>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
ומה עונים חברי הלהקה בתמימותם? "אני חושב שזאת ההוכחה לכך שזה לא נכון – קפריסין לא השתתפה בחצי הגמר הזה ובכל זאת עלינו". כמה נוח לשכוח את האלבנים, המקדונים, הבולגרים והמלטזים – ספקיות נקודות קבועות שלכם.
כמו כולם, גם אני חשתי אחרי ההופעה של מורן מזור בחצי הגמר השני שהיא הייתה מעולה. יחד עם זאת, אמרתי גם שיש לה תחרות קשה עם אמנים מוכשרים: ולנטינה מסן מרינו, ולטקו ואסמה המקדונים ואדריאן ובֶּלְדָר האלבנים. אם היינו מפסידים להם, זה היה פחות מאכזב. אבל מלטה? הונגריה? יוון?
אבל, מורן, לא נורא. הייתה זו דפנה דקל ששרה בדיוק באותה עיר, מאלמו, לפני 21 שנה: זה רק ספורט. אז יאללה, בואו נשנס מותניים ונצלול אל הגמר הגדול.
>> חלק א': חצי הגמר עם השירים החזקים יותר של התחרות
>> חלק ב': אחרי ההתרגשות ההולנדית, רגע לפני האכזבה הישראלית
הגמר הגדול: הערב ב-22:00 בערוץ הראשון
אז רגע הסקירה, אני חוזר ומבהיר: לא מדובר בכתבת הימורים, כמו כתבות רבות אחרות. אני מהמר גרוע. אני מעדיף לתת סקירה, להביע דעה ולתת לכם לטעום קצת ממילות השירים, בתרגום חופשי לעברית, כמי שנותן משקל רב לכוחן של המילים.
אז אחרי 20 שירים שעלו מחצאי הגמר, יש לנו בגמר הגדול גם את שבדיה המארחת ואת ה-Big5, חמש המממנות הגדולות של איגוד השידור האירופי: איטליה, בריטניה, גרמניה, ספרד וצרפת.
ואי אפשר גם עם אנקדוטה סטטיסטית: לראשונה זה 28 שנים, מאז שנת 1985, אף אחת ממדינות יוגוסלביה לשעבר לא תשתתף בגמר. מדובר בנוק-אאוט חסר תקדים עבור אחד מגושי המדינות הנחשבים לחזקים ביותר בתחרות.
שיר מס' 1: צרפת, L'enfer Et Moi (הגהנום ואני), אמנדין בורזו'אה
"הפלת אותי כבר מההתחלה / נראה שאפילו אהבתי את זה / קשירות מעור וידי משי / במי אתה פוגע ובאיזו תנוחה / עד שהשחר מאדים? / הטלת אותי כמו כישוף / אתן לך גהנום / שם תלך לאיבוד / הבט היטב לאחור / וזאת תהיה אני"
את אמנדין בורז'ואה הכרתי עוד קודם לכן, כאשר נתקלתי בשירים שלה ביוטיוב. זמרת מוכשרת בטירוף, שזכתה ב"כוכב נולד" הצרפתי לפני כחמש שנים, ומאז הוציאה שני אלבומים מצליחים.
השיר שיפתח הערב את התחרות במאלמו הוא ממש טוב, אבל הוא מחוויר לעומת להיטיה האחרים של בורז'ואה. עדיין, מדובר באמנית שיודעת לתת שואו, אז בהחלט יש מצב שדווקא על הבמה היא תכבוש את הנפש. בהצלחה.
שיר מס' 2: ליטא, Something (משהו), אנדריוס פּוֹיָאבִיס
"אני חייב לספר לך משהו / אני חושב על זה יותר מדי זמן / אני חייב לספר לך את זה / אני חושב על זה הרבה יותר מדי זמן / הבטחתי לעצמי שאספר / במקום זה אני מתפרק לחתיכות כשאני רואה אותך כאן / אם אינך יודעת / אני מאוהב בך / כאשר הקיץ נוחת / זה הופך ללא אמיתי / בגלל הנעליים שלי שאני נועל היום / לאחת קוראים אהבה / לשנייה קוראים שקר"
נראה לי שהבנתי איך החתיך הזה הצליח לעלות לגמר, למרות הופעתו הבינונית והשיר המשעמם. השיר אולי משעמם, אבל הוא נתקע בתוך הראש. אני מוצא את עצמי מתחיל לפזם אותו, ואז אומר לעצמי: "טוב, מה עכשיו השיר המעפן הזה?". זהו אחד משני השירים היחידי בחצי הגמר הראשון שלדעתי לא היו ראויים לעלות (השני שייך לבלגיה). אז אם כבר מישהו צריך לקבל את המקום המקולל של שיר מס' 2 – שזה יהיה הוא.
שיר מס' 3: מולדובה, O Mie (אֶלֶף), אליונה מוּן
"אלף שקיעות בים אבדו בתוכנו / אלף קרני שמש נהגו להביא את אור הבוקר את ריסינו / אלף כוכבים נופלים לכדו את מבטנו / אלף לילות חולין נעלמו להם בשמיים / אך אנחנו עמדנו מנגד / בין שמש לגשם אלף צבעים נולדים / אך אנו רואים רק עננים / בנינו לעצמינו זכרונות / שאותם הרסנו"
אחרי שנרדמנו עם השיר הליטאי, הגיע הזמן לאחד השירים הטובים ביותר השנה. איזו הופעה דפקה אליונה – וזאת למרות הקטע המיותר והדבילי שבו היא גובהת, כאילו הייתה עליסה בארץ הפלאות. זה עדיין לא פוגע בשיר חזק והופעה ממוטטת. השיר הטוב ביותר שמולדובה שלחה לתחרות במהלך שמונה שנות השתתפותה.
שיר מס' 4: פינלנד, Marry Me (הינשא לי), כריסטה זיגפרידס
"עוקבת אחריך בזהות בדויה / שותה קפה עם אמא שלך / האם אני מתקרבת / מותק, אני מרגישה כמו חוטאת / מדלגת על ארוחת ערב כדי להפוך רזה יותר / איפה הצעת הנישואים שלי? / אני שפחתך ושליטתך / הו, מותק, קדימה, בוא תנסה / אז הינשא לי, אהיה מלכת הדבורים שלך (גם: מלכת הכיתה) / אוהב אותך ללא סוף / אעשה זאת למענך, למענך, למענך / כן, אעשה זאת למענך, הינשא לי, מותק"
למחאה הגאה של כריסטה כבר הקדשנו ידיעה שלמה ופירטנו גם בסקירה של חצי הגמר. אלא שמאז היו לא מעט התפתחויות, ומה שהחל כגימיק שנועד לקרוץ לתומכי המאבק למען נישואים בין בני אותו מין בפינלנד, הפך למאבק של ההומופוביה המזרח אירופית נגד הקהילה הגאה. רוסיה, בלרוס, אוקראינה ואזרבייג'ן פנו לאיגוד השידור האירופי בדרישה לאסור על הזמרת הפינית להתנשק עם זמרת הליווי שלה בגמר.
בקהילת הלהט"ב כבר פתחו בקמפיין נגדי, כאשר ארגוני הלהט"ב השבדיים מאיימים לשבש את קיום האירוויזיון אם תוטל צנזורה הומופובית – זאת בעיקר כאשר המדינות המבקשות לשמור על נפשם הרכה של הצופים מפני הנשיקה הלסבית (געוואלד) לא בדיוק חפות מהופעות פרובוקטיביות לאורך השנים.
טורקיה החליטה לא לשדר את חצי הגמר השני בגלל הנשיקה. אם תחליט לא לשדר גם את הגמר – משמעות הדבר היא היעדרות אוטומטית גם מהתחרות של השנה הבאה. על פי חוקי האירוויזיון, בתחרות ישתתפו רק מדינות ששידרו שנה קודם לכן את התחרות במלואה בשידור חי (או 24 שעות לאחר מכן במקרה של יום זיכרון ממלכתי).
ברוסיה ובבלרוס השמיעו רמיזות על כך שיצנזרו בכל זאת את הנשיקה. צעד שכזה יגרור פסילה מיידית של שתי המדינות, שלא יוכלו לתת או להעניק נקודות, כמו גם קנס כספי והרחקה מהאירוויזיון לשלוש שנים. באיגוד השידור האירופי מבהירים כי יעקבו מקרוב אחר שידור התחרות במדינות המאיימות, ולא יסכימו לצנזורה, גם לא במסווה של ביום "תקלה". אז יאללה כריסטה!
שיר מס' 5: ספרד: Contigo Hasta El Final (איתך עד הסוף), להקת החלום של מורפיו
"שמיים כחולים משתלטים על הסערה / אשר איימה על לבי / ואתה מגיע עם כל מה שאתה מסמל / ואני מגלה את עצמי ואת מי שאני / אתה האור שחוצה את היקום / אתה מזמין אותי לעוף / איתך עד הסוף"
השיר השני שאני הכי אוהב השנה אחרי הולנד. יש משהו בקולה הרך של הסולנים רקל דל רוסריו, בפשטות הסוחפת של המוסיקה ובמילים המתוקות שפשוט גורמות לך לחייך. תמיד אמרתי שמזג האוויר האהוב עלי ביותר הוא השמש שמפציעה אחרי הגשם. פתאום הכל נראה נקי כל כך, בהיר ומאיר. וזאת בדיוק ההרגשה שאני מקבל מהשיר הזה: הנסיך על הסוס הלבן, שיזמין איתו לעוף איתו עד הסוף. ושמישהו יעז ויגיד שאני לא רומנטיקן חסר תקנה!
שיר מס' 6: בלגיה, Love Kills (האהבה הורגת), רוברטו בֶּלָרוֹסָה
"אז החץ נורה ממש דרך לבה / וטלטל אותה מהיסוד / והיא נפלה כל כך חזק / כאילו היא לא נפלה כל כך חזק קודם לכן / אך הכאב היה כמעט בלתי יאמן / כשהסוף היה קרוב היא חשה את הפחד חי, חי, חי / ממתין לגלולה המרה / תני לי משהו שאוכל להרגיש / כי האהבה הורגת שוב ושוב / האהבה הורגת שוב ושוב"
אחד משני השירים היחידים של חצי הגמר הראשון שלדעתי לא היה ראוי לעלות. לא ברור לי מה אנשים מוצאים בצעיר הזה בן ה-18. במסיבת העיתונאים שבחצי הגמר הראשון הוא נשאל מדוע הוא מעדיף לשיר באנגלית. אחרי ששלוש פעמים צריך היה לתרגם לו את זה מאנגלית לצרפתית, גמגם בלרוסה במבטא צרפתי כבד תשובה שבתרגום חופשי לעברית נשמעת כך: "כי אני חושב יותר אנשים להבין באנגלית מילות של שיר".
אולי אתה תבין קודם על מה אתה שר בדיוק? ובכלל מה קרה לשפה היפה והרומנטית שהייתה בעבר הדומיננטית והשלטת על התחרות? מונקו ולוקסמבורג פרשו ולא רוצות לחזור, בלגיה ושויץ שרות באנגלית – ורק צרפת עושה לנו טובה. אוף!
שיר מס' 7: אסטוניה, Et Uus Saaks Alguse (כדי שתוכל להיות שוב התחלה חדשה), בירגיט אוֹיְגֶמֶל
"עודני זוכרת / כשהתחושה הנפלאה הגיעה אל נשמתי, כדי להישאר / כעת אני עומדת בשביל / מביטה אל תוך לבי, שם הרוח שורקת / אך אני יודעת, יודעת / הכל עשוי להשתנות לטובה / כל דלת שנסגרת תיפתח שוב / הקרח יימס שוב והעץ חסר העלים עוד יפרח / כל סוף הוא רק התחלה חדשה / אנו זקוקים ללילה, כדי שהיום יוכל להביא את האור / תנו לעבר להיות עבר / כדי ששוב תוכל להיות התחלה חדשה"
אני כל כך שמח בשביל בירגיט על עלייתה לגמר. מעבר לאהבתי לשפה האסטונית, השיר ממש טוב וההופעה שלה הייתה מצוינת. כל מילה נוספת מיותרת. בהצלחה!
שיר מס' 8: בלרוס, Solayoh (סוֹלֶיוֹ), אליונה לנסקאיה
"ליל שישי לא התקדם לשום מקום / יושבת בבית קפה קטן / מרגישה בודדה, קצת עייפה / עבדתי קשה כל היום / ואז איזשהו רעש תפס את תשומת לבי / שמעתי צליל נפלא / מגיע אלי כמו צונאמי / כמעט הרים את רגליי מהקרקע / גל של רגש הביא אתכם אל אוזניי / כל האנשים היפים / סוֹלֶיוֹ, סוֹלֶיוֹ, שם השמש תמיד זורחת, כן / אנו משחקים, הו, משחקים, הו / לקצב הצ'ה צ'ה / סוֹלֶיוֹ, סוֹלֶיוֹ, הדליקו את המוזיקה / היא תתפוס אתכם / אנו מנגנים, הו, מנגנים, הו / נוכל להפוך את זה ללילה סוער"
העלייה השלישית של בלרוס לגמר בתשע שנות השתתפותה – ובצדק רב. שיר מעולה, הופעה נוצצת ושמלה קצרצרה שחושפת זוג רגליים חטובות וחלקות שכל קוקיצה הייתה רוצה.
שיר מס' 9: מלטה, Tomorrow (מחר), גִ'יאָנְלוּקָה בֶּצִינָה
"שמו ג'רמי, עובד בטכנולוגיית מידע / לעולם אינו תוהה מדוע הוא תמיד היה / אדם יותר מדי זהיר, רגיש וביישן / הערכת נזקים היא התשומה שלו / בחיים נטולי הפתעות / עד שהיא נכנסה לחייו / היא, בהחלט ספונטנית / חוסר ודאות היא האני מאמין שלה / היא תמיד הייתה לא שחור ולא לבן / רק תענוג מסקרן / היא העיפה לעברו חיבה / אוסף של חיוכיה / ולהפתעתו, וואו / היא כמו מחר, כה רחוקה / היא רק רוצה לשחק / היא כמו מחר, היא תמיד במרחק של יום / כל הזמן היא חומקת / זה קרוב, אך עדיין, כה רחוק / זה הזמן לעקוב אחריה מחר"
תאמינו או לא, הוא רק נראה בן 45, אבל הזמר הזה בן 23. נראה לי שזה מסוג האנשים שתמיד ייראו בני 45, כך שכאשר הוא יהיה בן 65 ו-75 יגידו שהוא נראה ממש טוב לגילו. כך או כך, יש לו חיוך מעצבן, כזה שדורש כאפה. ג'יאנלוקה בימים כתיקונם הוא מתלמד לרפואה, והוא הבהיר שאחרי האירוויזיון הוא מתכנן לחזור לתחום. רעיון לא רע, כי על הבמה הוא לא עושה עלי רושם עז, למרות שהשיר בבסיסו חביב.
