בכל שנה הגיעו מתמחים חדשים לחדרי הלידה, ולא ראו בעיניהם ולו לידת עכוז בודדה. לאט לאט קם דור של רופאים שלא ידע את יוסף, או את העכוז שלו במקרה הזה, והמיומנות הזו, שנשארת נחלתם של רופאים בודדים ו"משוגעים לדבר", הולכת ונעלמת. ואולם, באוסטרליה ובניו זילנד נושבות רוחות של שינוי, וייתכן שכבר בשבוע הבא תשתנה שם המדיניות לגבי לידות עכוז וגינאליות באופן דרמטי. האם שינוי כזה קרוב גם כאן? ולמה בעצם כולם מפחדים כל כך מלידות עכוזיות?
מחלקות מיוחדות בבתי החולים המתמחות בלידת עכוז
בשבוע הבא יתכנסו חברי הקולג' המלכותי למיילדות וגינקולוגיה, גוף המאגד רופאי נשים מאוסטרליה ומניו-זילנד. על סדר היום: שתייה, כיבוד והצבעה היסטורית על שינוי נייר העמדה הרשמי של האגודה בנוגע ללידות עכוז, תוך ביטול ההמלצה הגורפת על ניתוח קיסרי בכל מקרה של עובר במצג עכוז. ההמלצה תשונה כמובן רק עבור הריונות בסיכון נמוך, אולם ייתכן שתכלול גם לידות ראשונות, שינוי משמעותי ונועז לעומת המצב הנהוג כיום באוסטרליה, בניו-זילנד ובשאר העולם.
לפחות באוסטרליה, השינוי כבר החל הלכה למעשה. בבית החולים ווסטמד שבסידני הוקמה זה לא מכבר קליניקה שמוקדשת כולה לקידום לידות העכוז, המעודדת נשים לבוא ולנסות ללדת לידה רגילה לפני שתעלינה על שולחן הניתוחים. בבית הספר לרפואה באוניברסיטת קנברה כבר מועברות כיתות אמן על יילוד תינוקות במצג עכוז, ובבתי חולים נוספים ברחבי תת היבשת פועלים רופאים בכירים להכשרת רופאים צעירים למשימה. ועדיין, שינוי המדיניות הרשמי בשתי המדינות הוא צעד חשוב, שיכול להוות נקודת מפנה באופן שבו תופסים הרופאים ברחבי העולם את לידות העכוז ואת הסיכונים הכרוכים בהן – ובוויתור עליהן.
"המחקר הקנדי ההוא של האנה בפירוש שינה את פני המיילדות", אומר ד"ר אילן הלוי, מיילד מומחה בבית החולים לניאדו ובמרכז ג'הארה דולה. "זמן קצר אחרי שפורסם, כבר נשמעו ביקורות ברחבי העולם על כל שהמתודולוגיה שלו הייתה פגומה: המחקר לא התייחס להבדל בין לידות עכוז בלידות ראשונות ובלידות חוזרות, התעלם משוני במשקלי היילודים והתעלם מהסיכונים שבניתוח קיסרי, לאם ולתינוק".
ד"ר הלוי מוסיף, כי המחקר הוביל לעלייה משמעותית בשיעורי הניתוחים הקיסריים – לא רק של תינוקות במצג עכוז, אלא בכל הלידות הבאות של אמא שלהם, גם אם התינוקות הבאים במצג ראש. "הביקורת לא הצליחה לתקן את הנזק שגרמה הבהלה בעקבות פרסום המחקר, ולידות עכוז הפכו לדבר מוקצה כמעט".
ומה בארץ? "השינוי עוד רחוק"
אבל האם לידת עכוז מסוכנת? תלוי איך מסתכלים על זה. "החשש המרכזי הוא שהראש של התינוק ייתקע אחרי ששאר הגוף יצא", מסביר ד"ר הלוי. "הראש הוא החלק הרחב ביותר בגוף התינוק, והרגליים והאגן צרים יותר. עם זאת, זה סיבוך נדיר למדי, שיש לו גם מקבילה בלידות במצג ראש (הכתפיים נתקעות לאחר יציאת הראש). הבעיה המרכזית היא מיומנות הולכת ופוחתת של רופאים בביצוע לידות עכוז, וזו בעיה מתגלגלת – ככל שמבצעים פחות לידות עכוז יש פחות רופאים שיודעים איך ליילד כך, וכתוצאה מכך יש עוד פחות לידות עכוז".
ואם תהיתם, ככה זה נראה:
כיום מעדיפים רוב הרופאים פשוט להימנע מהסיכון, ולהמליץ על ניתוח קיסרי. "צריך לזכור שזה לא מצב בלתי טבעי, וכשמדובר בלידה חוזרת - זה לא מסוכן כמו שחושבים", מרגיע ד"ר הלוי. "יש כמה תנאים בסיסיים שחייבים להתמלא - התינוק צריך להיות במצג עכוז מלא, שבו הברכיים מקופלות, או במצג עכוז-פרנק, כאשר הרגליים ישרות ופונות כלפי מעלה. האישה צריכה להיות ללא ניתוחים קיסריים בעבר, משקל התינוק צריך להיות סביר והלידה לא יכולה להיות הראשונה במספר עבור האישה. ההריון צריך להיות בסיכון נמוך - וצריך להיות צוות שיודע לקבל לידות כאלה".
ומה לגבי שינוי בארץ? לדברי ד"ר הלוי, לא כדאי לפתח ציפיות גדולות מדי. "בישראל אמנם אין המלצה גורפת של משרד הבריאות, אבל הנטייה לנתח נשים עם עוברים במצג עכוז מגיעה מהרופאים בשטח. פשוט אין די כוח אדם מיומן, מכיוון שזה עשור ויותר שכמעט אין לידות עכוז. הפחד הזה השתרש גם בציבור, וקשה מאוד לחולל שינוי. אנחנו מנסים להכשיר רופאים צעירים ולשכנע נשים בלידות חוזרות לשקול את האופציה, אבל השינוי איטי מאוד".
הייתן הולכות על לידת עכוז? בואו לדבר על זה בפייסבוק שלנו