"החללית", אולפן ההקלטות של המפיק המוזיקלי והיוצר אופיר מלול, הפכה לבית שני עבור הזמר אייל גולן, שמבקר שם לא מעט בשנה האחרונה ומקליט את הלהיטים שמלול יצר עבורו. לא רק גולן מקליט שם, אלא גם ילדיו אלין וליאם, והאומנים הגדולים ביותר של הזמר הים-תיכוני בישראל. נסרין קדרי, איתי לוי, אושר כהן, עדן חסון, אודיה, בניה ברבי, נוי פדלון, אגם בוחבוט, אבי אבורומי ורבים נוספים - כולם כבר ראו את "החללית" מבפנים ויחד עם מלול הוציאו להיטים שכולם מכירים. 

נדמה שכל דבר שמלול נוגע בו הופך לזהב, בין שמדובר בלהיטים שכתב, הלחין והפיק עבור רשימת האומנים המפוארת שהזכרנו, ובין שמדובר בלהיטים שהפיק עבור אומנים ים-תיכוניים מתחילים כמו אייל מזעקי, שעבורו הפיק את סינגל הבכורה "עסוק בלהסתיר", או אלמוג חרוש, שיצא מהארון בסינגל הבכורה שלו "טעויות". 

ועבור מלול (36), שהתחיל את הקריירה המוזיקלית בגיל 16, הוציא חמישה אלבומים אלקטרוניים, ועלה על במות ענקיות ברחבי העולם עד שהחליט לשנות כיוון - זה הניצחון האישי האמיתי. "האולפן נמצא אצלי בבית, וזמרי המזרחית הכי גדולים בארץ מגיעים ורואים את השלט 'עומרי ואופיר' בדלת הכניסה", הוא מספר. "הם פוגשים את בעלי בסלון וגם היו בחתונה שלנו. כשהייתי ילד אולי פחדתי שלא יאהבו אותי, שאני לא אצליח בגלל שאני הומו. אבל זה לא קרה, וזה ההישג האמיתי שלי". 

 אופיר מלול (צילום: ניר אמיתי)
אופיר מלול|צילום: ניר אמיתי

"לא מעשן, לא שותה ולא עושה סמים"

כשאנו פוגשים את מלול לשיחה על הדרך הארוכה שעבר מאז הימים שבהם צעד בדרכו של עופר ניסים ועד הגרסה העכשווית שלו כמחולל הלהיטים של הפופ הים-תיכוני, אחד הנושאים הראשונים שעולים הוא דווקא הומופוביה בעולם הזמר המזרחי. "אני לא חושב שהכל מושלם", הוא מודה, אך בוחר להסתכל על נקודות אור חיוביות. "אבל אם מסתכלים עשור אחורה - יש התקדמות וכולם הרבה יותר פתוחים". 

גם סערת ה"קוקסינל" של גולן לא מסעירה אותו במיוחד. "בתור אחד שמכיר את אייל אישית מעולם לא הייתה לו בעיה עם הקהילה הגאה. נהפוך הוא - הכוורת שלו, הסטייליסט, היחצן, אני - כולנו מהקהילה", הוא אומר. "במקרה הזה חשוב יותר לתת משקל למעשה האלים של זריקת חפץ. זה היה יכול להיגמר אחרת לגמרי". 

מלול מאוד גאה בזהות שלו, אבל מציג נקודת מבט מעט שונה. "אם אנחנו רואים את עצמנו בתור 'אחרים', אז יראו אותנו כעוף מוזר", הוא אומר. "אם תשאל אדם שלא קשור לקהילה מה הוא חושב כשהוא שומע את המילה 'הומו', הוא יגיד אדם עם תחתונים על משאית, כי זה הדבר שמציגים לנו מתוך המצעדים בתל אביב". 

