כבר בגיל צעיר מאוד הבין אנוש צוברי שהוא נמשך לגברים, משהו שהסביבה הדתית בה גדל תתקשה לקבל. כמו להט"ב דתיים רבים כמוהו, ליציאה מהארון קדמה יציאה בשאלה בגיל 16, שנעשתה בתהליך הדרגתי וממושך בזמן שלמד בישיבה התיכונית חיספין, הסמוכה למושב השיתופי-דתי רמת מגשימים בו נולד וגדל, למשפחה מהציונות הדתית לאומית.
"אף פעם לא הייתי באמת דתי. נולדתי למציאות הזאת, אבל בגיל צעיר כבר התחלתי לשאול את עצמי מה אני עושה פה", מספר הזמר והמלחין בשיחה עם mako לכבוד השקת סינגל הבכורה שלו, "5 שנים", העוסק בהתמודדות המורכבת שלו עם היציאה מהארון אחרי שנים של הדחקה והכחשה. "אחרי לא מעט שיחות עם ההורים הם קיבלו את היציאה בשאלה. ערכי הדת והערכים שעליהם גדלתי תמיד ילוו אותי, הם חלק גדול ממי שאני. אני מגיע מבית ימני ציוני, שמאמין באהבת הארץ ואהבת האדם ללא הבדל דת, גזע ומין. אלה הערכים שמובילים אותי גם היום - לאפשר לכל אדם לחיות בדרכו, בחופש ובכבוד".
אבל עוד לפני שהחיים החלו להאיר לו פנים, עזב אנוש (28) את הפנימייה, חזר להתגורר בבית הוריו והתחיל ללמוד מוזיקה באופן פרטי. כשהגיע הרגע הוא התגייס לשירות קרבי, וכמה ימים אחרי השחרור כבר עבר לגור בתל אביב, במטרה להתפתח בתחום שבו התאהב. אחרי חיים שלמים בחברה הדתית-מאצ'ואיסטית ברמת הגולן, פגש אנוש לראשונה חברה מעט אחרת, בה הומואים הם חלק טבעי מהמרחב הציבורי.
למרות זאת ועל אף שהחל לעסוק במוזיקה כפי שחלם, המעבר לעיר הגדולה דווקא העצים את הבדידות וקבר אותו עמוק יותר בתוך הארון. "הייתי בהכחשה עמוקה והרגשתי האדם הבודד בעולם," הוא נזכר בימיו הראשונים בתל אביב. "מבחינתי, העולם ההומואי לא היה קיים, במודע נמנעתי מאינטראקציות חברתיות כי ידעתי שאני לא מבין מה קורה בתוכי".
יש לזה קשר לעולם הדתי שבו גדלת?
"בחברה שבה גדלתי לא דובר על מיניות בכלל, זאת הייתה בועה שגוננה ושמרה עלי. אני אפילו לא זוכר שום אנרגיה מינית שלי בתור נער, אז מיניות עבורי הייתה שטח אפור מרתיע. אם הלכתי ברחוב וראיתי מישהו מושך, הייתי מסית את הראש הצידה".
לא הסכמת לעצמך להיות מי שאתה.
"שכנעתי את עצמי להסתכל על נשים, והיום אני יודע להגיד שזאת הייתה ההדחקה שעבדה אצלי שעות נוספות. זה הגיע למקום שגם אם עלתה לי בראש מחשבה לפגוש גבר לא ראיתי את עצמי עושה משהו, אפילו להחזיק את היד, בטח שלא לחיות איתו יחד".
View this post on Instagram
"ניסיתי להוכיח שאני מספיק גבר כדי להיות עם אישה"
אחרי שנה בתל אביב, טס אנוש לטיול בהודו אותו הוא הגדיר כמסע לגילוי עצמי. כשחזר לארץ כעבור חודשיים הוא קיבל הזמנה להיבחן לתוכנית "הכוכב הבא". "הם התקשרו בתקופה של משבר עמוק, אחרי חודש שלא יצאתי מהמיטה", הוא נזכר. "זה היה מצב קיצוני של חוסר חיבור בין מי שאני לבין מה שאני מרגיש ועושה. הגוף דיבר אלי, אמר לי לעצור את המרוץ לזכות בכפיים והכרה".
למרות זאת, הוא ניגש לאודישן, הגיע למבחן הבמה, אך לא הצליח להרים את המסך. "רק רציתי לצאת מהמקום הקשה שהייתי בו. באתי בלי עמוד שדרה ולא עמדתי על שלי, אפילו בקשר לשיר הנבחר", הוא נזכר באודישן. "הרגשתי בתוך איזו מערבולת לא בריאה ואני חושב שראו את זה בכל רגע שהייתי על הבמה. אחרי האודישן חזרתי למיטה לעוד כמה שבועות. הייתי עם חום גבוה והגעתי לנקודת קיצון".
