>> חפשו את עצמכם בתמונות ממצעד הגאווה בפייסבוק של mako גאווה
אגדה נוספת, שאמיתותה מוטלת הרבה יותר בספק, היא שגרלנד התגאתה בעובדה שההופעות שלה מלאות בקהל של הומואים.
היא הייתה כל כך מזוהה עם הקהל ההומואי, עד שאחד הכינויים שקיים עד היום להומואים בארצות הברית הוא: "חברים של דורותי" (בסרט "הקוסם מארץ עוץ" בכיכובם של החבובות, מציגה עצמה דורותי בפני הקוסם: "אני דורותי", וקרמיט הצפרדע, המגלם את הדחליל, מוסיף: "ואנחנו חברים של דורותי").
אבל בפועל, גרלנד ממש לא אהבה את היותה מזוהה עם קהל של הומואים. היא התעצבנה בכל פעם שנשאלה על כך. "זה מגוחך, הקהל שלי מורכב ממגוון שונה של אוכלוסיות", צוטטה.
>> מלכות הקהילה: מצעד הדיוות של הגייז
מקום שבו הצרות נמסות כטיפות לימון
אז מה בכל זאת הפך את גרלנד לגיי אייקון? ניתן להצביע ללא ספק על השיר "Somewhere Over The Rainbow" (אי שם מעבר לקשת) כאחראי העיקרי לכך מהסרט "הקוסם מארץ עוץ".
השנה היא שנת 1939. דורותי גייל הצעירה חיה לה בקנזס, כשהכל סביבה שחור-לבן. היא שרה על מקום אחר, צבעוני, שבו הצרות נמסות כטיפות לימון על גגות הארובות.
הומואים רבים, שלא חלמו באותה התקופה על גאווה, הזדהו עם השיר, המביע תקווה לעולם שכולו קשת. ובסופו של דבר, דורותי מגיעה אל אותו עולם, והסרט עובר פתאום להיות בצבע.
רשימת הגיי אייקונס
ללא ספק, הומואים רבים נמשכים לדיוות. נשים על הבמה נראות חזקות, יוצרות אשליה של שבירת תקרת הזכוכית השוביניסטית ומפגינות שילוב של עוצמה נשית וצבעוניות.
החלטנו לציין את יום השנה למותה של הגיי אייקון הראשונה בסקירה חלקית בהחלט של דיוות נוספות, שלאורך השנים הבטיחו לעצמן מקום של כבוד בפנתיאון של הגיי אייקונס. הרשימה מצטרפת לרשימת הדיוות שכבר עלתה בערוץ הגאווה לאחרונה. אז אחרי לייזה, ברברה, דונה, דיאנה, בט, שר, קיילי, בריטני, גאגא ואלטון ג'ון – קבלו כמה שמות צפויים יותר וגם כמה הפתעות.
ג'ולי אנדרוס: מרי פופינס הפכה למלכת הדראג ויקטוריה
מצד אחד, היא הייתה יקירת הקהל האמריקני הפרימיטיבי, הדוגל ב"ערכי המשפחה", אחרי הפופולריות שצברה בזכות הדמויות של מרי פופינס ומריה מ"צלילי המוסיקה". ילדים הומואים רבים גדלו על הסרטים הללו, ואהבו אותם, מאותה סיבה שהומואים אוהבים מחזות זמר – משיכה ליצירתיות, מתיקות ונצנצים.
אבל ללא ספק, מה שקיבע את מעמדה של אנדרוס כגיי אייקון הוא הסרט "ויקטור/ויקטוריה", בו גילמה את דמותה של אישה שמתחזה לגבר המופיע כמלכת דראג. הסרט הפך ברבות השנים למחזמר מצליח על בימות ברודווי, בכיכובה של אנדרוס בכבודה ובעצמה.
לאחר מכן שבה אנדרוס אל מולדתה, וכבשה את הווסט אנד של לונדון עם "ויקטור/ויקטוריה", עד לניתוח הטראגי בגרונה, שכשל והביא לפגיעה בלתי הפיכה במיתרי הקול שלה. מאותו רגע איבדה אנדרוס את יכולת השירה המופלאה שלה לצמיתות, והיא נאלצת להסתפק במשחק.
גלוריה גיינור: סיפקה את המנון הקהילה הגאה
לשירת ההמנון הקהל מתבקש לעמוד – ולפזז. כאשר החלה מדיניות "לא נשאל, אל תספר" בצבא האמריקני, אמרו בכירים בפנטגון: "עדיין יש לנו דרכים לדעת אם חייל הוא הומו". בתוכנית של ג'יי לנו לא נשארו חייבים, ובתור בדיחה הביאו דוגמה ל"שאלון" שיאתר את החייל ההומו.
