אם אתם אוהבים טלוויזיה טובה, בטח כבר צפיתם בסדרה החדשה שעלתה ב-yes, "החטא", או לפחות קיבלתם המלצה חמה עליה. הדרמה הבריטית מתרחשת באנגליה של סוף שנות השמונים ועוקבת אחרי שלושה גייז צעירים שהחליטו לברוח מהפריפריה ללונדון, העיר הגדולה, כדי להגשים את עצמם ולחיות חיים מלאים ונטולי בושה. אבל שנות השמונים, עם כל הססגוניות, המוזיקה הטובה והסטייל המטורף, הייתה תקופה לא ידידותית לקהילה הגאה, גם בגלל ההומופוביה, וגם בגלל התפרצות מגפת האיידס.
אם צפיתם אפילו רק בפרק הראשון, הדמות שבטח הכי משכה את תשומת הלב שלכם היא זו של ריצ'י, שמגיע ללונדון בשאיפה להיות שחקן - ולשכב עם כמה שיותר גברים חתיכים. לא רק הדמות עצמה בולטת, אלא גם השחקן: אולי אלכסנדר (30), סולן להקת Years & Years ואחד הסלבס הלהט"בים המפורסמים ביותר בבריטניה.
הצליח במקרה
אלכסנדר נולד בצפון יורקשייר, התחיל לכתוב שירים כבר בגיל 10 וכיכב בהצגות בית הספר. מיד אחרי התיכון, זה היה ברור שהצעד הבא יהיה לימודי אמנויות הבמה במכללת הרפורד לאמנויות. את הלימודים האלה הוא אפילו לא השלים - כי כבר החל לקבל תפקידים בתעשייה. די מהר הוא הפך לאחד מהשחקנים שצצים בתפקידים קטנים בהרבה מקומות: סרטים כמו "כוכב בהיר", "תקוות גדולות" או הסרט הניסיוני של גספר נואה "Enter the Void", סדרות כמו "סקינס" ואפילו מחזות תיאטרון.
בראיון למגזין Anthem סיפר כי החלום שלו כילד היה להיות מוזיקאי, ושההצלחה בתחום המשחק קרתה "בטעות": "לקחתי סוכן בגיל 16 כי היה לי אודישן לסדרה 'סקינס', שלא הופעתי בה עד שש שנים לאחר מכן. פתאום נהייתי שחקן". עם זאת, עולם האמנויות היה הבחירה הטבעית עבור ילד מוחצן כמוהו: "תמיד שנאתי את בית הספר כי בריונים התעללו בי, אבל לעולם לא יתעללו בך בשיעורי דרמה, זה המקום שבו הילדים המוזרים פורחים. זה מקום בטוח".
למרות ההופעות הרבות כשחקן, הפריצה האמיתית הגיעה דווקא כמוזיקאי, גם כאן, במקרה. להקת הסינת'פופ "יירס אנד יירס" הוקמה ב-2010, ואלכסנדר הפך לחלק ממנה לאחר שחבר הלהקה מייקי גולדוורת'י שמע אותו שר במקלחת ונדלק על הקול שלו. שנתיים אחרי זה הם הוציאו סינגל בכורה שמשך את תשומת לבם של בלוגים קטנים, ולאחר מכן של כתבי עת גדולים כמו הגרדיאן והפיידר.
כשאלבום הבכורה שלהם, "Communion", שוחרר בשנת 2015, הקרקע כבר הייתה מוכנה לגמרי והם באמת התפוצצו: הסינגל "King" הגיע למקום הראשון במצעד הבריטי (והפך ללהיט גם בישראל), ולהקת יירס אנד יירס הפכו לאחד ההרכבים הבריטיים המצליחים ביותר באותה תקופה.
"לחתוך את עצמי היה דרך להתמודד"
לאולי אלכסנדר יש יותר מה להציע מקול יוצא דופן וכישרון משחק. הוא הפך לאייקון גאה בזכות הפתיחות בה דיבר על נטייתו המינית, ומה שאפשר לתאר בתור מסירות להחצנה שלה. "בבית הספר אף פעם לא מצאתי את המקום שלי", הוא סיפר בעבר ל-Metry Weekly. "ממש התאמצתי להיות שונה, שמתי אייליינר ולק. הייתי קטן והיה לי שיער עצום ומשוגע, תמיד לבשתי בגדים מוזרים וענדתי תכשיטים מוזרים. אף פעם לא הרגשתי בנוח". כשנשאל מדוע המשיך לעשות זאת אף על פי שזה רק שלהב את הבריונים שהתעללו בו, ענה: "הרגשתי שונה מבפנים ורציתי להיות שונה גם מבחוץ".
