בכל פעם ששחקן תיאטרון "הקאמרי" שהם שיינר עולה לבמה בהצגה "מלאכים באמריקה", הוא נאלץ בעל כורחו להביט למציאות של חייו בלבן של העיניים. ההתמודדות האישית הקשה שלו עם אובדן בן הזוג לחיים, שנפטר ב-2018 בנסיבות טרגיות, הכינה אותו בעל כורחו לגלם את לואיס, המתמודד בדרכו שלו עם המחלה הקשה של בן הזוג פריור וולטר (השחקן אלעד אטרקצ'י). 

וזו אינה התמודדות קלה, שכן בחיים האמיתיים שיינר (37) איבד את אהבת חייו ממנו לא זז לרגע, בניגוד לדמות אותה הוא מגלם על הבמה, לואיס, שבוחר לנטוש את אהובו לאחר שחלה באיידס ונותן לו להתמודד המחלה לבדו. על חיי הנישואים שאיבד בחייו האישיים הוא עוד לא מרגיש בשל מספיק לשתף, אבל כשהנושא עולה הוא דווקא מספר על אמו של בן הזוג שנפטר, שחלתה בסרטן. 

"מצבה התדרדר מהר מאוד ונכנסו לסיטואציה שבה אנחנו צריכים לסעוד אותה, מכל מה שזה משתמע, סיטואציות שמעלות חולי ומוות", הוא מספר בשיחה עם mako לכבוד עליית המחזה, 30 שנה אחרי הפעם האחרונה שהוצג בישראל. "שלא כמו לואיס, אני לא ברחתי מזה. הייתי שם כי אהבתי אותה מאוד ואהבתי גם אותו. זה היה נראה לי כמו חלק בלתי נפרד מהחיים. להתמודד עם המוות באופן המכוער הזה". 

זו הסיבה שבגללה שיינר התקשה מאוד לקבל את הבחירה של לואיס בהצגה. "הצעד ההישרדותי של לואיס הוא אגואיסטי להחליא. זה משהו שהיה לי מאוד קשה להתחבר אליו, אפילו שאני מבין שבימים ההם איידס היה משול למוות וריקבון. זה היה כמו לראות גולגולת מעל לראש", הוא מספר. "אנחנו אמנם לא נמצאים בזמנים בהם איידס היא מחלה שהורגת, אבל המחזה מדבר על להיות מוקצה, בשוליים, להרגיש ממודר ומנודה - שהחוק לא רואה אותך". 

מתוך
אלעד אטרקצ'י ושהם שיינר, מתוך "מלאכים באמריקה", תיאטרון הקאמרי|צילום: עודד אנטמן, יחסי ציבור

איך מוצאים חיבור לדמות שבוחרת לנטוש את בן הזוג, בטח מתוך המקום הכואב שלך?
"אני זוכר שבשלב כלשהו בחזרות גלעד קמחי, הבמאי, אמר לי 'לא נורא, אז לא נאהב את לואיס'. עניתי שאני אהיה הסנגור הכי טוב שלו, שאני חייב לגרום לקהל להרגיש כלפיו חמלה והבנה. לא הבנתי את לואיס וניסיתי להתחבר לדמות שלו דווקא מהמקום של בן זוג שכביכול מפר חוזה. להגיד שלא נרשמתי לראות את האדם שאני הכי אוהב נרקב. להבין שאפשר לאהוב מישהו וגם לאכזב אותו". 

מאז איבד את שותפו לחיים שיינר הספיק להיות בזוגיות שהסתיימה לאחרונה, אבל היה שמח להכיר את אהבת חייו החדשה. "אני מחשיב את עצמי אדם זוגי, אני חושב שאין כמו לאהוב ולהיות נאהב", הוא מספר ומוסיף כי מבחינתו - "משפחה וילדים זו המטרה".

"זה מרגיש כאילו זה נכתב בישראל של היום"

"מלאכים באמריקה" היא פנטזיה טרגית-קומית שעוקבת אחרי חייהן של שבע דמויות בניו יורק של שנת 1985, המחפשות גאולה בין חיים למוות, אהבה לסקס, גן-עדן וגיהנום. במקביל לזוגיות המתפוררת של לואיס ופריור, מתמודדים זוג המורמונים הרפר וג'ו (אביגיל הררי ונדב נייטס) עם משבר חריף בנישואים. הרפר מכורה לכדורים פסיכיאטריים וג'ו הוא הומו בארון שבורח לעיתים קרובות לפארקים ולגנים. בחלקו הראשון של המחזה, המוצג בימים אלה בתיאטרון "הקאמרי", מנהל לואיס במהלך ההצגה רומן עם ג'ו. 

התרגום המופתי של אלי ביז'אווי, הבימוי יוצא הדופן של קמחי והקאסט הכשרוני הופכים, הופכים 180 דקות כולל הפסקה לאירוע תיאטרוני מהפנט ויחיד במינו. "ההצגה מוכיחה למה המדיום הזה חשוב ומדוע הוא לא מת", אומר שיינר. "איזה כוח יש לבמה, עם המשחק, התאורה, המוזיקה החיה - הצופה מקבל חוויה חד פעמית שהוא פשוט לא יכול לקבל בבית מול נטפליקס". 

