הפרשות האחרונות בעניינם של גל אוחובסקי ואיתי פנקס הן לא אירועים שניתן לעבור עליהם בשתיקה, להנהנן בעצב אל מולן ולהמשיך הלאה. הטרדות מיניות, פגיעות מתמשכות, ניצול כוח פוליטי או מעמד חברתי ואונס הם לא התנהגויות אנושיות שאפשר לנרמל, לקבל ולהכיל, וזה בכלל לא משנה מי האדם שניצל, הטריד ואנס או מה תרומתו לקידום הקהילה הגאה בישראל.
הקהילה הגאה בישראל נמצאת בפרשת דרכים. תנועת metoo שהגיחה לפני מספר שנים לחיינו בסערה מבורכת התפוצצה בעולם וגם בישראל, כי לראשונה, קורבנות תקיפה מינית העזו לקחת לעצמם את הכוח, לעמוד זקוף ולדרוש: לא עוד. זה היה רק עניין של זמן (יותר מדי זמן) עד שהיא תגיע לקהילה הגאה בישראל ותכריח אותנו להישיר מבט עם שאלות שנוגעות בכאב, פגיעה נפשית ופיזית ופרקטיקה. אז איך מתמודדים?
חשוב לומר ויותר מכך חשוב לזכור: הקהילה הגאה בישראל, במובנים רבים, פורצת דרך ומובילה את מגדלור הקדמה, קבלת האחר ועמידה על זכויות אדם ואזרח. מזה עשורים שאנו מובילים בראש מורם ובגאווה רבה את עמוד האש של זכויות שלא נתפשר עליהן אל מול אפליה יוקדת. צלחנו אבני דרך קטנות כגדולות והוכחנו לכל מי שפקפק שאנחנו שווי ערך כאזרחים וכבני אדם. את זה לא יקחו לנו.
האירועים שנחשפו בשבועות האחרונים לא מותירים מקום לספק: פגיעה ואלימות מינית נמצאות גם כאן, אצלנו בקהילה הגאה. אין מקום לטייח אותה או לחשוב שהיא תיעלם סתם כך ואסור שבעוד מספר ימים או שבועות כשהשיח התקשורתי ידעך, הקהילה הגאה תעבור לסדר היום.
כעת אנחנו עומדים אל מול כתיבת פרק חשוב בהיסטוריה הגאה הישראלית: ביסוס הגבולות המיניים והבנתם. חשיפת הפצע המדמם של רבים מאיתנו, שנפתח בעזרת מיזם "תורנו", מציבה אותנו מול הזדמנות שאולי לא תחזור - התמודדות בריאה עם הפצע הזה.
חברי הקהילה חיים במציאות בה הם נאלצים להוכיח את הלגיטימיות שלהם, כבני אדם ואזרחים בלתי נפרדים ממרקם החיים הישראלי. כמעט תמיד, רבים מהם מרגישים הכרח לשאת על כתפיהם לא רק את עצמם, אלא גם את הקהילה הגאה כולה אל מול החברה הכללית. מי מאיתנו לא נתקל בשאלות של חברים ומשפחה הטרו נורמטיביים בכל פעם שעולה אירוע בקהילה הגאה שצריך 'להסביר'? מי מאיתנו לא מצא עצמו יוצא למסע הסברה, גם אם אין לו בדל של קשר לאירועים ולדמויות?
במציאות הזו, לקום ולהכריז "אני נפגעתי" זה אינו עניין של מה בכך. נדרש אומץ של הנפגעים אל מול עצמם ואל מול חברה שמלכתחילה שופטת אותם בזכוכית מגדלת על הנטיות המיניות ואורח החיים שלהם, ומנסה להוכיח להם שהם לא בדיוק עומדים בציפיות. מדובר ביציאה כפולה מהארון, כלהט"ב וגם כנפגע מינית.
לכן, החלטנו באגודה למען הלהט"ב, יחד עם ארגוני הקהילה הגאה, כי האירועים האלה יושיבו אותנו על הכיסא ויכריחו אותנו להתמודד למען ההווה והעתיד של הדור הבא. גינוי, חריף ככל שיהיה, אינו מספיק. עכשיו זה הזמן לפעול ולבסס אחת ולתמיד נורמות קהילתיות הנוגעות למרחב בטוח והסכמה. השבוע, יצאנו עם קמפיין המעודד שיתוף ודיווח על פגיעות מיניות שחוו חברי וחברות הקהילה, באמצעות מרכזי הסיוע וקו הקשב שמפעילה האגודה. במקביל, הארגונים הגאים יתגברו את המערך הפסיכוסוציאלי ונציע מערך טיפול פרטני וקבוצתי.
בשלב השני, נבקש מחברי וחברות הקהילה להשתתף ביצירת קוד אתי חדש. השיתוף קריטי כי הוא שלנו, עבורנו ובשבילנו. הקוד שנפתח יטמיע נורמות חדשות עם אפס סובלנות לכל צורה של פגיעה מינית.
לאחר שיתוף הציבור, יפורסם הקוד האתי בתקווה שיהפוך לנחלת כלל הקהילה, זאת בשיתוף עם מקומות הבילוי הגאים ודמויות משפיעות בקהילה שלנו. הקוד ילווה לצד מענים ייחודיים לפגיעה והטרדה מינית בקרבנו. כולנו צועדים וצועדות יחד בדרך הלא פשוטה הזו, ואין ספק שנצליח. יש לך ולנו את הכוח לקום ולומר עד כאן, לא עוד.
קו סיוע לנפגעי תקיפה מינית - 1203
קו סיוע לנפגעות תקיפה מינית - 1202
קו הקשב של האגודה למען הלהט"ב פועל במהלך השבוע בימים א'-ה' ומוצ"ש, בין השעות 19:30-22:30 בטלפון: 2982* ובאפליקציית WhatsApp במספר: 058-6205591.
קו הקשב להורים: 09-8855822
דניאל יצחק היא סמנכ"לית האגודה למען הלהט"ב.