אם יש בשורה ששנת 2024 שזה עתה תמה הביאה איתה במוזיקה הישראלית היא שפופ ים-תיכוני להט"בי הוא כבר לא בשורה, עם זמרים כמו עדן חסון, אלמוג חרוש ואייל מזעקי, שהולכים עם האמת שלהם עד הסוף, גם במוזיקה - כל הדרך מחוץ לארון.
"איזה מפחיד זה לאבד את האמונות שיש לנו בחיים?", שואל נועם כליפה בטקסט תיאור השיר בעמוד היוטיוב של השיר החדש, שפורסם ב-22 בדצמבר ומאז צבר כבר מעל 16 אלף צפיות. "האמונה באלוהים, באנשים, בעולם, בטוב הבסיסי שיש בכל אדם, רק תבחרו איזו. כי כשאני מאבד את האמונה הזאת מה בעצם נשאר לי?"
"כשלאנשים קשה לתת תשובות או להיכנס לדיונים עמוקים הם מעדיפים פשוט להוריד את הראש וללכת מהסיטואציה במקום לדבר על הדברים שיכולים להיות קצת יותר ״כבדים״. השיר הזה נולד מתוך הרצון לתת לפחדים ולשאלות שלי מקום. זה בסדר להישאר לפעמים בלי תשובות, כל עוד זוכרים להציף את השאלות ולא להדחיק אותם עד שקשה להחזיק יותר".
נועם (28) יודע על מה הוא מדבר כשהוא אומר "קשה להחזיק יותר". בתור מי שגדל בבית דתי בבית-שמש, אותו הוא מתאר כ-'סמוטריצ'י', ילד שלישי מבין חמישה, הוא מספר שכבר בגיל חטיבת הביניים הוא הבין שהוא שונה מאחרים: "מעולם לא הייתי קרוב מאוד לדת אבל עד סוף היסודי עוד לא הבנתי בכלל את המילה 'הומו', בטח שלא בחברה הדתית שגדלתי בה". רק בתקופת התיכון החל לגבש את זהותו וקישר את היותו הומו לתחושות שלו.
עוד הוא מוסיף שמעולם לא הייתה בדיוק 'יציאה מהארון' כי אף פעם לא ממש הסתתר, אבל לפני חמש שנים בערך, בהיותו בן 23, סיים לספר לכל מי שחשוב לו שידע, ומיד אחר כך שחרר את השיר הראשון שלו – בלדה מגבר לגבר: "זה שיר על שברון לב ואנשים שמכירים אותי מילדות היו בטוחים שכתבתי על מישהו קרוב שמת לי ושאני מתגעגע. לא עשיתי איזה פוסט בפייסבוק שאני הומו, אז לא כל כך הבינו על מה מדובר".
כליפה עוסק במוזיקה מגיל צעיר. בתיכון הצטרף ללהקת זמר עירונית במסגרתה ייצג את בית שמש בכל מיני אירועים רשמיים ברחבי הארץ והעולם, ובצבא חלה התרחקות. בקורונה הבין שוב שמוזיקה זה מה שהוא באמת רוצה לעסוק בו וחזר לכתוב ולשיר.
השיר "רק לא לראות" הוא הסינגל השביעי של האמן הצעיר, אך גם הראשון בו הוא מתעסק במוזיקה שהיא יותר 'כלית': "עד עכשיו עשיתי יותר דיפ האוס ומן פופ מסיבות כזה, ובשיר הזה התחברתי למפיק אחר ממי שאני רגיל לעבוד איתו והפקנו את זה ביחד וזה באמת תפס כיוון קצת שונה ממה שאני רגיל לעשות".
בפעם האחרונה שהתרגשנו מאוד משיר של כליפה הייתה בנסיבות הטראגיות של תחילת המלחמה, אז נפל גיבור ישראל סרן שגיא גולן זכרונו לברכה, וכליפה הקדיש לו בלדת פסנתר שלא הותירה אף עין יבשה.
בניגוד לשירים קודמים בהם נתן נועם יותר מקום לטקסטים על שברון לב וסיטואציות זוגיות, הפעם בשיר החדש פונה כליפה לאמו שלו, ושר על הפחד מאבדן האמונה: "את לא יודעת אמא כמה שניסיתי, להילחם ברוח, לשחרר את הפחדים לאט לא יודעת אמא, כמה שכיסיתי, זה נשאר פתוח עד היום, עד היום", הוא מתפייט בשיר הנוגע, בהפקה המוזיקלית של אליאור רביד.