הפתעת. הייצוג שלנו רחב: יו"ר הכנסת הוא הומו שמרן, ד"ר חן קוגל, אחד המייסדים של 'גאווה בליכוד', זכה השנה בפרס ישראל וזה רק על קצה המזלג. למה להיתקע על אלה שחוגגים חופש מיני יום אחד בשנה?
"אז למה כל המשאיות במצעד מייצגות ליינים שנראים אותו הדבר? כל מה שאנחנו זה סקס וחדרי כושר? למה אנחנו לא מציגים את ההשתלבות וההישגים שלנו? למה אין משאית אחת עם המוזיקאים הכי טובים שלנו ומשאית אחרת עם חברי הכנסת שלנו? אנשים שלא מכירים להט"ב פותחים טלוויזיה וזה מה שהם רואים - אז הם חושבים שהבנים ההומואים שלהם ילכו מחר לרקוד על משאית. זה כזה פשוט". 

 אופיר מלול, אייל גולן, רותם חן  (צילום: פרטי)
אופיר מלול, אייל גולן, רותם חן|צילום: פרטי

אתה חושב שאמיר אוחנה היה מסכים להוביל משאית במצעד?
"אני חושב שהוא צריך. השנה אומנם לא היה מצעד, אבל להבא - יש בקהילה אנשים מכובדים ומשפיעים, לא רק כאלה שיוצאים לאומן בשישי. זה משהו שפחות מבליטים במצעדים".  

לא קל למצוא אדם שלא יחשוש להתנגח בחיי הלילה הגאים מבלי להתנצל, אבל מלול מכריז שאותו לא נמצא מבלה במועדונים של גייז, פשוט כי הוא לא מצליח ליהנות מהם. "אני לא מעשן, לא שותה אלכוהול ולא עושה סמים, אז מה שמחזיק אותי במועדון זאת מוזיקה טובה ואווירה", אומר מלול ולוקח נשימה. "אווירה זה אנשים - איך שהם יתנהגו אליך, איך שהם מדברים ומה שהם עושים". 

נשמע שיש שם משהו שמציק לך.
"מהמעט שניסיתי כל מה שראיתי זו אווירה של סמים. אם אתה מנקה את הצביטות בתחת או את אווירת הטו מאץ' סמים, אולי אפשר ליהנות". 

אתה לא אומר את זה כי זה מפריע לך אישית, זה יושב על נקודה אחרת.
"הומו בן 18 שרוצה לטרוף את העולם ומגיע למסיבה כזאת מבין שכדי להשתלב, לרכוש חברים ולהיות מגניב, הוא צריך להתאים את עצמו לקודים החברתיים וללמוד שפה כדי להיות 'ראוי'. אתה לא באמת נהנה, אז אתה תחת השפעה מסוימת. זה מה שאני מרגיש שקורה בסצנה הזאת".  

 אופיר מלול (צילום: ליאל קוצרי)
אופיר מלול ובן הזוג, עומרי|צילום: ליאל קוצרי

"הייתי בן 27 והוא בן 17. ההורים הרימו גבה"

את בעלו, עומרי, הכיר מלול לפני כמעט תשע שנים, כשעוד גר בקריית שמונה. לאורך השיחה כולה, בזמן שהוא מדבר על עצמו, מלול מעט כפוף ומשתדל לדבר בצניעות, אך כשהוא מדבר על עומרי הוא מזדקף ועיניו נוצצות. "קפצו לי תמונות שלו באינסטגרם, עשינו אחד לשני לייקים, דיברנו תקופה מסוימת וקבענו דייט", הוא נזכר. "הבעיה הייתה שהוא גר במודיעין, ואני הייתי מבוגר ממנו בעשר שנים - הייתי בן 27 והוא בן 17". 

אתה מבין בדיוק כמו מה זה נשמע.
"בוא נהיה מציאותיים, אצל גייז אין את הקטע הזה, זה אחרת. אנחנו גם ביחד עד היום והתחתנו, אז זה הוכיח את עצמו בסוף. בתחום שבו אני עוסק לגיל אף פעם אין משמעות. בזמן שאנשים בגילי היו עסוקים לשבת במשרדים ולעשות ילדים, אני חייתי את חיי הלילה. לא הייתי יכול להכיר במועדון כי זאת הייתה העבודה שלי - מהחדר אומנים לבמה - זה היה מוזר להתערבב עם הקהל. חיפשתי משהו אחר, שקט ומאוזן". 

