לאחר שנחל הצלחה במסגרת פסטיבל התרבות במרכז הגאה בת"א, יעלה במוצאי שבת הקרובה מופע השירה הגאה "שלוש סיבות" על במת תאטרון צוותא. המופע המוקדש לשירי משוררים גאים וגאות, בנוי כרצף סצנות בימתיות דרמטיות המציגות את מיטב הספרות העולמית הגאה העכשווית, הקלאסית והישראלית באמצעות מחול, מוזיקה ופרפורמנס.
"הרעיון הגיע כשחשבתי על השקת הספר שלי", מסביר עידוא דגן, יזם ומפיק המופע, "הייתי במספר השקות של ספרי שירה בעבר ותמיד ידעתי שאני רוצה לעשות משהו אחר. במקביל שמתי לב להופעתם של מספר לא מבוטל של משוררים חדשים, צעירים ומעניינים, ועלה לי הרעיון לעשות מופע מיוחד שמציג לקט של השירה החדשה הגאה מהשנים האחרונות. רעיון שנחשב לרעיון מקורי מבחינת הז'אנר, מאחר ושירה בדרך כלל מעובדת למוזיקה או מוגשת בהקראה, וכמעט ולא קיימים עיבודים של שירה לבמה".
במהלך העבודה החליטו היוצרים לשלב גם קלאסיקה ישראלית במופע, ובהמשך צעדו אחורה יותר בזמן ושילבו גם קלאסיקה עולמית. "בחרנו יצירות איכותיות שמצד אחד מדברות אלינו, ומצד שני ניתן להעניק להן ביטוי בימתי", מסביר דגן, "כמובן שדאגנו שכל היצירות יהיו יצירות גאות, כאשר הכוונה היא שגם היוצרים גאים וגם הנושאים גאים. לא הכנסנו שירים של יוצרים גאים שנוגעים בנושאים אחרים, ולא שירים של יוצרים שאינם גאים אך משתמשים בדימויים הומוסקסואלים ואחרים".
וכך מצאו את עצמן על במה אחת יצירות של חזי לסקלי, יונית נעמן ואופיר משרקי לצד אלן גינזברג האמריקאי, וסאפפו בת המאה ה- 7 לפנה"ס ביוון העתיקה לצד האיראנים חאפז בן המאה ה- 14 ופיאם פילי בן זמננו. יצירה ישראלית מקורית עומדת לצד ספרות עולמית. בנוסף שילבו היוצרים במופע שני שירים ישראלים מוכרים - "מציאות אחרת" בביצוע אייל גולן ו"אהבה יומיומית" של תרצה אתר בביצוע יהודית רביץ, וצבעו אותם במשמעות גאה באמצעות העמדה והאינטרפרטציה הבימתית שהעניקו לשיר.
"העבודה על השירים התחילה בסיעור מוחות משותף", מסביר הכוריאוגרף והיוצר רן בן דרור, שאמון על תרגום השירים לבמה. "חלק מהקטעים התחילו מאימג' ברור שהוביל אותנו הלאה, חלק התחילו ממצבים מסוימים שהעצימו את הנושא עליו מדבר השיר ובחלק מהשירים ראינו שדווקא השקט והמילים עצמן עושות את רוב העבודה. זה לא תאטרון ולא הקראת שירה, אלא מין יצור כלאיים, ולכן התרגום הבימתי דרש מאתנו הבנה עמוקה של כל שיר".
המופע בנוי קטעים קטעים אבל עם הזמן החומרים הותכו לעלילה אחת, כאשר כל שיר מוביל ומקושר לשיר הבא. "בתחילה רצינו להוביל את השירים על ציר חייו של אדם מילדות דרך בגרות ועד זקנה", מסביר דגן, "אבל אז נוכחנו לדעת, שבניגוד למה שאולי נוטים לחשוב, השירה הגאה לא מתעסקת רק ביחסים רומנטיים, אהבה וסקס, אלא גם במלחמה, אלוהים, הולדת ילדים ועוד. זה השפיע על ארגון החומרים וגיבוש המסגרת".
"המטרה הייתה ליצור עבור הצופה חוויה של ערב אחד ארוך ושלם", מוסיף בן דרור, "הצופים לא מגיעים ורואים 30 שירים אחד אחרי השני, אלא הערב הוא חוויה כללית, כאשר כל שיר הוא פעימה והצגת הטקסט מתחברת להתרחשות שקדמה לה".
חידוש נוסף שביקשו היוצרים לבצע במופע הוא החלפה מגדרית, כאשר חלק מהשירים הכתובים בזכר מבוצעים על ידי שחקניות, וחלק מהשירים שנכתבו בלשון נקבה מבוצעים על ידי שחקנים.
"היה מעניין לגלות כמה קרבה פואטית קיימת בין יצירה הומואית ליצירה לסבית", אומר דגן, "למרות התהליך המתמשך של ההתקרבות, עדיין מדובר בשתי תתי תרבויות מובחנות. עשינו איזו שהיא החלפה מגדרית, כאשר בחלק מהמופע יש שירים של לסביות ששחקנים מבצעים אותם ולהפך. וזה פשוט עובד".
"למרות שמדובר בשירה, אמנות שנתפסת לעיתים כאליטיסטית, יצא משהו כמעט קליל במופע הזה", אומר בן דרור, ודגן מוסיף: "רצינו להנגיש את השירים, וברגע שהם מבוצעים במידה של אותנטיות ויצירתיות בימתית הם פשוט עוברים, גילינו כמה שירה יכולה להיות סקסית".
"שלוש סיבות" - מוצ"ש 31/10/15 - בשעה 20:30 - צוותא 2 ת"א