וזאת אחת השאלות שהוצגה מן השאלות:
השלם את המשפט: "At first I was afraid I was..."
1. Terrified.
2. Horrified.
3. Petrified.
4. Verified.
כן, כאשר מישהו שר את "I Will Survive" (אני אשרוד) בקריוקי, הוא מיד נחשד בעוון הומוסקסואליות. הבדיחה הרווחת היא שאין הומו שלא יודע את המילים של השיר הזה בעל פה.
אבל נראה שהשיר, המתאר בחורה שלא מוכנה עוד להיות סמרטוט, הפך להיות משהו שגורם להומואים להזדהות, כקבוצה שעוברת דיכוי. השילוב עם מוסיקת פופ-נצנצים הופכת את השיר להמנון האולטימטיבי של קהילתנו. גלוריה גיינור זוכה למקום של כבוד בזכות להיט אחד ויחיד.
אבבא: הייצוא הגדול ביותר של שבדיה מאז הוולבו
לא צריך להכביר במילים. ניצחונה של הלהקה הכי שבדית, הכי פופ והכי עטורת נצנצים בתחרות הזמרת אירוויזיון הביא את תרבות השלאגר השבדית לשיאים חדשים. לא סתם מדובר בייצוא הכי גדול של שבדיה מאז הוולבו. ומה יותר הומואי מלשים נעלי עקב ולשיר את "Dancing Queen" (המלכה המרקדת)?
סלין דיון: מהזכייה באירוויזיון ועד לזכייה באוסקר
מאז להקת אבבא לא יצאה זמרת כל כך מצליחה מתחרות הזמר של האירוויזיון. לאחר שלא הצליחה להתנער מתדמית "ילדת הפלא" שדבקה בה במולדתה קנדה, נסעה לאירופה, שם ייצגה את שוויץ בפסטיבל הזמר של טוקיו, ושנתיים מאוחר יותר באירוויזיון 1988
שנה לאחר מכן ביצעה באירוויזיון בלוזאן את להיטה הראשון בשפה האנגלית, "Where Does My Heart Beat Now?" (היכן לבי פועם כעת?), שהתברג למקום הרביעי במצעד הפזמונים של הבילבורד האמריקני. לאחר מכן גייסו אותה אולפני וולט דיסני לפסקול "היפה והחיה" – והדרך להצלחה בינלאומית מסחררת הייתה קצרה. שיא ההצלחה הוא כמובן הזכייה באוסקר על "My Heart Will Go On" (לבי ימשיך הלאה) מהסרט "טיטניק"
דיון היא כיום הזמרת האישה המצליחה ביותר בעולם, והיא מופיעה בלאס וגאס במקום שנבנה במיוחד עבורה. לזכותה ייאמר שבניגוד לכוכבים אחרים שצמחו מן האירוויזיון, היא לא מתנשאת, וממשיכה לומר שהזכייה היא אחד הרגעים המאושרים בחייה – אולי בגלל שבאותו שבוע הציע לה המנהל שלה נישואים. כך או כך, בסיבוב ההופעות האחרון שלה בשוויץ, אמרה דיון לקהל כי תמיד תרגיש ששוויץ היא בית שני עבורה.
הזווית המקומית: אילנית – הדיווה בבלונד
היא מכונה "המלכה האם", אחת מהגיי אייקונס הגדולות שצמחו בתרבות הישראלית. היא קיבלה הצעה לייצג את גרמניה בתחרות הזמר של האירוויזיון. אבל כאשר גילתה שישראל חברה באיגוד השידור האירופי, דרשה מיד מהמנהלים ברוממה להצטרף לתחרות. אי שם בלוקסמבורג התברג "אי שם" למקום הרביעי.
להיטים גדולים סיפקה אילנית לתרבות הגליטר והנצנצים, בהם "אהבתה של תרזה די-מון", "לאורך השדרה שאין בה איש", "שיר בארבעה בתים", "שיר של יום חולין" וכמובן: "ארץ" (שאנשים מכנים בטעות: "ארץ ארץ").
לאחרונה עוררה סערה כאשר צוטטה בסופשבוע מעריב כשהיא אומרת תודה על כך שילדיה לא ביקשו לשנות את מינם. יומיים לאחר מכן הכחישה אילנית את הדברים, ואמרה ל-mako גאווה שדבריה סולפו. אילנית ציינה את החיבור לקהילה ושיתוף הפעולה שלה עם המחזמר "שיר לשניים" של הכוכבים של איגי. במעריב, אגב, מתעקשים הציטוטים מדויקים.
בין אם סולפו דבריה או שהיא אכן החליקה בלשונה ולאחר מכן הכחישה, כשהבינה את הנזק, בהחלט ניתן לתת לה להנות מהספק. כמו שאומרים: מודה ועוזב ירוחם.