כל הדברים שקשה להאמין שתמצא בנער בן 17.
"על פניו הפער הוא מתכון לאסון ולא ידעתי שזאת תהיה זוגיות ארוכה. התחלתי לצאת איתו כי הוא מצא חן בעיניי ואמרתי מה שיהיה יהיה". 

זאת הייתה אמורה להיות פרוסה עם שוקולד, לא ארוחה שלמה עם ראשונה וקינוח.
"בדיוק, לא ידעתי שזה יהיה אירוע עם בופה. הוא גם ההשראה שלי להמון שירים, אבל אני לא אחשוף איזה כי זאת עלולה להיות בעיה". 

איך היה נראה הדייט הראשון שלכם?
"התחנה הכי צפונית שהוא היה יכול להגיע אליה הייתה עכו, אז נסעתי לאסוף אותו משם". 

בפינמוביל?
"לא לקחתי אותו ליער. רוב הדייט היה בנסיעה, דיברנו, הכרנו. הוא היה עוד בארון ואמר להורים שלו שהוא ישן אצל חברה.  גם במשפחה שלי הרימו גבה, ההורים לא הכי האמינו או תמכו בזה, אבל הם לא אמרו לי מה לעשות - רק להיזהר. חשוב להגיד שלא הסתרנו שום דבר, זה היה פומבי. הוא אף פעם לא היה נראה בגיל שלו, אנשים חשבו לפעמים שאני יותר גדול ממנו". 

 אופיר מלול (צילום: אלי חן)
אופיר מלול ובן הזוג, עומרי|צילום: אלי חן

מלול היה בטוח שמערכת היחסים לא תחזיק מעמד מעבר לדייט אחד, אבל אחרי שהשניים סיכמו את סוף השבוע המשותף והימים חלפו, רגשות התחילו להתעורר. "אנחנו לא שמרנים והיינו יכולים להתייחס לזה כסטוץ, אבל אחרי כמה מפגשים התחילה להתעורר קנאה", הוא אומר ומדבר גם על הקשיים בתחילת הקשר. "המרחק הקשה. הרגשתי לא נוח לישון אצלו כי הוא היה גר אצל ההורים, אז הוא היה צריך להתאמץ להגיע אליי. אחרי חצי שנה הוא פרש מבית הספר ועבר לגור איתי בקריית שמונה, שנה אחר כך עברנו לתל אביב. זה היה אינטנסיבי ומהיר". 

חצי שנה אחרי המעבר חוו השניים משבר ונפרדו, ביוזמתו של עומרי. "ראיתי איתו עתיד וזה בא לי משום מקום", הוא מספר על הפרידה, שהחזיקה מעמד רק ארבעה חודשים עד שהם חזרו זה לזרועות זה. "הוא פתאום החליט שהוא לא חווה מספיק ואני לא הייתי יכול לעצור אותו. הוא חווה קצת את החיים והבין שאין שם כלום בחוץ. דיברנו והחלטנו לתת לזה עוד הזדמנות, ואז משהו שוב נדלק. בדיעבד, הפרידה הזאת עשתה לשנינו טוב. בתקופה הזאת כתבתי הכי הרבה שירים שכתבתי בחיים שלי". 

מאז חזרו להיות ביחד האהבה פרחה, ולפני שלוש שנים וחצי, כשעומרי ניסה להפתיע את מלול לכבוד יום הולדתו, מלול החליט להפתיע אותו בחזרה. "הוא ניסה לארגן לי מסיבת הפתעה במסעדה, אבל בגלל שאני שונא הפתעות החלטתי לעשות לו תרגיל", מספר מלול על הצעת הנישואין המיוחדת שארגן לבן זוגו. "ביקשתי מכל החברים לשתף איתו פעולה, אבל במקביל סגרתי מקום אחר. בדרך למסיבה ההפתעה שלי אמרתי לו שאני חייב לעצור בדרך כדי לחתום על איזה הסכם - והוא אכל את זה". 

