מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים הוא מצעד בעל חשיבות לאומית, וכשם שיש לנו בבית הפתוח בעיר את הזכות להחזיק בחשיבותו בכל שנה ושנה, כך יש לנו גם את החובה המוסרית והקהילתית להמשיך ולקיימו גם בתקופה קשה זו. עבור כל מי שקולה אינו נשמע, עבור כל מי שמבקש את החופש, וכל מי שנבצר ממנו לחיות חיים מלאים ללא כבלים.
בימים האחרונים קיבלנו שאלות רבות בנוגע לקיום המצעד ואופיו. אנשים רבים, ודאי מי שטרם זכו להגיע ולצעוד איתנו, שאלו כיצד נוכל להסב את המצעד למופע ראוי שמכבד בזמנים אלה את המצב. להם ארצה להשיב שמצעד הגאווה והסובלנות בירושלים הוא מחאה, המאושרת על ידי משטרת ישראל ומתואמת מול גורמי החוק כדין. להבדיל ממצעדים אחרים שזוכים לתמיכת הרשות המוניציפאלית, המצעד שלנו מופק על ידי הבית הפתוח - עמותה ללא מטרות רווח. שני אלו הופכים אותו, בכל שנה, למחאה הגאה הגדולה בישראל.
השנה, מצעד הגאווה והסובלנות שזור עמוקות עם התפילה וכיסופי הלב לשחרור החטופים והחטופות וכמיהה לשוויון וחופש אמיתי עבור הקהילה שלנו. אנחנו קוראות לחופש, לחירות, לזכות לבחור בחיים. 
בכנות, התהליך לא היה פשוט. שעות ארוכות, לילות כימים, התלבטנו ובחנו את קיומו ואופיו של המצעד. ה-7 באוקטובר טרף את הקלפים ושלח אותנו למסע קהילתי עמוק ומורכב. לא תמיד הימים היו קלים, ובשורות שהגיעו אלינו מהדרום מהצפון ומהעורף, הפגישו אותנו כקהילה עם מכאובים כבירים. החדשות והאובדן העלו שאלות רבות בתוך הקהילה, יצרו שיחות מהותיות על אופי המצעד ודיונים ערים על תכני עצרת הסיום.
מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים, על חשיבותו הלאומית, הוא הסממן הליברלי, דרישה חיונית לקידום שוויון זכויות ורגעים ספורים של חופש צרוף עבור חברות וחברי הקהילה בעיר הבירה. השנה, הוא אינו טעון באותם הרגשות. אני שלמה עם ההחלטה וגאה (תרתי משמע) להוביל קהילה שיודעת להתבונן באומץ על המציאות, ומתוך הכאב לזקק את העיקר - הזכות לחיי חירות, לכל.
מתוך ההבנות הללו התחלנו בפגישות עם מטה החטופים הארצי והמטה המקומי בירושלים. פגשנו נשים ואנשים מדהימים שנקלעו באמצע חייהם למאבק על היקר מכל - על החופש ועל החיים של בני ובנות משפחתם. את התהליך עברנו יחד, והבשורות שלא פסקו להגיע הניעו אותנו בין המקצועיות הנדרשת להפקת המצעד לבין שברונות לב מפלחים.
מתוך השיח המשותף, הלך והתבהר בבית הפתוח בירושלים כי המצעד נחוץ והכרחי. מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים אינו ככל המצעדים. הוא עובר ברחובות עיר הבירה - כאן מתקבלות החלטות הרות גורל המשפיעות על חיי כולנו, לרבות זכויות הקהילה הגאה וגורל החטופות והחטופים.
אנחנו צועדות השנה כדי להזכיר גם לעצמנו, הגם שיש מכאובים גדולים מסביבנו - שיש לנו מקום, גם אם קיומו כרוך במאבק על חירותנו. המצעד שלנו מבקש להזכיר לכל נערה ונער שמחפשים את דרכם בעולם, שיש להם חירות מלאה לחיות בפשטות ולזכות בשוויון זכויות מלא, לסמן לכל משפחה על כל קשת דתית ומכל מגזר, שיש להם בית - והוא פתוח ומחכה שיגיעו אליו. כשם שאנחנו שייכים ושייכות לה - ירושלים שייכת לנו. בעולם שבו נדרשות ונדרשים חברות הקהילה לבחור בין רכיבי הזהויות, אנחנו נאבקות ונאבקים על החופש להיות בשלמות, בפשטות, על כל חלקינו.
לכן, דווקא מתוך המציאות הקשה, על המצעד שלנו לשאת את דגלי שני המאבקים, שמבקשים בבסיסם דבר זהה. כשם שבליבת מחויבותנו להיאבק עבור זכויותינו - חופש, ביטחון וחירות, השנה חלה עלינו החובה המוסרית לעמוד יחד עם משפחות החטופים ולשאת תפילה לחזרתם של החטופים הביתה.
נילי מדרר היא מנכ״לית הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות, המוסד הקהילתי בירושלים, שמפיק בין יתר תפקידיו את מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים.