מערכת לשימוש ביתי, שמודדת את דופק העובר בצורה קלה ופשוטה.
למה זה טוב? נשים בהריון שמוגדר "בסיכון גבוה" נדרשות להגיע לעתים תכופות – לעתים אפילו מדי יום – למרפאות ולבתי החולים כדי לבצע בדיקת מוניטור. הבדיקה לא כואבת או פולשנית, אבל כרוכה ביציאה מהבית (מה שלא תמיד מתאפשר לנשים בשמירת הריון), המתנה בתור ובזבוז זמן ניכר. גם נשים בהריון רגיל מרגישות לפעמים ירידה בתנועות העובר, או סתם נכנסות ללחץ ורק רוצות לוודא שהכל בסדר – ובדיוק לשם כך הומצאה החגורה הביתית הזו.
איך זה עובד? "חברת נובוגרופ פיתחה לפני כמה שנים חגורה שיושבת על הבטן, ומאפשרת לאם ולעובר לחלוק חוויה חושית של קול ומוזיקה. אנחנו לקחנו את זה צעד קדימה, והחלטנו להוסיף רמקולים שיקלטו את הדופק העוברי ויציגו אותו", מסבירה דנאי-מנוחין. "החזון שלנו הוא לאפשר לאמהות לעקוב אחרי הדופק של העובר שלהן, דבר שהוא בעל חשיבות עצומה בהריונות בסיכון גבוה, אבל משמעותי גם בהריון תקין".
מכשיר לבדיקת התקדמות הפתיחה
מכשיר שבודק בדיוק לכמה ס"מ פתיחה הגיע צוואר הרחם שלך בזמן הלידה.
למה זה טוב? בדיקת פתיחה ידנית היא עניין סובייקטיבי. לכל רופא/ה ומיילד/ת יש יד שונה והערכה שונה, ולמרות שאף אחד לא יגיד לך שאת בפתיחה 3 כשהראש כבר כמעט בחוץ, אפילו להבדלים קטנים יכולה להיות משמעות עצומה על מצב הרוח שלך, ועל ההחלטות של הצוות הרפואי באשר ללידה שלך. בנוסף, בדיקה ידנית, גם כשהיא נעשית בכפפות סטריליות כנדרש, עלולה להעביר זיהומים, בפרט כאשר היא נעשית אחרי ירידת מים, וכמובן: היא לא ממש נעימה, ויכולה לכאוב לא פחות מציר רציני במיוחד. המכשיר מאפשר מדידה מהירה, נקייה ומדוייקת של הפתיחה, מבלי לייסר אותך יותר מדי בזמן שאת גם ככה מתפתלת מכאבים.
איך זה עובד? "חיישן מרחק. אישה לקראת סוף ההריון מגיעה לרופא שמחדיר לה חיישן, שמשדר אלחוטית את הפתיחה. האישה יכולה לדעת מתי לצאת לחדר לידה כדי לא להגיע מוקדם מדי לבית החולים, ובמהלך הלידה ייחסכו ממנה בדיקות הפתיחה המרובות והלא נעימות. בעתיד תפותח ככל הנראה גם אפליקציה לטלפונים חכמים, שתציג את הפתיחה על מסך הסלולרי של האישה".
מודל חדשני שמזהה מי נמצאת בסיכון ללידה מוקדמת. למה זה טוב? כ-10% מהלידות מתרחשות לפני השבוע ה-37, ומסכנות את היילוד בסיבוכי פגות שונים, מקשיי עיכול ועד דימומים תוך מוחיים. המטרה שבפיתוח המודל היא זיהוי שינויים בצוואר הרחם שגורמים ללידה מוקדמת, שיוכלו להוות תמרור אזהרה לרופאים המטפלים בנשים הרות.
איך זה עובד? "בעזרת סימולציה ממוחשבת, שבונה מודל כללי של צוואר הרחם. לפי המודל, ככל שצוואר הרחם צר וארוך יותר קטן הסיכוי ללידה מוקדמת, והרופא משווה את מראה צוואר הרחם של האישה שהוא בודק למודלים השונים שהמערכת מספקת לו, כדי להעריך את מידת הסיכון שתלד לפני המועד".
בדיקת איכות ממוחשבת של ביציות מופרות
פרויקט שעוזר לרופאי הפוריות להחליט אילו ביציות הכי מתאימות להחזרה בזמן טיפולי פוריות.
למה זה טוב? במהלך טיפולי פוריות, שואבים מהאישה ביציות ומפרים אותן בתנאי מעבדה עם זרע של בן זוג או תורם. את הביצית המופרית מכניסים לאינקובטור מיוחד, ומדי יום בודקים את חלוקת התאים כדי להחליט האם הביצית מתאימה להחזרה, ואת תזמון ההחזרה האידאלי. הציון לביצית ניתן על ידי אמבריולוגים, עובדי מעבדה שהוכשרו לכך, והמערכת החדשה תנסה להפוך את הקריאה לממוחשבת ובלתי תלויה. המערכת חוסכת בכוח אדם ובמשאבים, וכן חפה מטעויות אנוש.
איך זה עובד? "את הפרוייקט יצרנו בשיתוף עם מעבדת ה-IVF של המרכז הרפואי ת"א, בהנהלת ד"ר דלית בן יוסף. התמונות מהאינקובטור מועברות לתכנה, שיודעת לנקד את איכות הביצית לפי פרמטרים שהוגדרו כחשובים, ובעצם נותנת ציון לאיכותה של הביצית המופרית, כדי לסייע לרופא להחליט אילו ביציות להחזיר, להעלות את סיכויי ההצלחה של מחזור הטיפולים ולהפחית את מספרם של ההריונות מרובי העוברים, על ידי בחירת הביציות הטובות ביותר וצמצום הצורך בהחזרת מספר רב של ביציות מחשש שלא ייקלטו".
*בפרוייקטים השתתפו: שמרית סולניק (בהנחיית יעל דנאי-מנוחין), מעין פוקשיבקה (בהנחיית דוד רון ויעל דנאי-מנוחין), רעות אלעני (בהנחיית ד"ר זויה גורדון) ונורית גליקמן (בהנחיית איליה דיבינסקי)
>> אל תעשו את הטעות שלי: תביאו ילדים מוקדם
>> איך נראים החיים בתוך הרחם?
>> לא ייאמן: סיפורי הישרדות של תינוקות