"העולם האמוני קצת מתערער", מסביר כליפה על השיר החדש. "לא בהכרח אמונה דתית, בכלל אמונות שיש לנו שלפעמים מתערערות ואז אתה אומר לעצמך 'מה עכשיו'? ואני חושב שזו באמת שאלה שהלוואי והיו לי תשובות, אבל העיקר הוא החיפוש בעיני. זה לא נכון בעיני להיוולד לתוך 'אני מאמין' כלשהו ולא לחקור. דווקא האמונה מתוך החקירה והשאלות הנוקבות היא משהו הרבה יותר חזק". הוא מוסיף שעצם החיפוש מניח את הנפש: "כל עוד זה בא ממקום שבודק עם עצמו ומרגיש שלם עם מה שהוא מוצא בחיפוש – זה המקום הכי שלם בעיני".
כליפה מוסיף שהוא חייב להכיר תודה לפזמונאית והמלחינה מורן דוד, שלטענתו בזכותה השיר בא לעולם: "השיר נוצר כתוצאה ממשימת כתיבה שהיא הביאה לי וברגע שהיא שמעה את התוצר הראשוני (עוד לפני מה שהוא הפך להיות) היא מאוד התלהבה ודחפה אותי לפתח אותו. אם לא היא, יש מצב שהשיר הזה היה נשאר במגירה כי מאוד מפחיד לשחרר שיר כל כך חשוף, אבל היא דחפה אותי לשחרר אותו ולכן התודה שאני חב לה".
אז איך בעצם נוצר הגשר הזה בין העולם הדתי לבין העולם הלהט"בי?
"אפתח רק ואומר שמעולם לא הייתי הדתי הכי טוב בכיתה", עונה כליפה בזהירות וחיוך. "אני לא בא להתיר הלכתית שום דבר אבל כן אגיד שמדובר על איסור על אקט מאוד ספציפי ובעצם על שאר הדברים שזוגיות חד-מינית מדברת או עוסקת בהם ביום-יום – אין שום התייחסות בדת ורבנים, למעט קומץ בשנים האחרונות בלבד, לרוב נמנעים מלדבר על זה".
וההורים מפרגנים?
"למוזיקה שלי מאוד. כמובן שזה תהליך, גם לי לקח הרבה שנים בתהליך שלי וכמו שלי לקח זמן גם לאנשים אחרים לוקח, כי ברגע שאמדם מסיים את התהליך של עצמו ויוצא מהארון, אז הסביבה שלו מתחילה בתהליך הזה. אנחנו במקום הרבה יותר טוב ממה שהיינו בעבר".
בשיר החדש פונה כליפה בטקסט לאמו. כשנשאל כיצד הגיבה כששמעה את תוכן השיר הוא אומר שהדאגה היחידה שהביעה הייתה מחוסר הוודאות שבמקצוע כמו מוזיקאי: "היא שמעה את השיר בין הראשונות והדבר הראשון שהיא שאלה זה מי כתב את המילים כי המילים בו לא פשוטות. היא מאוד אוהבת את השיר ושמחה על הדרך שלי אם כי חוששת קצת כי מדובר במקצוע שאין בו הרבה ודאות והוא מלחיץ".
מה היית מייעץ להומו דתי צעיר?
"זה ממש תלוי במידת הארון, אבל יש ארגונים המייעצים לדתיים להט"ב, מכל הקשת הדתית, שהרבה מהדגש במפגשים שם הוא על 'מי אני כהומו דתי' והיכולת להכיל את המורכבות הזאת של להיות גם וגם – גם להט"ב וגם דתי – אדם שמצליח להכיל בתוכו מורכבויות זה הכי שלם שיש". כליפה מוסיף שדווקא מתוך האמונה הצליח ליישב את המורכבות הזו: "דווקא מתוך האמונה שזה מי שאני וככה נולדתי ואלה הקלפים שאלוהים חילק לי, עם היד הזאת אני הולך לעשות הכי טוב שאני יכול. החלטתי שאני רוצה להיות שמח ולחיות את החיים שלי בצורה הכי מלאה".
אז מתי הדואט עם עמיר בניון?
"חלום שלי", אומר כליפה בחיוך נוצץ-עיניים, "אבל קודם כל נתחיל בהופעה שלי שאומנם מתוכננת עוד קצת זמן ב-10.3 בבית היוצר בנמל תל אביב, אבל אפשר כבר לסמן ביומן".