כל זה קרה גם בימים בהם הוא לא הודה אפילו בפני עצמו שהוא הומו. הוריו התגרשו כשהיה בן 13, ומאז הוא גדל עם אמו ולא נותר בקשר רציף עם אביו. הוא סיפר שידע שהוא הומו מגיל צעיר, עוד מבית הספר היסודי, אבל חי בהכחשה: "רק בגיל 18-19 קיבלתי את זה ויצאתי מהארון בפני החברים". בראיון אחר סיפר שיצא מהארון בפני אמא שלו בגיל 20: "דיברתי איתה בטלפון ואמרתי לה שאני הומו. התגובה שלה הייתה, 'כן, זה הגיוני, זה סבבה'. אחר כך הרגשתי כאילו מעולם לא הייתי צריך לפחד לספר לה, לא הייתה שום סיבה. אבל לכולם קשה לצאת מהארון, לא משנה מי אתה".
יציאה שנייה מהארון קרתה עם הפריצה שלו כמוזיקאי. רגע לפני שחרור אלבום הבכורה, חברת התקליטים שלחה אל הלהקה אשת יחסי ציבור שתסביר להם כיצד מתנהלים מול גופי התקשורת. "שאלתי אותה איך להתייחס לעובדה שאני הומו", אלכסנדר סיפר. "היא ענתה: 'למה אנשים צריכים לדעת על מה שאתה עושה במיטה? אתה באמת רוצה שבזה יתעסקו? אולי עדיף שלא תדבר על זה בכלל'".
אבל אלכסנדר לא הקשיב לעצה הזאת, ובכלל, גם ככה לא היה בה הרבה היגיון. כאמן, אלכסנדר מעולם לא הסתיר את הנטייה המינית שלו, ואפילו דאג להשתמש בכינויי גוף זכריים בשירים שכתב, כדי שיהיה ברור שהוא שר לגבר אחר. "עצוב בעיניי שאין לנו כוכבי פופ הומואים ששרים על גברים", אמר לדיגיטל ספיי.
אלכסנדר לא מסתפק רק בכתיבת שירים, והוא התבטא בראיונות ואף השתתף בקמפיינים התומכים בקיום מין בטוח ובדיקת HIV, כמו גם ביוזמות המתנגדות לבריונות נגד להט"ב. עם השנים החליט לדבר בפתיחות גם על ההתמודדות שלו עם דיכאון, פגיעה עצמית, הפרעות אכילה וחרדות, מהן הוא סובל מגיל 13.
"בולימיה הייתה מנגנון התמודדות, לחתוך את עצמי היה דרך להתמודד. הייתי במקום אפל מאוד", שיתף. "הייתי כותב ביומן שלי, 'אל תאכל, אל תאכל, אל תאכל'", אמר על הפרעות האכילה שלו. "זה פשוט היה משהו שיכולתי לשלוט בו. הרגשתי חוסר שליטה על החיים שלי - התמודדתי עם המיניות שלי, ההורים שלי התגרשו, ורציתי להעניש את עצמי. לא רציתי להיות הומו. הייתי בטוח שאני הסיבה שההורים שלי מתגרשים".
הוא גם חקר למה הקהילה הגאה סובלת יותר מבעיות פסיכולוגיות בסרט התיעודי "Growing Up Gay" ("לגדול כהומו"), בו גם שיתף במאבקיו ארוכי השנים עם דיכאון ובולימיה. בכלל, אלכסנדר מנצל - כל - הזדמנות לקרוא בפומבי לשוויון זכויות ולביטחון לחברי קהילת הלהט"ב ולמחות נגד סקסיזם וגזענות. למרות זאת, הוא לא מוכן לקבל את הכינוי אקטיביסט: "זה עושה עוול לאקטיביסטים אמיתיים. יש נטייה לקרוא ככה לכל מי שנמצא בעין הציבורית. ללכת לבתי ספר ולדבר על בריאות הנפש זה לא אקטיביזם, אבל אני אוהב לעשות את זה, ואם אני יכול לעזור, אני רוצה לעזור".
