אין כמו הריון כדי לסמל התחלה של משהו חדש ונפלא, ודומה לראש השנה, זו הזדמנות נפלאה לערוך רשימה של החלטות חדשות, כמו למשל לאכול כמו שצריך ולהשתלט על ההורמונים. לנו יש כמה הצעות להריוניות המתחילות, ומה ההחלטות שלך? שתפי אותנו
רוני שגב | מערכת מאקו הורים | פורסם 22:26 05.09.13
החלטה מספר מינוס 1: להפסיק לעשן ומיד|צילום: gehringj, Istockגם העובדה שאת מגדלת עכשיו בבטן את ההתחלה הכי משמעותית שתהיה לך בחיים לא משנה את העובדה שהחגים הם יופי של הזדמנות להחליט החלטות על התחלות חדשות. בהנחה ובתקווה שכבר הפסקת לעשן לפני ההריון (או לפחות ברגע שהבטא נצנצה אלייך במלוא הדרה), ושאת ההחלטה הכי חשובה בחיים – להיות אמא – כבר עשית, עדיין יש כמה החלטות הריוניות מיוחדות, שראש השנה הוא יופי של תזמון לקבל. מה למשל? הנה כמה רעיונות.
לאכול כמו שצריך. וב"כמו שצריך" הכוונה היא לאו דווקא "עד שהגומי של מכנסי ההריון מפתח סימני מתיחה משל עצמו", אלא למזון מגוון, בריא ומושקע, גם אם זה לא בדיוק מה שבא לך באותו רגע. אף אחד לא מצפה שתשכחי את הקרייבינג המטורף שיש לך בדיוק עכשיו לצ'יטוס – אבל נסי למתן כמויות, או לפחות לאזן עם קצת אוכל בריא כשיוצא. את כללי האצבע את מכירה: הרבה פירות וירקות, להעדיף דגנים מלאים על לבנים ולשתות הרבה מים. אם את מרגישה שזה גדול עלייך, את תמיד מוזמנת לפנות לדיאטנית או לאחות מעקב ההריון שלך, שתתן לך תפריטים, רעיונות וטיפים – שאולי אפילו יחסכו לך צמיג או שניים אחרי הלידה.
לא להילחץ. לעזוב את ד"ר גוגל, לא לשגע את הרופא הפרטי שלך באסמסים באישון לילה ולהרפות מהאוזן של המזכירה של הרופא בקופת חולים. לא לקרוא באובססיביות את התיק הרפואי שלך, לא להוריד כל אפליקציה למדידת דופק העובר או חישוב צבע העיניים שלו. פשוט לתת לגוף לעשות את שלו ולעובר שלך לגדול בשקט.
להשקיע בקורס הכנה ללידה. זוכרת איך צחקת על החננה שהוציאה בשיעור הראשון לפטופ, מחברת לגיבוי וקלמר עם מרקרים בחמישה צבעים? קודם כל, בקשי ממנה סליחה בלב (בכל זאת, תכף יום כיפור), ומיד אחר כך: בקשי ממנה לצלם, כמו בימי האוניברסיטה העליזים. אחרי הכל, את לא באמת רוצה להגיע לחדר לידה ולגלות שכל מה שאת זוכרת הוא את המילויים של הבורקסים שהגישו לכם ככיבוד, נכון?
להתחיל לאכול כמו שצריך. בהצלחה עם זה|צילום: kristian sekulic, Istockלהשתלט על ההורמונים. מי שסוחב זו את, מי שייקרע וייתפר זו את – ועדיין, את לא לבד בסיפור, ולפחות ברוב המקרים יש בן זוג שאחראי במידה שווה על הנס הקטן הזה שמתרחש אצלכם. אז נכון, זו מוסכמה תרבותית שעלייך לצרוח עליו ולהשפיט אותו, אבל קצת רגישות, עבודה זוגית והכרה בעובדה שגם הוא לחוץ ומתרגש יכולה להיות לא פחות נחמדה. נסי ותיהני.
לפתור את הבלבלות של עצמך. נכון, ממילא בעוד 15 שנה העובר ששוחה לו ברחם שלך יישב אצל הפסיכולוג וישפוך את מררתו עלייך, אבל ההריון – דווקא בגלל שהוא נוטה להציף תכנים מודחקים ולהיות סוער רגשית, הוא יופי של הזדמנות לטפל בעצמך עם איש מקצוע, כדי שתגיעי לשלב הסופר מאתגר הבא – נו, זה שמגיע אחרי הלחיצות, כשיש יצור קטן שתלוי בך לחלוטין – כשאת מאוזנת ורגועה במידת האפשר.