את אירוע החתונה קיימו השניים בנובמבר 2022 באולם האירועים היוקרתי "טאו", בנוכחות 1,000 מוזמנים ועם אביבית בר-זוהר בתפקיד הרב. "כתבתי לו שיר חופה ששרה נוי פדלון, שיר החופה הגאה היחיד שיש למיטב ידיעתי", מתגאה מלול. "עומרי שונה מאוד ממני ובגלל זה הקשר מצליח. אני הייתי צריך מישהו כמוהו שיקליל אותי".  

 אופיר מלול, אביבית בר זוהר  (צילום: אלבום פרטי)
אופיר מלול ובן הזוג, עומרי, עם אביבית בר זוהר|צילום: אלבום פרטי

"היה מיותר להכחיש שאני הומו. זה היה בולט במראה"

מלול נולד וגדל בקריית שמונה, השלישי מבין חמישה אחים ואחיות במשפחה "מרוקאית קלאסית", לדבריו. אביו עבד בתעשייה הצבאית ואמו בחברת שטראוס-עלית, והוא המשיך לגור ביחידה משלו אצל ההורים גם הרבה אחרי שהקריירה המוזיקלית שלו נסקה. "כל המשפחה מפונה יותר משמונה חודשים. ההורים שלי, האחיות שלי עם הילדים והבעלים, כולם שוכרים דירות ברחבי הארץ", הוא מספר. "הייתי רגיל לנסוע לצפון פעם בכמה שבועות, לראות את כל המשפחה ביחד. זה משהו שאין כבר תקופה ארוכה וזה קשוח. אנחנו לא רואים את הסוף".  

נניח והמלחמה מסתיימת מחר - יש בכלל לאן לחזור?
"אני לא בטוח. המקום מפורק וזה עצוב כל כך".

אבל כמי שגדל בקריית שמונה, המצב המלחמתי לא זר לו. "חוויתי את הטילים בילדות, הרבה לפני כיפת ברזל", הוא נזכר. "זיכרונות הילדות שלי הם טילים נופלים בדרך חזרה מבית הספר, הייתי צריך לרוץ לחפש איפה להתחבא עד שמישהו בא לאסוף אותי. אני זוכר שאבא שלי היה קופץ עלינו בלילה כדי להגן עלינו, והיו עושים לנו פעם בשבוע תרגול בבית הספר איך לרדת למקלט. אלה דברים שמלווים אותי עד היום בתת-מודע. דלת נטרקת בהפתעה עדיין מקפיצה אותי. זאת הייתה המציאות שלי בילדות, לא ידעתי שקיימת מציאות אחרת. רק כשגדלתי הבנתי כמה זה מעוות ולא תקין". 

את המילה "הומו" שמע מלול לראשונה בבית הספר, ורק מהטון שנאמרה הוא הבין שזו לא מחמאה. "בגיל 16 הבנתי חד-משמעית מי אני", הוא אומר. "קריית שמונה נשמעת כמו פריפריה לא מחוברת, אבל אני מבטיח שיש לא פחות הומואים מכל עיר אחרת, זה פשוט עניין של כמה מדברים על זה. אצלי בבית זה תמיד היה 'מה השכנים והדודים יגידו', אבל לא רציתי למנוע מעצמי לחיות את החיים שלי".  

אופיר מלול (צילום: ניר אמיתי)
אופיר מלול|צילום: ניר אמיתי

מלול לא יצא בהצהרות, אבל גם לא הסתיר את מי שהוא. העיסוק במוזיקה וההשתלבות המוקדמת בחיי הלילה עזרו לו להרגיש בנוח עם עצמו כבר בגיל צעיר. "בגיל 17 הבאתי הביתה מישהו שיצאתי איתו והוא היה נשאר לישון בשבתות", הוא מספר. "אצלי בראש זה היה דרמטי, אבל באופן מפתיע ההורים קיבלו את זה בהבנה. אני אומר מפתיע כי אני יודע מאיזו משפחה באתי, כשהייתי ילד אבא שלי היה רואה הומואים בטלוויזיה ואומר 'איכס', אבל הם לא עשו מזה עניין. הם לא שמחו יותר מדי, אבל דאגו לא להראות לי שהם מבואסים". 