"מקווה לעשות יותר סקס"
ככל הנראה, המראה הנערי והשובב ישאר איתו לנצח, כי אולי אלכסנדר כבר בן 30, אבל עדיין נראה צעיר כמו שהיה לפני עשור. ב-2014, רגע לפני שחרור אלבום הבכורה של "יירס אנד יירס", הוא פנה לפסיכולוג כדי להתכונן לתהילה. "אמרתי לו שהאלבום יוצא ואני ממש רוצה שהוא יצליח. הוא שאל מה יקרה אם לא, ואני עניתי שאין אפשרות כזאת, כי תכננתי את זה ביומן שלי משהייתי נער'".
עכשיו, אחרי ש"החטא" הופצה בכל העולם, אולי כדאי שאלכסנדר יקפוץ לביקור נוסף אצל הפסיכולוג. הסדרה זכתה לשבחים מקיר לקיר מהקהל והמבקרים, שהקדישו תשומת לב מיוחדת לאלכסנדר באחד התפקידים הראשיים. "יש שחקנים שמחכים כל הקריירה שלהם ולא מקבלים תפקיד טוב כל כך", הוא אומר - וצודק.
כמו אלכסנדר עצמו, גם ריצ'י, הדמות אותה מגלם בסדרה, עוברת ללונדון ושוקעת בעולם של סקס, סמים ומסיבות. כשנשאל על כך בראיון, אלכסנדר הפתיע: "כשנכנסתי לזה, חשבתי לעצמי: אני הולך ליהנות כל כך! אני בטוח בעצמי, אני אוהב סקס, זה יהיה נהדר". אלא שדי מהר הוא גילה שבמציאות זה לא בדיוק הולך כפי שדמיין: "התחלתי לבכות בהיסטריה, ברמה של 'אל תיגעו בי!'. זה היה לי ממש קשה". על הסט היו "מתאמי אינטימיות", ואלכסנדר מספר שהעבודה איתם הייתה "משנת חיים": "הם נמצאים שם בשביל בטיחות, כי הרבה חרא יכול לקרות בין מה שהבמאי רוצה לבין מה שהשחקן רוצה, וגבולות נחצים".
בכלל, נראה כי שינוי הקידומת של גיל 30 היה החותמת הסופית בתהליך התבגרות מסוים אצל אלכסנדר. הוא התרחק מאורח החיים של סקס, מסיבות וסמים, עליו אמר "שיכול בקלות להפוך למשהו שלילי", מסקנה אליה הגיע בדרך טראגית, אחרי שאחד מחבריו שם קץ לחייו.
כיום, הסם היחיד שאלכסנדר לוקח הוא נוגד הדיכאון סרטרלין, והעיסוק העיקרי שלו הוא בהכנות לקראת האלבום השלישי של "יירס אנד יירס". אלכסנדר כבר כתב את כולו, אבל הקורונה שינתה את התוכניות: "כל הזמן הזה שהשתגעתי בבית גרם לי להבין שאני לא אוהב אף אחד מהשירים, הם לא מרגישים רלוונטיים יותר. רציתי להתחיל מחדש, וזה מה שעשיתי. עכשיו הם כמעט מוכנים - שוב".
ומה בנוגע לחיי האהבה שלו? כשנשאל על כך בתחילת השנה בראיון לגארדיאן, סיכם אותם בשתי מילים: "המצב קשה". ומה עם סקס? "אני מקווה לעשות יותר סקס. הקורונה לא פשוטה כשאתה רווק. ניסיתי לכבול מישהו שיהיה היזיז הקבוע שלי, בקטע של 'אני בוטח בך, אתה בוטח בי, אנחנו לא ביחד, אבל זה הסידור. לא עשיתי סקס כבר שישה חודשים. מה אתה חושב?' אבל הוא אמר לא. די התבאסתי. אז כן, לא היה הרבה סקס ב-2020", הוא נראה מבואס, ואז פתאום מחייך: "אבל יש לי תקווה שזה ישתפר בשנה החדשה!".