שהם שיינר (צילום: רדי רובינשטיין, יחסי ציבור)
"אני מחשיב את עצמי אדם מאוד זוגי. משפחה וילדים זו המטרה". שהם שיינר|צילום: רדי רובינשטיין, יחסי ציבור

ההפקה הייתה אמורה לעלות בעבר ונדחתה בגלל מגפת הקורונה, ולגמרי במקרה הוא עולה בטיימינג הטוב ביותר עבורו, כשברקע הרפורמה המשפטית והשיח החשוך והפרימיטיבי על פגיעה בזכויות להט"ב והופכות אותה לרלוונטית מתמיד.

"יש קטעים שאני רוצה לתלוש את השערות מרוב שזה מרגיש כאילו זה נכתב בישראל של היום, ולא בניו יורק של שנות ה-80", אומר שיינר. "זכויות להט"ב הוא משהו יותר מדובר היום, אבל מבחינת החוק אנחנו עדיין סוג ב'. גם בתוך הקהילה הגאה יש קבוצות מודרות. ההומו המיינסטרימי של היום קצת הטרונורמטיבי במאבק שלו ולא רואה את מי שפעם הוא היה חלק ממנו - השקופים, הטרנסיות שלא מצליחות להכרה ועוד קבוצות. המחזה מעלה שאלות שחשוב שכולנו נשאל את עצמנו, גם בלי קשר לסוגיה הגאה". 

"עשיתי להורים הכנה לפני ההצגה" 

שיינר נולד וחי רוב חייו במבשרת ציון שבפאתי ירושלים והוא בן הזקונים להורים חוזרים בשאלה, שעלו מגרמניה והונגריה בסוף שנות ה-50. מגיל צעיר נמשך לבמה ואהב להופיע, ועשה זאת לא מעט יחד עם להקת "מחולה", בין אם בטקס יום העצמאות בהר הרצל ובין אם בפסטיבל הקיץ בכרמיאל ופסטיבלים ברחבי העולם. 

כבר אז הבין שהכיוון שלו לעתיד הוא משחק, שירה וריקוד. הוא הבליח מדי פעם למסך בפרסומות שונות, אבל ב-12 השנים האחרונות התשוקה האמיתית נמצאת בתיאטרון "הקאמרי", שם הספיק לככב במחזות "גרושים", "גאן בכלוב" ו"אותלו", זאת לצד התפקיד החדש ב"מלאכים באמריקה". "עשיתי חיקויים של ירדנה ארזי למורת רוחם של ההורים שלי, שהתפדחו מהקוויריות שלי", הוא נזכר. "אני זוכר שאבא שלי החביא לי מגבות כדי שלא אשתמש בהם בחיקויים שלי". 

מתוך
שהם שיינר ואלעד אטרקצ'י, מתוך "מלאכים באמריקה", תיאטרון הקאמרי|צילום: עודד אנטמן, יחסי ציבור

בצבא הוא שירת בגרעין התיאטרון בנח"ל, בניהולה של נולה צ'לטון ז"ל. "עוד בשנת שירות הכרתי אנשים מדהימים, שהראו לי שאפשר לחיות אחרת, שאפשר להיות חופשיים וגאים ובטוחים בבחירה לחיות את החיים כמו שהם רוצים. בתקופת הצבא השלתי 40 קילו ממשקלי ויצאתי מהארון". מיד אחרי הצבא שיינר עבר לגור בתל אביב ולמד משחק בסטודיו של יורם לוינשטיין. הוא לא בזבז זמן וכבר עם סיום הלימודים הפך לשחקן קבוע בתיאטרון "הקאמרי", במקביל להופעות בתיאטראות נוספים. כיום הוא מופיע בשש הצגות במקביל ולאחרונה צילם פיצ'ר שעתיד לצאת בקיץ. 

ב"מלאכים באמריקה" יש לך כמה סצנות קשות ומיניות. עשית איזו הכנה להורים לפני כן?
"ההורים שלי היו גאים בעשייה שלי כבר בגרעין תיאטרון והפנימו שזה הכיוון שלי. מאז ועד היום הם המעריצים הכי גדולים שלי, באים לכל הצגה יותר מפעם אחת. לפני 'מלאכים באמריקה' תיארתי בלי לחסוך בפרטים מה הם הולכים לראות. לא עשיתי ספוילרים, אבל אמרתי שיש קטעים פרובוקטיביים בלשון המעטה. למשל, עשיתי שיחת הכנה להצגה וסיפרתי שאני הולך להגיד את הטקסט 'אני רוצה שתזיין אותי, שתכאיב לי, שתגרום לי לדמם'. עדיין היה להם ברור שהם באים לראות אותי". 

לרכישת כרטיסים למחזה "מלאכים באמריקה"
קוד הנחה מיוחד לקוראי mako גאווה: 5872