שיר מס' 10: רוסיה, What If? (מה אם?), דינה גָרִיפּוֹבָ
"מה אם יכולנו לשנות את נתיב הזמן? / מה אם היה לי הכח להחליט? / מה אם יכולתי להפוך אותנו למאוחדים? / אם אני, אם אני... / מה אם יכולנו לפתוח את הדלתות? / מה אם יכולנו לעזור יותר האחד לשני? / מה אם יכולתי לגרום לכולכם להאמין / אם אנחנו, אם אנחנו... / מה אם כולנו נפרוש זרועותינו? / מה אם נבוא כולנו, כאחד? / מה אם נכוון לעצירת האזעקות? / מה אם נבחר לקבור את רובינו? / מדוע שלא נושיט תמיד את ידינו / לאלה הזקוקים לנו יותר מכל?"
למרות השמלה שדינה לבשה ממש לא החמיאה לה, הקלוז-אפ על פניה, קולה והופעתה המרגשת בהחלט מאפילות על כך. שיר מצוין, הופעה מצוינת – ואני מתאר לעצמי שגם הניקוד יהיה בהתאם, בזכות ההצבעה הגושית שרוסיה כל כך נהנית ממנה.
שיר מס' 11: גרמניה, Glorious (מרהיבים), להקת קסקדה
"אתה יודע שזה הזמן להניח לעצמך? למה שלא ניתן לזה להיראות? אמור לי למה אתה מחכה / כי אני, אני רוצה לחיות בטרם אמות / להתרסק, להישרף ולצאת מדעתי / נוכל להצית את העולם / הערב נוכל להיות מרהיבים / אנו צעירים בלב וחופשיים / העולם הוא שלנו, אני יכולה להרגיש את המוסיקה בתוכי / מרהיבים, מצאנו אהבה שהעיניים אינן מסוגלות לראות / שקועים בהזיות, הו, וואו"
קסקדה קיימת כבר מאז 2004, והיא ייצוא גרמני מוצלח ומשובח של יורודנס. אז מה לקח לכם כל כך הרבה זמן להגיע לתחרות הזמר של האירוויזיון, חבר'ה?
את הקדם אירוויזיון הגרמני לקחו נטלי הורלד, די.ג'יי מניאן ויאן פייפר בהליכה, והם מככבים שם בצמרת טבלאות ההימורים. יש מי שאפילו מדברים על ניצחון גרמני שלישי. השיר עצמו מצוין, אבל כמו רבים אחרים, גם אני סבור שהם מנסים לחזור על אותו מוטיב של "Euphoria" – מילה אחת קליטה שחוזרת שוב ושוב. אבל באמת בקטנה, כי זה שיר ממש טוב, ואין לי ספק שעל הבמה הלהקה תיתן את השואו של הלייף.
שיר מס' 12: ארמניה, Lonely Planet (כוכב בודד), להקת הדוריאנז
"מי האחד שמתחיל מלחמה? / מי מכתיב מה פחות ומה יותר? / מי יכול לשנות את הלילה והיום? / מי האחד עם פנים חכמות / שיכול לומר לנו מה יש בחלל? / משחק משחקים שאיש אינו יכול לשחק / אולי יום אחד נשבור את החומה / אולי האור ייגע בכולנו / כוכב בודד, מי עשה זאת? / מי הציל אתכם? מי עצר את זה?"
הנה דוגמה לכך ששיר שעל פניו לא נשמע מספיק סוחף, יכול לסחוף ולתפוס כאשר רואים את ההופעה החיה. אחד השירים שכן היו ראויים, לטעמי, לעלות מחצי הגמר השני.
שיר מס' 13: הולנד, Birds (ציפורים), אנוק
"מבודדת מן העולם החיצון / העננים לקחו את כל האור / אין לי כל שליטה / מחשבותיי נודדות / באשר לכל הזמן שבו ניסיתי / לחיות את החיים בלעדיך / ציפורים נופלות מגגות הבתים / אל מחוץ לשמיים, כמו טיפות גשם / אין אוויר, אין גאווה / אם להיות עצמי זה מה שאני טועה / אז אני מעדיפה לעולם לא להיות צודקת / תקוות הופכות לפחד / ועם הכנף היחידה שלי איני יכולה לעוף"
כבר ציינתי שאני תומך השנה בשיר ההולנדי? וזאת ללא קשר לכך שאני אוהב את אנוק מאז שהייתי בן 17. זה לא רק שהיא עמדה על הבמה וביצעה שיר שמאוד קשה לבצע בלייב – זה שהיא עלתה ועשתה את זה כמו כלום. היא פשוט נראתה שוחה בבריכה שלה, ועושה זאת בלי להיניד עפעף.
