בילי אייליש כבשה את המצעדים עם הרמיקס החדש שלה לשיר Guess של הזמרת צ'ארלי XCX, אבל זה לא בא בהפתעה לאף אחד. מה שהשאיר את המאזינים באמת פעורי פה אלו המילים, שבהן היא מרשה להתחרמן באופן אירוטי וקומי על תחתוני התחרה של מושא אהבתה, כזה שלא יבייש את יונה וולך.
"לא צריכה לנחש את הצבע של התחתונים שלך, אני כבר יודעת מה יש לך שם למטה. זה זוג התחרה השחור ההוא עם הפפיונים הקטנים, זה שבחרתי לך בטוקיו. ראיתי אותם כשישבת, הם בצבצו החוצה, עכשיו הם כל מה שעובר לי בראש", היא שרה-לחשה, רגע לפני שהיא רמזה ל-XCX באופן לסבי-ארוטי בסוף "צ'ארלי אוהבת בנים, אבל היא יודעת שהייתי נותנת בה".
הרמיקס התחרה על המקום בפסגת מצעד ספוטיפיי האמריקאי עם שיר לסבי אחר, Good Luck, Babe! של צ'אפל רואן, שבו היא הפכה את סיפור הספק-אהבה שלה עם בחורה ארוניסטית שאיתה יצאה לדייט ללהיט פופ שנתקע בראש. "תוכלי לנשק מאה בחורים בברים, להתחיל עם עוד אחד בניסיון לעצור את התחושה, תוכלי לומר שזה פשוט איך שאת, להמציא עוד תירוץ, עוד סיבה טיפשית, בהצלחה מאמוש, תצטרכי לעצור את העולם כדי לעצור את הרגש", היא שרה בקול סופרנו שלה.
מתחתיהם נמצא עוד שיר אהבה לסבי לא פחות, Birds Of A Feather של אייליש. בהמשך המצעד מטפסים עוד 5 שירים אחרים של רואן לסביים לא פחות, לצד עוד זמרות לסביות נוספות עם נוכחות במיינסטרים. באמצע המצעד עומד Lunch של אייליש, להיט הרדיו שמבטא את משיכתה העזה של בילי לבחורה שהיא "רוצה לאכול לארוחת צהריים", כרמיזה עבה למין אוראלי. "את צריכה מושב? אני אתנדב", היא שרה.
אם לפני חצי שנה הייתם מבקשים מאדם אלמוני ברחוב לתת לכם שם של זמרת לסבית הוא היה מגרד באי נוחות. אם הייתם שואלים אותו מה זה "צ'אפל רואן", כנראה שהיה חושב שזה שם של כנסייה. היום כל חובב מוזיקה יודע מי זאת רואן, ומכיר בעל פה לפחות אחד מתוך עשרת הלהיטים הלסביים שנמצאים בטופ 50 האמריקאי. אז איך בתוך חצי שנה הפכו מצעדי המוזיקה לכל-כך לסביי, ומאיפה האפיל הפתאומי למוזיקה לסבית?
@th3favourit3s @chappell roan ♬ original sound - The Favourites.
ממשות את הפנטזיה על מוזיקה עם טאץ' לסבי
אז האפיל הוא בכלל לא פתאומי, ומגיע מבילד אפ ארוך-שנים של מעריצי מוזיקה צעירים שרק מחפשים אחר האיידול הלסבי הבאה. ה"בום" האקראי של מוזיקה לסבית בונה את עצמו כבר מראשיתן של רשתות חברתיות כמו tumblr וטוויטר, בתוכם חיו קהילות עצומות של מעריצים, בדרך כלל בגילאי העשרה, שנהגו להעליל עלילות על כל האיידולים הגדולים שלהם, בין היתר הומוארוטיות.