מי שאל אותך קודם, אמא או אבא?
"אמא שאלה אותי ישירות 'מי הבחור? הוא ישן פה הרבה, אתם ביחד?'. באינסטינקט רציתי להגיד לא, אבל היה מיותר להכחיש, זה היה בולט במראה. הייתי מושפע עופר-ניסים והייתי נראה בול כמוהו".  

אופיר מלול (צילום: ניר אמיתי)
אופיר מלול|צילום: ניר אמיתי

החלום הגדול: "החללית" 

בגיל 5 מלול החל ללמוד פסנתר והתבלט דווקא בגלל המוצא שלו, והוא מתנצל אם זה נשמע גזעני. "כולם היו רוסים, גם המורה", הוא נזכר. "בקונצרטים כולם היו מנגנים צ'ייקובסקי ותמיד אני הייתי עולה בסוף ומנגן שרית חדד. בקונצרט הראשון ניגנתי את 'אתה תותח'". כשהגיע לגיל מצוות קיבל מלול מאביו במתנה את הפלטה הראשונה. הוא מתחיל לתקלט באירועים של חברים ועד גיל 16 כבר מתחיל לתקלט בחתונות. "התחלתי לעשות כסף, קניתי עוד ציוד וזה נהיה רציני", הוא מספר. "ההורים זרמו עם החלומות שלי, אבל תמיד דאגו להגיד לי שזה לא מקצוע". 

אבל מלול כבר נדבק בחיידק המוזיקלי, התחיל להוציא מיקסים פרי יצירתו ולתפוס את העמדה במועדונים ברחבי הארץ - תחילה בסצנה הגאה בחיפה, ואחר כך גם בירושלים ותל אביב. אחד הרגעים המשמעותיים שעיצבו אותו אז הייתה פגישה עם הדיווה דנה אינטרנשיונל. "הופעתי באירוע גאווה בחיפה לפניה ושם הכרנו לראשונה", הוא נזכר. "היא הייתה מדהימה. יצרתי קשר עם המנהל שלה, ובמהלך העבודה על האלבום הראשון היא הייתה הראשונה שפניתי אליה ועשינו חידוש לסעידה סולטנה". 

מלול לא רק ניסה להיראות כמו עופר ניסים באותם ימים, אלא גם ממש ללכת בדרכו. עד גיל 18 הוא מבסס מוניטין בישראל בקרב קהל גאה וסטרייטי כאחד, כשפעם הוא מקפיץ גייז באומן ופעם במועדונים כמו סלינה. במהלך אחת ההופעות הוא פוגש את אילן רונן, שניהל מועדון שבו מלול הופיע וניגש אל הדי-ג'יי הצעיר עם הצעה שקשה לסרב לה. 

"הוא אמר שאני הדבר הכי טוב שהוא ראה מאז עופר ניסים והוא חושב שהוא יכול להרים את זה כמה צעדים למעלה", נזכר מלול. "לא היה לי מה להפסיד. הייתי ילד עם חלומות גדולים והוא לקח אותי כפרויקט. הוא קנה מצלמה, צילם, שלח למועדונים בעולם וסיפר שאני הדי-ג'יי הכי גדול בישראל. כמה נתנו לזה הזדמנות ומצאתי את עצמי טס למקסיקו לסיבוב ההופעות הראשון שלי".  