והשיר עצמו פשוט מצוין. מילים שגורמות לי כמעט לבכות כשאני שומע אותן, מנגינה שגורמת ללב שלי לפעום בעוז וקול מדהים. וואו, וואו ועוד פעם וואו!
מבחינת ההולנדים, אנוק כבר ניצחה, גם אם האירוויזיון לא יהיה בשנה הבאה באמסטרדם. עצם העלייה לגמר, בפעם הראשונה אחרי תשע שנים, היא דבר שייזכר לה שנים רבות. אין ספק שמעריצי האירוויזיון ההולנדים עדיין באופוריה. אני בכל מקרה מאחל מכל הלב לאנוק שלי: Veel geluk! בהצלחה!
שיר מס' 14: רומניה, It's My Life (אלה הם חיי), צֶ'זָר
"האהבה כה בהירה / כמו יהלום באור / האהבה היא כה, כה אמיתית / אני יכול לצבוע את עולמי בכחול / האהבה כה עמוקה / היא יכולה להפוך את חיי לשלמים / כמו הר בשמיים / האהבה כל כך כל כך גדולה / אלה הם חיי / אני יודע שהם לא לנצח / אלה הם חיי / ואחלוק את כולם איתך / אלה הם חיי / ונועדנו להיות יחד / אתן לך את חיי"
טוב, אז אפשר להירגע: דוד ד'אור לא עבר לרומניה, זה בסך הכל הנכד האוחץ' של הרוזן דרקולה. זוכרים את שמלת המניפה ההזויה שלבשה קייטי בויל כשישבה בקהל של ברמינגהם 1998? נראה לי זה שייך לאותו מעצב. המילים הקיטשיות לא משתלבות בשיט עם מופע האימים הזה. אז מה הוא עושה בגמר, בעוד מורן מזור שלנו לא?
שיר מס 15: בריטניה, Believe In Me (האמן בי), בוני טיילר
"אתה אומר שאתה לא מאמין בסימנים מלמעלה / ואתה צוחק מהמחשבה לשים את אמונתך בדברים כמו אהבה / לעולם אינך רואה את הקשת, אתה רק מקלל את הגשם / אתה אומר שאתה רוצה להאמין, אבל זה לא שווה את הכאב היום / הכל טוב ויפה, אם כך אתה רוצה שזה יהיה / אך אם אתה מרגיש לבד, מפוחד ואינך יכול לנשום / האמן בי, האמן בי / האמן בדרך שבה אני מביטה עליך / הדרך בה אני אומרת את האמת / לעומת לא אשקר לך / אם רק תאמין בדברים שעיניך יכולות לראות / האמן בי"
לפני שלושים שנה בדיוק סירבה בוני טיילר לבקשה של הבי.בי.סי לייצג את בריטניה באירוויזיון. בימים ההם, בהם היא הייתה סופר סטאר, היא אפילו סירבה להצעה לשיר את שיר הנושא באחד מסרט "ג'יימס בונד". בראיון שנתנה לאחרונה לסאן הבריטי, אמרה טיילר כי הרגישה שזה לא היה הזמן הנכון, מבחינתה, להשתתף בתחרות. נכון, אין כמו גיל 62 כדי לנסוע.
בשנה שעברה שלח הבי.בי.סי את אנגלברט המפרדינק, בן ה-76, כך שטיילר זאת דווקא התקדמות. יש לכם עוד כוכבי עבר להוציא מהבוידעם? אני לא מבין, חסרים לבריטים כוכבים לשלוח לתחרות? תשלחו את לילי אלן, אדל, טייק דאת. מה אתם שולחים את היהורם גאונים שלכם?
ובכל זאת, בניגוד לשיר המרדים של המפרדינק, השיר של טיילר הוא חביב וקליט, ואני די אוהב אותו. טיילר אמרה שמבחינתה כל מיקום מחוץ לעשירייה הראשונה ייחשב בעיניה לכישלון. הערב נדע אם היא תשיג את מבוקשה.
שיר מס 16: שבדיה, You (את), רובין הוּיֶנְבֶּרְג
"היי, האם את זוכרת / איך היינו נשארים ערים כל הלילה? / מדברים על גורלנו / ואני ניגנתי בפסנתר / ואת היית פורטת על הגיטרה שלך / אלה היו הימים / לו רק יכולת לראותי כעת / אני חי את חלומי, אני חייב את כל זה לך / אני חייב לך את זה / האם זה מטורף? / כן, ז מטורף / זה הכל בגללך / הכל בגללך / אני יודע שאם השמיים ייפלו / אני אשרוד את הכל / בגללך"
כמעריץ אירוויזיון מושבע, אני מקנא בשבדים. איזה מוסד מפואר יש להם: המלודיפסטיבלן. ככה עושים קדם אירוויזיון, ככה בוחרים שיר. אז נכון, הקדם השנה היה התחלה טובה – אבל אני רוצה יותר. אני רוצה מופע מושקע בבנייני האומה, עם מכירה מסחרית של כרטיסים ואווירה נוצצת.
