>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
באמצעות פילוסופיה שמלמדת לנצח קודם את האויב שבפנים ולתת את כל כולך רק לאהובך, היווה הגדוד הקדוש של תבאי יחידת העלית של העיר, ובמשך ארבעים שנה גבר על צבאות גדולים ומנוסים ממנו בהרבה.
בזכותם הפכה תבאי מעיר כבושה תחת השלטון הספרטני לעיר חופשית ולאחר מכן אף לפוליס השלטת על יוון כולה, תוך שהיא מאגדת תחתיה את כל הזרמים וערי המדינה השונים.
נפרדו מנשותיהם – ונסחפו עם אהבתם
אילון לסטר, בן 37 מאשדוד ושי טובלי, בן 35 מרמלה, מתגוררים כיום יחד באבן יהודה. יחד הם מנהלים את חברת "האור הלבן", העוסקת בטכניקה להעצמה ולהרחבת התודעה, שחרור מסבל, הילינג והתנסות במצבים רוחניים קבועים. מפתח השיטה הוא שי, כאשר אילון הוא מנכ"ל החברה.
ממש כמו פילוסופיית האהבה של הספר, גם המחברים אילון לסטר ושי טובלי נסחפו אחרי אהבה רבת עוצמה, שהביאה לפרידה משתי נשותיהם ולמערכת יחסים רווית רומנטיקה ויצירתיות.
"שנינו היינו מאוד מאושרים בנישואים עם האמהות של הבנות שלנו, ואנחנו עדיין בקשר מאוד מאוד טוב עמן", מספר אילון, שבניגוד לבן זוגו, כמעט שלא היה מודע לנטיותיו הביסקסואליות. "כשהתחילה הכימיה בינינו, פשוט גילינו אהבה כל כך גדולה – מן מגנט ששנינו לא יכולנו להתכחש אליו. זה פשוט היה הכי טבעי ושווה לעשות עבורו את השינוי המבני הזה".
עבור הנשים המצב לא היה קל בהתחלה. אבל, מספר אילון, ככל שהאהבה בינו לבין שי התעבתה והתגבשה, הן ראו אל מול עיניהן אושר של אהבה עצומה והחליטו לפרגן. "בסופו של דבר, הקשר בינינו לבין הנשים היה מבוסס על זה שמה שחשוב הוא האושר של בן הזוג. ההוכחה לכך היא שעד היום נשארנו חברים מאוד טובים".
בחורים נעריים ועדינים שהיו ללוחמים מהוללים ובלתי מנוצחים
אל סיפור הגדוד הקדוש של תבאי נחשפו השניים בשיטוט אקראי בוויקיפדיה. והשניים נתפסו לזה מיד. "אתה מכיר את זה שפתאום אתה מרגיש משהו מאוד חזק בכל הגוף? זה היה משהו שבבת אחת הרגשנו מן חיבור קרוב מאוד אליו, ממש צורך לספר את זה. פשוט התחלנו לכתוב את זה".
"אני הייתי מביא בעיקר את החלק העלילתי, את הסצנות ואת הסיפור עצמו, ושי היה אחראי על העומק הספרותי, ההיגיון, המסגרת, הספרות עצמה. ואנחנו משלימים את עצמנו בספרות וסיפור".
ומלבד המעמד המכובד שמקבלת האהבה ההומוסקסואלית באותה התקופה, האם גם הדמות של "הגבר הפייטר" משכה אתכם אל הנושא?
"לא. הספר כתוב בצורה מאוד פציפיסטית, והוא לא מדבר על חיילים גבריים, אלא דווקא על בחורים נעריים ועדינים, שהאהבה הפכה אותם בלתי מנוצחים. חשוב להבין שהספר נכתב בקונטקסט תרבותי מאוד מסוים. אחד הסימנים המובהקים ביותר של כבוד באותה התקופה היה לצאת לקרב.
"מאבק על זכויות, לדוגמה, כמו זכויותיה של קהילת הלהט"ב, מהווה מלחמה לכל דבר – מלחמה על רעיונות, על הכרה, מלחמה על הלגיטימיות של אהבת גברים. יש דברים שגם היום שווה להילחם עליהם – למען האהבה. ולכן, הצורה משתנית על פי התרבות, אבל המהות נשארת. לדוגמה",
לא סיפור מיתולוגי – כי אם אמת לאמיתה, עובדה היסטורית
ואכן, גם פרויקט הצילומים שביימו שי ואילון, בניצוחה של הצלמת ליאור מן, על פי הסצנות שבספר, ממחישות את הפער בין מראה עדין ונערי לעובדה שמדובר בלוחמים שהפכו למהוללים כל כך ובלתי מנוצחים. "הפער הזה הוא סוד כל הספר", אומר אילון.
"כמובן שיש גם את כתביו של פלוטארכוס, ההיסטוריון הנודע שעליו מסתמך רוב התיעוד ההיסטורי של אותה התקופה. על הקיום שלהם אין עוררין, אבל כמובן שהשתמשנו בחוֹרים היסטוריים כדי לשזור דרמות".
>> אני אוהב את הבן ההומו שלכם. למה אתם לא?