 אופיר מלול (צילום: ניר אמיתי)
אופיר מלול|צילום: ניר אמיתי

כשמלול נוחת במקסיקו הוא מבין שחייו השתנו. בשדה התעופה מחכה לו רכב יוקרה, ולאחר שהוא עולה לבמה בפעם הראשונה, נוחתת עליו ההבנה שבצד השני של העולם יש אלפי אנשים שמוכנים לשלם כסף לראות אותו על הבמה. "אנשים קנו כרטיס ב-1,000 פזו", הוא נזכר. "רק היום אני יודע להסביר כמה שזה היה מטורף. המועדונים נתנו לי דרייב להמשיך לעשות מוזיקה, כי הבנתי שיש לי מאזינים בעולם". 

בדיוק כמו בקונצרטים קלאסיים עם שירים של שרית חדד, מלול עולה לבמה בדרום אמריקה עם צלילים אוריינטליים מפתיעים. "השירים שבחרתי למקסס קיבלו פתאום משקל. תמיד רציתי לחדש, לגוון ולהביא עוד בשורה. חזרתי למקורות והבאתי את המוזיקה שאני גדלתי עליה, פתחתי פסטיבל במקסיקו עם 'עץ ירוק מפלסטיק' ואנשים היו בהלם". 

עד גיל 27 מלול מוציא חמישה אלבומים ומופיע בדרום אמריקה, אירופה וישראל. הוא תופר מצעדי גאווה ופסטיבלים, ואפילו מחמם את ג'ניפר לופז בסיבוב הופעות באירופה. אבל דווקא אז, כשהכל הולך ומתקתק כמו שעון, הוא מחליט לעצור ולהניח את הפלטות בצד. "היו כמויות מטורפות של הופעות. הייתי טס שמונה פעמים בשנה לדרום אמריקה", הוא מספר. "אבל הגעתי לנקודה שהייתי בלופ על אותם מועדונים ולא הרגשתי אני מביא בשורה, אז לא היה לזה ערך בעיניי. הייתה תקרת זכוכית גם מבחינה מוזיקלית. כל פעם שרציתי לשנות סגנון, הקהל לא קיבל את זה. הם רצו את אותו הסאונד. למה עופר ניסים מצליח עד היום? כי הוא לא זז מילימטר מהסגנון והשינויים מינוריים".  

 אופיר מלול

איך המנהל שלך מגיב?
"הוא לקח את זה קשה. מבחינתו עצרתי משהו שמצליח ומגלגל כסף. הסברתי שאני על אוטומט, לא מתרגש, בלי תשוקה. רציתי להביא שינוי לעצמי ולנפש שלי. היצירה הייתה חשובה יותר מאשר לעמוד על הבמה".

מלול נפרד מהמנהל שניהל אותו במשך עשור, נוטש את הבמות ונכנס לאולפן ההקלטות, תחילה בבית בקריית שמונה ובהמשך, בלית ברירה, בתל אביב. "היה לי בקריית שמונה כל מה שהייתי צריך והיה לי מאוד נוח, אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא יכול להתרומם. חוץ מעדן בן-זקן, שבמקרה הייתה שכנה, היה מאוד קשה להביא אומנים לקריית-שמונה, אז עזבתי". 

באולפן ההקלטות מלול מרגיש שהכבלים שקשרו אותו משתחררים, שהוא סוף סוף יכול ליצור בחופשיות. "אני נהנה מכל העולמות ונוגע בכל סגנון שאני רוצה. פתאום נהניתי מחיבור עם אומנים שעד אז היה מאוד קר, לבקש אקפלה, הקלטה וזהו. עכשיו אני מדריך אותם לשיר, מפיק את היצירה, כותב, מלחין. פתאום יש משמעות, עומק, סיפור. זה פתח אצלי משהו אחר". 

מאז ועד היום, תחת שמו של מלול חתומים יותר מ-400 שירים, אבל הוא לא מתכוון לעצור וממשיך ליצור בכל יום, כשהחלום הגדול שלו הוא להפיק מופע של הפרויקט האישי שלו, "החללית", ואולי להקים לייבל הנושא את שמו: "אני רוצה להמשיך לעשות מוזיקה בכל צורה, זה הדבר שאני הכי אוהב לעשות".