אתם יודעים מה הסוד האמיתי של השבדים? שם לא תמצאו מנחה או שופט אומר: "כשאתם מצביעים, תחשבו מה יאהבו באירופה". נהפוך הוא, שם הם אומרים בפה מלא: "תבחרו את מה שאתם אוהבים באמת, לא מה שאתם חושבים שאחרים באירופה יאהבו". ככה בוחרים שיר מייצג באמת – כאשר לא מנסים למצוא חן. ככה הופכים למעצמת פופ, למעצמת אירוויזיון.
ואחרי ההקדמה הזאת, מה עוד יש לומר על עלם החמודות רובין הוּיֶנְבֶּרְג? שהשיר מדהים ומגיע לו להתברג גבוה, ו... תרימייי!
שיר מס 17: הונגריה, Kedvesem (מתוקה), ביי-אלכס
"המתוקה שלי היא ילדה שגדלה אצל זאבים / היא רוקדת בחיזיון תעתועים / וחומקת לה בשקט / היא המתוקה שלי / היא המתוקה שלי / המתוקה שלי היא ילדה החובקת שבע יבשות / מתיזה ימים (ריבוי של ים) יפהפיים / ורוקדת בינות לעננים שממעל / המתוקה שלי, היא המתוקה שלי / בגללי אין אף אחד אחר / רק המתוקה שלי, היא המתוקה שלי / לאן שהיא תלך, זה סבבה מבחינתי / זה סבבה מבחינתי כי היא תמיד מוצאת אותי / המתוקה שלי, המתוקה שלי / אני מזמזם, זה כל כך טוב לי, כל כך טוב לי השיר הזה
לא, באמת, חבר'ה. אותו העדפתם על פני מורן מזור? אני חייב לדעת, על מה ולמה? אז באמת, רגע אחרי השיר החזק של המדינה המארחת ורגע לפני השיר שכולם מהמרים עליו שיזכה, אפשר ללכת לשירותים, לחמם עוד שקית של פופקורן במיקרו – והעיקר, אל תירדמו מהשיר הנוראי הזה, כי רגע אחרי מגיע ה-שיר של סקנדינביה.
שיר מס' 18: דנמרק, Only Teardrops (רק דמעות), אֶמֶלִי דֶה פוֹרֶסְט
"השמיים אדומים הלילה / אנחנו על הקצה הלילה / אין אף כוכב שידריך אותנו / "עין תחת עין", מדוע לקרוע האחד את השני לגזרים / אנא אימרו לי מדוע, מדוע אנו הופכים זאת לקשה כל כך / הביטו עלינו כעת, יש לנו להאשים רק את עצמנו / כמה חבל / כמה פעמים נוכל לנצח ולהפסיד? / כמה פעמים נוכל לשבור את החוקים? / בינינו יש רק דמעות / כמה פעמים נצטרך להילחם? / כמה פעמים עד שנקלוט את זה? / בינינו יש רק דמעות"
אני כבר מזמן למדתי שאני מהמר גרוע, ואני לא מתיימר לנסות ולנבא את תוצאות תחרות הזמר של האירוויזיון. אבל במשך שנים יש אנשים שאשכרה שמים כסף על הדבר הזה – ובעשר השנים האחרונות טעו המהמרים רק פעם אחת, כשלא הצליחו לנבא את הניצחון המיותר של אזרבייג'ן בדיסלדורף 2011.
השנה, מבחינת המהמרים, אפשר בסוף התחרות לאסוף את הפקלאות, ולקחת רכבת ממאלמו לקופנהגן (רק 35 דקות נסיעה). ואני מאוד אשמח אם השיר הזה יזכה. כעת, כאשר קפריסין נותרה מחוץ לגמר, זהו השיר השלישי האהוב עלי ביותר, אחרי הולנד וספרד. היא פשוט כובשת, אמלי דה פורסט, אין מה לומר. בהצלחה!
שיר מס' 19: איסלנד, Ég Á Líf (יש לי חיים), איית'ור אינגי גוּנְלֶגְסוֹן
"פתחתי במסע הארוך הזה / נסעתי ללא מטרה, חסר מנוח / לא חשבתי על כלום / עד היום למחרת / בחרתי בהתבודדות ובהתרגעות / יש לי חיים, יש לי חיים / אני צף מעל התלאות / יש לי חיים, יש לי חיים, בגללך / כאשר הרוח נושפת למולי / אני מטפס על הר גבוה / יש לי חיים, יש לי חיים, יש לי חיים"
שנה גדולה לסקנדינבים: לא רק שכולן עלו לגמר (כולל אסטוניה, שהיא חצי אחות שלהן, מהצד הפיני והדני), אלא שלגמר עלה שיר באיסלנדית – אחת השפות הקשות וכפחות נעימות לאוזן. ולמרות זאת, איית'ור אינגי גונגלגסון מבצע את השיר כל כך יפה, שבכלל לא שמים לב לאיך שהשפה נשמעת. הוא כל כך משכנע אותנו, גם אם אנחנו לא יודעים על מה הוא שר. יופי של שיר, יופי של ביצוע!
