"היינו ביחד חמש שנים, גרנו ביחד. זוג קרוב ופעיל חברתית. בישלנו, אירחנו חברים, תמיד היה מישהו בבית. פתאום הייתי צריך לבנות הכל מחדש. עזבתי את העיר, נכנסתי לדירה חדשה וזה היה רק אני, החפצים והחיים עצמם", מספר הזמר רון רווח על הזוגיות והפרידה שעליה נכתבו מספר שירים שיוצאים בימים אלה לאור.
סינגל הבכורה שיצא במאי, "בכל יום", נכתב על הימים הראשונים שלאחר אותה פרידה, וכעת רווח צולל עמוק יותר אל התקופה ההיא בשיר "אפשרויות", סינגל שני מתוך מיני-אלבום עליו הוא עובד בימים אלה. "היו רגעים לא פשוטים, הרבה חשש מהלבד ומחשבות על איך מתחילים הכל מחדש אחרי משהו כל כך מוכר. הייתי צריך ליצוק סאונד חדש לתוך השקט והכל מתנקז לשיר הזה. אני עדיין יכול להרגיש במילים את הכאב, למרות שאני לא חווה אותו היום".
"מרוב כל המילים שכחתי מה עושים / איך מהר מתרגלים לישון עם אחרים / רוצה לשמור, לא לזרוק, לדעת לשתוק כשמשהו טוב קורה בפנים / שומר לי בצד, לימים אחרים", שר רווח בזמן שדמותו נראית מתעוררת במיטה זרה אחרי לילה ארוך מלווה בסמים ואלכוהול, ומשם היא יוצאת לחפש הרפתקה נוספת, למרות שלא בטוח אם היא לגמרי נהנית.
בקליפ הוא נראה מתנדנד בין רגעי שיא ואושר, לבין רגעים שבהם הוא נראה אבוד. "זו תקופה שאתה מוקף בהמון חברים, מתחילים לצאת החוצה, להכיר אנשים חדשים, לצאת למסיבות ולהכניס שגרה חדשה לחיים. אבל אין באמת אפשרות להתנתק ולעזוב את הדבר הזה", הוא מסביר. "גם כשהייתי מוקף באנשים היו רגעים שהרגשתי מאוד בודד. פתאום אנשים שמים לב אליך יותר ואתה רוצה להתקדם הלאה, אבל משהו מושך אותך כל הזמן למקום הזה".
הדמות שלך נראית בקליפ צורכת סמים כדי לחזק את עצמה. לא מקום אידיאלי להיות בו.
"כשאתה נכנס לעולם הזה ממקום לא מספיק חזק, עם בעיות דימוי גוף וביטחון עצמי, אתה משתמש בסמים כדי לחזק את עצמך. זה אולי מצליח באותו רגע אבל לא בטווח הארוך. כשבאים לזה ממקום חזק השימוש אחר - מתון, מחושב, לא תלוי בגורמים חיצוניים אלא בתחושה פנימית. אבל אם אני שם את הכובע של 'השופט' ומסתכל סביב אני רואה נורמליזציה ואני לא חושב שצריך לנרמל את זה. אני חושב שכדאי לשפוך אור על הצעירים יותר, על נערים שנכנסים לקהילה ולמסיבות ושם יש קלות מאוד גדולה". 
"אפשר לזמן את המציאות, אז צריך לחלום בגדול"
רווח התחיל לעסוק במוזיקה בגיל צעיר. הוא היה שר, למד לנגן על דרבוקה, קלידים וגיטרה, ואפילו היה די-ג'יי לרגע קצר. "בגיל 5 ההורים שלי תפסו אותי שר בחדר שיר הנושא של 'טיטניק'. זה לא העיר להם את תשומת הלב על המיניות שלי", הוא אומר וצוחק. "יש סרטונים שלי בתור ילד, עם כיפה ובלי שיניים, עומד על הבמה באירועים משפחתיים ושר את My Heart Will Go On של סלין דיון. זה תמיד מצחיק אותי".
בגיל 14 הוא עזב את אשקלון והתחיל ללמוד בפנימיה חקלאית כפר הנוער בבן שמן, בדיוק בשנה שבה נפתח בה מרכז מוזיקה מקצועי. הוא התחיל ללמוד מוזיקה, הצטרף להרכב והופיע ברחבי הארץ, ובאופן טבעי המשיך משם ללהקה צבאית, שם הבין כי מוזיקה היא הדבר שהוא הולך לעשות בחייו. אחרי שחזר לישראל מהטיול הגדול הוא למד ברימון, ולאחר מכן השתתף בדה-וויס והופיע עם הרכב "ההרצלים" של "ווקה פיפל" במשך שלוש שנים.
אבל אז הגיעה הקורונה וקטעה את כל החלומות המוזיקליים, ורווח מצא אהבה אחרת: כושר וספורט. "הבנתי שאני חייב למצוא פרנסה כי כל עניין המוזיקה הלך לאיבוד", הוא מספר על הקריירה שנוספה בדרך עד שהתחיל להקדיש את כל כולו למוזיקה. "המוזיקה הייתה על הולד במשך שנתיים, רק כתבתי והלחנתי לעצמי".
רווח נכנס לאולפן ומתחיל לעבוד עם המפיק המוזיקלי יונתן ויינרייך על המיני-אלבום הראשון שלו, שיצא עוד השנה. "הוא עזר לי למצוא את הכיוון המוזיקלי שלי ואת מה שרציתי להוציא. היום אני מגשים את החלום הזה לאט לאט", הוא משתף ומספר על שאר השירים המיני-אלבום, שעוסקים בילדות באשלון, בהסתרה של הזהות המינית ובאמא שלו. "היו שלבים שלא הבנתי מה קורה, אבל הבנתי שמשהו קורה והיה לי חשוב להסתיר את זה, גם כי אני בא מבית מסורתי-דתי". 
לצד העבודה על המיני אלבום ומופע ההשקה, רווח משתף ומתייעץ העוקבים ברשתות במה שהוא מכנה "אתגר הקיסריה". "יש כל מיני מקומות גדולים לשאוף אליהם, אבל בארץ המקום הזה הוא קיסריה", הוא מסביר. "אני מאוד מאמין שאפשר לזמן את המציאות אז צריך לחלום בגדול. רציתי לגרום לקהל ללכת איתי דרך, אז אני מתייעץ ומשתף אותם בדרך. כיך לעבור את התהליך וההגשמה הזאת עם אנשים, לבנות ביחד קהל צבעוני שהולך איתי דרך לא רק בגלל המוזיקה שלי, אלא גם בגלל מה שאני מייצג ומביא לעולם".