העלילה המוכרת מביניהם היא כנראה "לארי" – ה"רומן האסור" בין כוכבי וואן דיירקשן הארי סטיילס ולואי טומלינסון. אך שלא תטעו, לא היו חסרות ספקולציות על "רומנים לסביים" בין הזמרות הגדולות ביותר. כבר שנים שטיילור סוויפט מככבת במעמקי האינטרנט בשמועות על רומן עם הדוגמנית קרלי קלוס, עליה "נכתב" לכאורה שיר הפרידה Right where you left me מתוך אלבומה מ-2020 Evermore.
עוד לפני כן, מעריצים טענו שהשיר Wonderland מ-2014 מתאר רומן אסור של סוויפט עם הכותבת דיאן וורן. גם ללנה דל ריי היה "רומן" בדיוני עם השחקנית ג'ניפר לורנס, וכך גם כמעט לכל זמרת איי-ליסט. אז למה זה קרה? אולי המעריצים נתנו לדמיונם להשתגע קצת יותר מדי, אך בעיקר מדובר בתת-קהילות שביקשו להדביק לאלילים שלהם להט"ביות.
@all_too_unwell i’ve thought about this too much... thank you & goodnight #taylorswift #karliekloss #kaylor #evermore #rightwhereyouleftme ♬ right where you left me - Taylor Swift
השנים עברו ותרבות האינטרנט הפכה למיינסטרים. אם פעם נערים ונערות היו מסתתרים מאחורי משתמשים בדויים בטוויטר או טאמבלר, היום המשתמשים לא מפחדים לפרסם ספקולציות בסרטוני טיקטוק שזוכים למיליוני צפיות. אם פעם מחוץ לכמה פורומים סגורים בטאמבלר לא ידעו על "הרומן הלסבי האסור" של טיילור סוויפט, היום עשרות אם לא מאות מיליונים כבר ראו על זה סרטון בטיקטוק.
הסגנון המוזיקלי של צ'אפל ואייליש הושפע רבות מהאיידולים של אותם פורומים, ביניהם טיילור סוויפט, לנה דל ריי, מרינה אנד דה דיימונדס, מלאני מרטינז ולורד - וזה מורגש. אבל הטוויסט שהן נותנות הוא מימוש הפנטזיות של כל המעריצים שאיתם הם גדלו - מוזיקה עם טאץ' לסבי.
צ'אפל פעילה למעלה מ-6 שנים, אך רק עכשיו היא פורצת בגדול, וכשהיא שחררה את Good Luck, Babe!, להיט ענק שעוסק בבחורה שהתכחשת למשיכתה לנשים, האינטרנט התאהב בה אהבה עיוורת. לראשונה מאז פריצתה של הזמרת ליזו למיינסטרים ב-2018, הקהל האמריקאי גילה לראשונה אמנית די ותיקה, והפך קטלוג מוזיקה שלם ובן כמה שנים ללהיטים.
מזמרת שלא ראתה מצעדים, היא הפכה לכוכבת עם לא פחות מ-6 להיטים במקביל – HOT TO GO!, Red Wine Supernova, Pink Pony Club, Casual, Femininomenon וכמובן Good Luck, Babe! שכרגע עומד בפסגות המצעדים. וכן, כולם עוסקים בדרך כזאת או אחרת בזהותה המינית, במשיכתה לנשים או ממוענים לאישה אליה היא נמשכת.
@lollapalooza hot to go @chappell roan ♬ original sound - Lollapalooza
הרנסנס הלסבי של תעשיית המוזיקה
9 שנים חלפו מאז שבילי אייליש הגיחה לחיינו עם Ocean eyes, סינגל הפריצה שלה שכיום אפשר כבר להכתיר כלהיט על-זמני. בזמן הזה, אייליש לא שחררה אפילו שיר אהבה אחד. אפילו שירה I love you הוא לא שיר אהבה, וגם Ocean eyes לא עסק באהבה עצמה באופן ישיר.