שיר מס' 20: אזרבייג'ן, Hold Me (איחזי בי), פריד ממדוב
"הייתי צריך לראות זה מגיע כשראיתי אותך / היה צריך להיות לי השכל לעצור וללכת / זה הולך להפוך למסובך / הגענו לעומס יתר, עומדים להתפוצץ / אם אהבה היתה הר / הייתי מטפס אל הגבוה מכולם / הייתי שוחה אל מעבר לאוקיינוס לו היית קוראת / אני אובד בתוך חיוכך / צונח קילומטרים בצניחה חופשית / אחזי בי, פשוט חשפי אותי / התירי את נשמתי מהשלשלאות / תני לי אהבה, עשי אותי שלם / אחזי בי, אם זה רק לרגע זה בזמן / כעת אני שלך ואת שלי / אז אחזי בי"
הופעה טובה ומרשימה שהצליחה להתגבר על שיר קלישאתי ומיושן. יחד עם כל הטורקים והרוסים שיצביעו לו, אין ספק שממדוב יזכה למיקום גבוה על חשבון שירים טובים יותר. ניחא. העיקר שלא יזכה, כי זה באמת יהיה מפח נפש.
שיר מס' 21: יוון, Alcohol is free (האלכוהול בחינם), אָגְת'וֹנָס יאקובידיס ולהקת קוֹזָה מוֹסְטְרָה
"לכודים בסערה בים / ליד רחוב אגנטיה (הרחוב הראשי של בירת מקדוניה, סלוניקי) / רוחות עזות סוחפות אותנו הרחק מן החוף / המסלול שלנו עשוי להיות מוטעה / אורות מהבהבים לסירוגין / הספינה מתקדמת לעבר גרנבה / בים הבלתי נגמר של ויסקי ישן וטוב / אנו ניצולים שלא ניתן למצוא / האדמה מסחררת, מתנדנדת מאיתנו / חורים בראש ובמכונית כמו טְרֶכָ'נְדִירִי (סוג של ספינה יוונית) / מי שם הגה ומפליג בה? / אלכוהול, אלכוהול, האלכוהול בחינם..."
על הנסיבות שהובילו לעלייתה של יוון לגמר צריך להקים ועדת חקירה. ייתכן שהשופטים בכל המדינות קיבלו מהם שוחד של אלכוהול בחינם? כי פשוט לא ברור לי איך עלתה לה לגמר הגרסה המאוד מאוד מאוד לא מוצלחת של להקת טיפקס, יחד עם הגרסה הרזה של בסאם זועמוט מ"המסעדה הגדולה" (מנוחתו עדן). אין לי מה לומר על השיר הזה חוץ מ: איכס!
שיר מס' 22: אוקראינה, Gravity (כח המשיכה), זלאטה אוגנביץ'
"דבר לא בא מחלומות, מלבד חלומות / עדיין, אתה מאמין בנס / משהו מתרחש ומופיע כמו מכת רעם / דבר לא בא מאהבה, מלבד אהבה / מדוע היא הולכת וגוברת? / אני נופלת מלמעלה / לא אחכה עוד / לעולם, לעולם לא תשחרר אותי מכח המשיכה / אני כמו פרפר / חגה מסביב לחרב, כאילו להעז / היה עלי להישאר שם למעלה / לעולם, לעולם לא תשחרר אותי מכח המשיכה"
עלייה מוצדקת ביותר לגמר. הופעה מצוינת ושיר מצוין. עם פרגון מספיק חם ואוהב מהשכנות, תוכל אוקראינה שוב להתברג בעשירייה הראשונה.
שיר מס' 23: איטליה, L'essenziale (התמצית), מרקו מֶנְגוֹנִי
"גיבורים טוענים / שאם המשחק נהיה קשה, זה הזמן לשחק / איזה מזל יש להם / המתבלבלים בין עלבונות למעשים טובים / זה קורה גם לנו / יוצאים למלחמה ואז שואפים לשלום / ובשקט שלי / אני מבטל כל כאב וכאב / ומעריך את מה שלא יכולתי לבחור / בעוד העולם מתנפץ לרסיסים / אני יוצר מרחבים ומאוויים חדשים / השייכים גם לך / שתמיד יהיו התמצית עבורי"
איזה רגע היסטורי: לראשונה מאז שנת 1997 ובפעם השנייה ב-41 שנים שבה השיר המייצג את איטליה הוא השיר הזוכה בפסטיבל סן רמו, האב הרוחני של תחרות הזמר של האירוויזיון. מאז שובה של איטליה לאירוויזיון ב-2011 היא אכן השתמשה בפסטיבל לבחירת השיר שייצג אותה בתחרות – אך לא בזוכים של התחרות. בשנה שעברה גם החליטו ברגע האחרון להחליף לזמרת נינה צילי את השיר.