רוב המתמודדים שנבחנים לתוכנית מגיעים עם המשפחה. למה הם לא היו שם?
"אני בחרתי להתרחק מהמשפחה כדי ללמוד את עצמי לבד. הכרתי המון אנשים מקסימים שהיו משפחה עבורי בתוך הבלאגן, והרגשתי לנכון להגיע עם חברים שהיו קרובים אלי באותה תקופה".
אותו אודישן הוביל את אנוש להבנה שהוא מוכרח לצאת מהארון בהקדם, אחרת ימשיך לחוש בדידות וישתק את היצירתיות שבו. כשהיה בן 23 הוא החליט להפסיק את המרדף שלו אחרי הצלחה ופרסום, והתחיל בפעם הראשונה לפתוח את ראשו להכרויות עם גברים. בשיחה הוא נזכר איך אחרי כל דייט שכזה, כשהיה בדרך חזרה הביתה, הוא כתב פתקים על ההדחקה, הדיכוי העצמי של המיניות שלו ומשיכתו לגברים. "זאת הייתה הפעם הראשונה שאמרתי לעצמי שאני הומו".
ומתי העזת לומר זאת בקול רם למישהו אחר?
"הפעם הראשונה הייתה אחרי שביליתי במסיבה עם חבר קרוב. בדרך ביקשתי ממנו שנעצור לדבר, ישבנו על ספסל בשדרות נורדאו ופשוט הקאתי את זה החוצה. זה היה רגע מכונן, כאילו הגוף הוציא את זה בלי שביקשתי. משם זה כבר היה עניין של זמן, עד שאזרתי אומץ לספר לחברים קרובים. לא האמנתי אז שזה יגיע, אבל התגובות היו הכי מחבקות שאפשר לדמיין. קיבלתי הוכחה שאני מוקף באנשים שאוהבים אותי, לא משנה מה".
לעיתים התהליך לוקח שנים, אבל אנוש הרגיש שלם ומספיק חזק לצאת מהארון בפני ההורים שלו תוך מספר שבועות בלבד מאז. הוא נכנס לאולפן הקלטות שהיה בדירתו, הקליט את הפתקים שכתב לכדי שיר ונסע לבית הוריו לשבת. "כמה דקות לפני שנכנסה שבת השמעתי להם את הסיפור שלי", הוא נזכר בהתרגשות. "ידעתי שלא אצליח להגיד את כל מה שיש לי להגיד באותו הרגע".
הם התמודדו עם היציאה בשאלה יחסית טוב, איך הם הגיבו הפעם?
"יציאה בשאלה היא יציאה מהארון בפני עצמה בפן החברתי והאישי. היא בחירה בדרך ובחופש שלך, מתוך הבנה שצריך לחיות בשלום עם מי שאתה ועם הבחירות שלך. אחרי היציאה בשאלה אבא שלי אמר שהוא ידע תמיד שאני לא בכיוון, שהתדר שלי אחר. אחרי שיצאתי מהארון הוא שלח מעין רמז, שהוא הופתע שלא ראה אותי בשום קשר רומנטי. שניהם הגיבו בצורה מאוד מחבקת".
אתם בקשר טוב?
"אני מעריץ את ההורים שלי, עברנו דרך ארוכה של השלמה וקבלה שלא מובנת מאליה. הם אנשים רגישים ומיוחדים, והקשר שלנו הכי מחבק שאפשר לדמיין. זה דרש תהליך ארוך, אבל בן הזוג שלי מגיע היום לארוחות שישי ונשאר אצלנו שבת".
היציאה מהארון שחררה משהו אצל אנוש והוא התחיל להפיק מוזיקה, טלוויזיה וקליפים. עד כה הוא הספיק לעבוד עם שירה מרגלית ונדב גדג', ואף בצוות ההפקה של תוכניות שונות כמו "המתחזים" עם חיים אתגר. בשנים שעברו מאז יצא לחופשי הוא השקיע מאמצים רבים בתהליך כתיבה מחודש וכנה, מתוכו נולד סינגל הבכורה, "חמש שנים".
השיר עוסק בקשר רומנטי שהיה לו עם אישה בזמן השירות הצבאי, ממנה הוא מבקש סליחה על כך שהשלה אותה. "היום אני יודע שזה היה מסע הוכחה לעולם ולי שאני מספיק 'גבר' כדי להיות עם אישה", הוא מסביר. "היא הייתה עוד חייל במשחק שלי. השיר מדבר על זה שהייתי רוצה לחיות עם עצמי בשלום, בלי להשלות ולפגוע באנשים אחרים. היא מכירה את השיר ומאוד שמחה בשבילי, היא אפילו אמרה שכבר אז היו לה נורות אדומות".