אבל אחרי אחרי EP אחד, 3 אלבומים ויציאה מהארון, היא סוף סוף מוכנה לשיר על המשיכה שלה לנשים בשיר אהבה אמיתי וכן. "אני אוהב אותך עד יום מותי", היא שרה בפזמון של BIRDS OF A FEATHER מתוך אלבומה האחרון ששוחרר במאי. כמובן שבהקשר החדש סביב נטייתה המינית, הכל מרגיש הרבה יותר אותנטי, והקהל מתאהב והופך אותו ללהיט ענק, על אף שהוא בכלל לא היה סינגל ולא יועד להיות אחד.
במקביל אליהן, לא חסרים אקטים לסביים כמו Girl in red ו-Boygenius הזוכות בפרסים ופורצות עמוק יותר ללב המיינסטרים, וגם היוצרת הלסבית רנה ראפ בת ה-24 זוכה להצלחת מיינסטרים. עושה רושם שאנחנו נמצאים בליבו של האביב הלסבי בתעשיית המוזיקה, ובפעם הראשונה אי פעם – מוזיקה לסבית כובשת את כל פסגות המצעדים. בטיקטוק אפילו מכנים את זה "הרנסנס הלסבי בתעשיית המוזיקה", וגייז מתבדחים שזה שזה גורם להם "להטיל ספק במיניות שלהם".
רגע שיא או תחילתה של מגמה?
גם בארץ מתחילים לראות ניצוצות של נשים-על-נשים. זה התחיל מהיציאה של אלה לי והמשיך עם זמרות כמו ליהי טולדנו, שמזדהה כביסקסואלית ולא חוששת לשיר שירים על נשים. אחד הבולטים הוא כמו "20 (בלעדייך)" מתוך אלבומה "מי אני חושבת שאני", שיצא בפברואר השנה ומדבר על מעבר לעיר הגדולה לאחר פרידה מבת זוג. וכן, הדגש הוא על בת זוג.
אם עד כה זמרות לסביות וביסקסואליות במיינסטרים לעתים היו מנסות לטשטש את נטייתן המינית ולשיר למושא אהבה גברי, או להשתמש בלשון א-מגדרית, היום הן שרות בחוסר התנצלות על יחסים בין אישה לאישה. "אהבה כמו שלנו" כבר לא מספיק, הקהל רוצה לשמוע על אהבה כמו שלו – ואם זאת אהבה של אישה עם אישה, אז לשיר עליה בלשון הפנייה הנכון.
הקהל לא רוצה לשמוע יותר על איך הוא "נולד בדרך הזאת" כמו שליידי גאגא אמרה לפני 13 שנה, או להקשיב לעוד המנון פסודאו-פוליטי של טיילור סוויפט על להט"ביות בעידן שבו היא נזכרה סוף סוף להיות ליברלית. הקהל רוצה לשמוע בדרך מחוכמת על החוויה הלהט"בית, והלסבית בפרט, שעד כה לא זכתה לראות את אור היום.
הקהל האמריקאי התמכר לנרטיב הלסבי המרענן שכובש את המצעדים. בין אם מדובר בשירים העוסקים ברומנים עם נשים בארון שמנסות להתכחש לנטייה, מנטרות כמו "גברים הם עם מבאס, אני צריכה בחורה סופר-בוטה ומודרנית כמותי", או סתם התחרמנות כללית על התחתונים של הבחורה שאת רוצה. זה מה שהדור הצעיר רוצה לשמוע. ולא, לא אכפת לו מלשון הפנייה כל עוד זה אותנטי.
זה אולי שיא רגעי ששוטף את התעשייה, אבל יכול להיות שמדובר במגמה שתעלים סוף סוף אמנים להט"ב ששרים מזווית הטרוסקסואלית. כך או כך הסכר רק נפרץ, אז אם יש הומופוב בקהל שלא רוצה לשמוע שירים מנקודת מבט לסבית, במילותיה של צ'אפל רואן – בהצלחה מאמוש.