התהלכו להם שני הומואים, הביטו זה לזה בעיניים בשקיעה והאמינו שיום אחד הם יוכלו להיות חופשיים (עד שהצבא הישראלי הפציץ אותם, כמובן). זה אולי נותן להם תקווה שגם במקומות החשוכים הללו עשויה להיות לאנשים האפשרות להביע עצמם באמת ולבחור לשון פנייה, אבל הם מתקשים להבין שהמציאות של להט"ב פלסטינים לעולם לא תשתנה תחת חמאס. טבח ה-7 באוקטובר היה אמור לרסק את הפנטזיה הזאת אצל כולם.
אלו שמתעקשים על רומנטיזציה של מאבק להט"בי ומנסים בכוח לשזור אותו במאבק הפלסטיני, בטח ובטח כשהוא מיוצג על ידי ארגון טרור, מבצעים פשע של ממש. הפינקוושינג הפלסטיני לא פוגע בישראל - הוא פוגע בלהט"ב פלסטיניים אמיתיים, עם סיפורים אמיתיים ומורכבים. אותם להט"ב לא זקוקים לפתקים וירטואליים בפלטפורמה ניאו-ליברלית שתנכיח אותם, הם צריכים להשתחרר בהקדם האפשרי מאחיזתו השטנית של ארגון טרור פונדמנטליסטי רצחני.