השנה לא אמרו ב-RAI, הטלוויזיה האיטלקית, שום דבר לגבי חיבור בין סן רמו לאירוויזיון. לאחר הפסטיבל הודיעו כי הזמר הזוכה, מרקו מנגוני, יישלח לתחרות הזמר של האירוויזיון. ומאוחר יותר, מה רבה הייתה הפתעתי ושמחתי כששמעתי שמנגוני החליט כי ישיר במאלמו את השיר מסן רמו.
ומדוע לא? זהו שיר כובש, רומנטי ומנצח. אחד השירים הטובים ביותר בתחרות השנה. ואיזה זמר חתיך, אני מתעלפת!
שיר מס' 24: נורבגיה, I Feed You My Love (מאכילה אותך באהבתי), מרגרט בָּרְגֶר
"פקעת בתוך עץ דומם / מבעד ללילה האפל אתה מאזין לי / כשאני לוחשת באוזנך מילים שבורות / ואתה דוחק, דוחק אותי חזק אל הקרקע / אני עיוורת בלב, אך אתה מעיר אותי / אתה מעיר אותי מהשלג, שם נולדתי / כעת אני יכולה לראות / העולם כולו שלי / אני יכולה לגעת ולהרגיש / אני מאכילה אותך באהבתי"
את חצי הגמר השני לקחה מרגרט בהליכה, ואני לא אתפלא אם מחר, עת יפורסמו גם תוצאות חצי הגמר, יתברר שהיא הגיעה בו למקום הראשון. על פי טבלאות ההימורים, אם יש מתחרה לאמלי דה פורסט מדנמרק, הרי שזוהי השכנה מנורבגיה.
שיר מס' 25: גאורגיה, Waterfall (מפל מים), סוֹפוֹ גֶ'לוֹבָנִי ונוֹדִיקוֹ טָטִישְׁוִוילִי
"אין אותי בלעדייך / לא יודע מה אעשה / את פעימת לבי / אני נושם בגללך / אין עולם בלעדינו / חלומות ייהפכו לאבק / אתה הסיבה, הסיבה שאני עוברת את הדרך / זה מרגיש כאילו אני עף/עפה, כאילו יש לי כנפיים / כאילו שאני מפליגה בים של חלומות / אהבתך ניגרת עלי / את מפל המים שלי"
הופעה החיה בחצי הגמר השני הייתה מצוינת, השיר עצמו מעולה והביצוע היה פשוט ללא רבב. הגיע לגאורגים לעלות לגמר, בזה אין ספק.
ללא ספק, זהו השיר הכי סקנדינבי שגאורגיה יכולה הייתה לשלוח לתחרות. מלבד זמרי ליווי שבדים, את השיר חיברו שני שועלי אירוויזיון ותיקים: תומאס גִיֶיסוֹן, שנמנה על מחברי "Euphoria" של לורן, השיר שזכה בשנה שעברה ואריק ברנהולם, שחיבר עם גייסון את "In A Moment Like This" של שנדי ונוורגרין מדנמרק (מקום רביעי באוסלו 2010) ואת "Quédate Conmigo" של פסטורה סולר מספרד (מקום עשירי בשנה שעברה).
שיר מס' 26: אירלנד, Only Love Survives (רק האהבה שורדת), ריאן דולן
"כל חיינו היינו מפוחדים / רואים את העולם שוקע / עד שלא נותר דבר / אך בשעתנו האפלה ביותר / ממש לפני השחר / העולם הישן מת / היום החדש נולד / אנו הולכים לחיות כאילו זה הלילה האחרון שלנו בחיים / ואנו רוקדים עד אור הבוקר / ואפילו אם השמש לא תזרח / בסוף רק האהבה שורדת / אז תהיו אהבה, תהיו אהבה / רק תהיו אהבה, רק אהבה / אנחנו אהבה, רק אהבה / וכאשר הכוכבים עומדים בשורה / אתה חייב להפוך את האהבה למצב נפשי / כי בסוף רק האהבה שורדת"
את הגמר הגדול חותמת אלופת האירוויזיון, המדינה שזכתה הכי הרבה פעמים, אירלנד. ואם מישהו באירלנד החליט להתחכם ולגרום לי להזיל המון ריר – הוא הצליח. גם זמר אירי חתיך (האנגלופיליה שלי תקפה גם לאירים) עם מבטא צפון אירי מגניב וגם צמד מתופפים לירדים בלי חולצה. וואי וואי וואי, אני צריכה מים, אני עוד שניה מבייצת!