זהו חודש המודעות הבילאומית לפגים, ומי שעבר בחייו התמודדות כזו יודע שהחוויה המאתגרת והייחודית לא חולפת לה בתום אף חודש, ובכל זאת חשוב לציין אותה ולהשתמש בנקודת הציון על לוח השנה על מנת להישיר זרקור אל הפגים, הוריהם והצוות המטפל בהם. השנה העניין חשוב באופן קריטי, מאחר שמגיפה בינלאומית משתוללת בחוץ, ופוגעת קודם כל באלה החלשים יותר, הזקוקים לטיפול מסור יותר. הפגים נכנסים לקטגוריה.
״הפורום למען הפגים״, גוף המקדם מודעות לבריאותם ואיכות החיים של הפגים ובני משפחותיהם, מפרסם דו״ח מיוחד ומרתק בנושא. ממצאי הדו״ח העיקריים מראים כי הקורונה משפיעה לרעה באופנים רבים שעשויים לפגוע בפגים, ומעט פחות משמעותיים לתינוקות שנולדים בעתם.
בין השינויים הבעייתיים שהכניסה הקורונה לחיי הפגים:
- עקב חרדת הקורונה והעדר תשתיות בגל התחלואה הראשון, הופרדו רוב הילודים מהאימהות שהיו חולות חשודות או מאומתות וכתוצאה מכך לא קיבלו התינוקות הזנה בחלב-אם, על אף שהנגיף לא עובר בחלב-אם. עם הזמן, נבנו תשתיות שאפשרו לאם לשהות עם התינוק, אך הן אינן מספקות ברוב המרכזים הרפואיים, ולמרות שיש עליה בשיעור הילודים לאימהות מאומתות המקבלים חלב-אם, עדיין, שיעור זה נמוך משמעותית (פחות מ-50%) בהשוואה לשיעור הלאומי של ילודים המקבלים חלב-אם במסגרת אשפוזם לאחר הלידה, (מעל 70%).
- ישנו חשש לירידה בהתחסנות פגים לנגיף RSV, המכונה גם וירוס הפגים, בתקופת החורף. עבור פגים, נגיף ה-RSV מסוכן יותר מנגיף הקורונה. הוא עלול לגרום לתחלואה נשימתית קשה עד כדי אשפוז והנשמה ביחידות לטיפול נמרץ ואף למוות. לכן, הפגים בישראל הנולדים לפני שבוע 35 מקבלים חיסון בעונת החורף בשנה הראשונה לחייהם. החיסונים ניתנים במוקדים שקובעות קופות החולים במועדים קבועים.
- בשני גלי הקורונה האחרונים נחשפו ונדבקו יולדות ואנשי צוות רפואי מיולדות מאומתות ללא תסמינים, שאושפזו במחלקות לאם ולילוד. הפתרון הנדרש הוא לשפר את התשתיות במחלקות כדי לאפשר שהייה של האם והילוד, כולל מלווה קבוע, בחדר אחד וביחד למשך כל תקופת אשפוז, וכך להוריד את הסיכון לחשיפת הצוות הרפואי, האימהות ותינוקותיהן ליולדות מאומתות שאינן סימפטומטיות.
- לצורך התפתחותם התקינה, הפגים זקוקים למספר שעות ביום של מגע עור לעור עם ההורים (שיטת 'קנגורו'). עקב התפשטות הקורונה ובדגש על התחלואה בערים 'האדומות', הוגבלה משמעותית כניסתם של ההורים לפגיות וכתוצאה מכך, לא קיבלו הפגים את הטיפול התומך הנדרש מההורים. הפרדה זו פגעה בפגים וגם גרמה לחרדה ותסכול בקרב ההורים.
- עקב סירוב של חלק ניכר מהיולדות המאומתות להתאשפז במחלקות הקורונה, הן חותמות על סירוב אשפוז ומשתחררות עם התינוק לפני פרק הזמן המינימלי של 36 שעות הקבוע בנהלי משרד הבריאות. השחרור המוקדם חושף את התינוקות למעקב וטיפול לקוי בצהבת הילוד ולסכנת התייבשות עקב חוסר במעקב ובטיפול הנדרש להתבססות הכלכלה בילוד. כמו כן, ילודים אלו משוחררים לביתם מבלי לבצע את בדיקות הסקר החיוניות לשלילת מחלות תורשתיות קשות, חרשות ומומי-לב. בחודשי הגל הראשון היו למעלה מפי 20 מקרים של שחרורים מוקדמים של ילודים בהשוואה לחודשים שקדמו להם.
- הקורונה העצימה חרדות של הורים לפגים, וכמות הפניות לתמיכה וסיוע רגשי עלו לפחות ב-50% ואף יותר. מצבים בהם אם מאומתת לקורונה נאלצת להיפרד מתינוקה למשך זמן ההחלמה, הם טראומה עצומה ויש לכך השפעות על הישרדות הפג ועל מצבה הרגשי של האם.
- אימהות אשר הופרדו מהתינוקות שלהן נוטות לקושי רגשי גדול יותר לא רק בתקופת הפגייה, שם יש צוות טיפולי רחב הכולל עובדות סוציאליות ופסיכולוגיות, אלא גם במעבר מהפגייה הביתה.
- מערך רופאי הילודים החסר בארץ (ישנם בפועל כ 120 רופאים מתוך 180 רופאים נדרשים), לא מאפשר כיסוי 24/7 של רופא בכיר בתוך בתי החולים. הרופאים הבכירים מוזעקים מביתם (עליהם להגיע תוך חצי שעה על פי הנוהל), אך לעיתים, הם מגיעים אחרי שהפג או הילוד בסיכון, כבר נולד. פגים וילודים לא יציבים מחייבים זמינות מיידית של רופא בכיר (בדומה לרופא מיילד בכיר הנמצא 24/7 בבית החולים).
הפרדה מפג עשויה להיות קטלנית|צילום: תומר ושחר צלמים
"מאז הופעת הקורונה בישראל נולדו למעלה מ-700 ילודים לאימהות שנדבקו בקורונה,״ מספר ד"ר שמואל צנגן, יו"ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה וחבר בהנהלת פורום הפגים. ״לשמחתנו, כל הילודים היו ללא תסמינים למחלת הקורונה. זאת כיון שנמצא כי הנגיף לא עובר מהאם לעובר דרך השליה. לעומת זאת, היו מקרים רבים שהתינוקות הופרדו מאימותיהן מיד לאחר הלידה לתקופה ממושכת. כמו כן, חלק גדול מהילודים אלו לא קיבלו חלב-אם, זאת למרות שנגיף הקורונה לא נמצא בחלב-אם של אימהות מאומתות לקורונה. בעקבות הקורונה, הוטלו גם מגבלות על נוכחות הורים בפגיות עם תינוקם, תופעה שגרמה לצמצום משך המגע עור לעור עם הפגים, החיוני להתפתחותם התקינה".
ד״ר צנגן קורא למשרד הבריאות לעשות מעשה ולהשקיע בהקמת פגיות עם חדרים נפרדים לפגים, ובהקמת מחלקות ביות, המאפשרות לאם ולילוד לשהות יחד, כדי לצמצם את הנזק הנגרם כתוצאה מהפרדת ההורים מהתינוקות שלהם. ״בהזדמנות זאת,״ הוא מוסיף, ״אנו מברכים על הקמת בנק חלב-האם הראשון בישראל וקוראים למשרד הבריאות להשלים את ההליך להקצאת התקציב הנדרש לרכישת חלב האם מהבנק ולמנוע בכך את סגירתו".