>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
הומו, טרנסג'נדר, בי ולסבית במוסד סגור
הנושא של המרת הומואים לסטרייטים נמצא תחת עיני התקשורת בזמן האחרון בארץ ובעולם. בקליפורניה הציע הסנטור טד ליו הצעת חוק שתאסור טיפולי המרה שכזו במסגרת פסיכולוגית לצעירים מתחת לגיל 18. ועדיין, התופעה קיימת, בעיקר בקרב האוכלוסיה הנוצרית השמרנית. גם בארץ עלה הנושא לכותרות עם קבוצה דתית, שמתיימרת להפוך הומואים לסטרייטים באמצעות טיפולים שונים.
האנסמבל הגאה, שהעלה הצגות בנושאים חברתיים בקילה הגאה, ממשיך להתעסק בדברים החשובים שלא בהכרח מדברים עליהם בחיי היומיום השגרתיים שלנו, ומעלה שאלות קריטיות לסדר היום. בהצגה החדשה, שכתבה רותם ברוכין, אנו מכירים את דור, שכבר חמש שנים איננו הומו, והאמת? החיים נפלאים.
עכשיו הוא מאורס לבחורה מקסימה, ועוזר לאחרים שהיו במצבו ומשתוקקים להפסיק להיות חריגים.
מדי יום הוא מגיע למוסד הטיפולי, שם הוא מקשיב למטופלים שלו, ומעודד אותם לקחת "ריוורסטין", התרופה המהפכנית שמסוגלת לשנות את נטייתם המינית.
במוסד הסגור, שבו חותמים המטופלים על הסכם אשפוז, מתגוררים לסבית חרדית שמצטטת פסוקים, טרנסג'נדר, קטין עם תעודת זהות מזוייפת, שחקנית לשעבר, לסבית דילרית שמוכרת את הכדורים ל"נזקקים" אחרים, ביסקסואל ומורד אחד – דניאל, שמצליח לערער את המצב הקיים.
הרגע בו המכונות מתחילות להרגיש
המחזאית, ברוכין, הצליחה למצוא את הקו המקביל בין העולם ההזוי של המוסד הסגור לבין הסרט "מטריקס", בו גם לוקחים כדור שלאחריו אין דרך חזרה, ובחרה להשתמש בדניאל המורד כדי לצטט חלקים מהסרט. דקל נוי, שמשחק בתפקיד דניאל, מצטיין במשימה ולוקח את הקהל למסע פנימי משלו דרך נפלאות הסרט בצורה מתוחכמת עם קריצות של הומור.
ואז מגיע בן זוגו הקודם של דור, המטפל הראשי במוסד, כדי להתנסות בתרופת הפלא ומצליח להפוך את היוצרות. פתאום דור לא כל כך בטוח שהתרופה אכן עובדת.
טליק ניניו, שממשיך לאתגר את קבוצת התיאטרון הצעירה הזו גם במחזה קשה ומורכב יותר, לא פסח גם הפעם על הקטע המוזיקלי. תוכלו למצוא שם נעימות מתוך "צלילי המוסיקה" לצד שירים כמו "יש בי אהבה" של ארקדי דוכין (שמבוצע כדואט מצויין בין שתי בנות), "סליחות" של לאה גולדברג ועודד לרר ו"צמח בר" של רחל שפירא ונחום היימן. והמוסיקה היא זו שאכן משנה את המהלכים במחזה ומחזירה את הקרבה. כמו בהצגה הקודמת, מולי בכר בתפקיד דור המטפל, מצמרר כשהוא שר.
אלמנט המרד, שמשנה את כל כללי המשחק במוסד הסגור מהווה את נקודת המפנה בעלילה, וה"מכונות" על פי המטריקס, מתחילות להרגיש ולשנות.
"אחרי ההצגה הקודמת, "פרפר לב קפה", הייתה נקודת משבר ואז כשחזרתי במחשבות לאחור תהיתי מה היה קורה אם היה כדור שישנה אותי", מסביר ניניו. "האם החיים שלי היו משתנים?. עשיתי תרגיל עם השחקנים והבאתי להם סוכריות M&M ואמרתי להם שזה כדור שיכול להטות את הנטייה שלהם. העובדה הייתה שלא כולם בחרו לוותר על הכדור ומשם החלטתי שזה הכיוון למחזה".
את הרעיון להצגה הנוכחית גיבש ניניו יחד עם שרון כהן. על המחזה אחראים גם חיים פיליבה כבמאי משנה, בני נדלר בהדרכה ווקאלית, אוריה רון על הכוריאוגרפיה ודקל נוי, מנהל האנסמבל.
"בתוך המציאות ה"וורודה" שבה אנחנו, כביכול, חיים אנחנו שוכחים רוב הזמן שלא הכל ורוד עדיין", מסכם ניניו. "נכון שמצבנו היום טוב יותר מפעם, אבל בל נשכל שאנחנו מיעוט שמופלה לרעה, שסובל מחוסר שוויון זכויות מול החוק, אלימות כלפי להט"ב מתרחשת מטרים ספורים מהמרכז הגאה, הומו ולסבית הן עדיין קללות השגורות בפני ילדי המדינה, היציאה מהארון עדיין כרוכה בלא מעט פחדים וחששות, בני משפחה עדיין לא מקבלים את נטיות ילדיהם ואת אורח חייהם, ורוצח אחד מאותו ערב קייצי עדיין מסתובב לו חופשי".
ניניו מקווה, כי בעזרת המסרים של הקבוצה, יצליחו ולו במעט לדבר אל החברים הסטרייטים. "שיניחו על סדר היום הציבורי את הרצון שלנו להיות שווים ולתת תקווה לבנות ובני הקהילה הגאה".
"אפשר לרפא את זה" היא הפקה חשובה ומעניינת, המעלה שאלה שכפי הנראה כולנו שאלנו בשלב כלשהו בחיינו. חברי "האנסמבל הגאה" מוכיחים שוב שיש דור המשך לתאטרון בארץ.
הופעת הבכורה של המחזה תהיה מחר, יום שישי (1 ביוני) בשעה 20:30, במרכז הגאה. ההצגה תוצג במרכז הגאה גם בתאריכים הבאים:
25,26,27/6
26,27,28/7
2,3,4/8
>> אירועי הגאווה 2012 – כל העדכונים
>> אירועי הגאווה בפריפריה: מי צריך את זה?