חופשת הלידה שלי נגמרת בעוד בעוד עשר, תשע, שמונה, שבע... ואני מרשה לעצמי להתחיל לסכם. היה קשה? כן, ברור. הרבה יותר קשה לא לישון מאשר לישון, הרבה יותר קשה לא לצאת מתי שבא לך מאשר כן לצאת מתי שבא לך. ובכל זאת, אני לא צריכה לחכות לפרספקטיבה שמגיעה עם הזמן כדי להגיד שבסך הכל אלו היו שלושה חודשים מעניינים ואפילו מהנים. חלק מהקרדיט אני חייבת לתת לקינן, שהוא מה שהספרות מגדירה "תינוק נוח", אבל את עיקר האחריות אני לוקחת על עצמי. הסוד הוא, אם לאמל"ק לכן את הרשימה, הוא לא לנסות להגשים את אידיאל האימהות המושלמת, ולצאת מהבית כמה שיותר. ובכל זאת, יש גם רשימה - כי איך נחיה בלעדיה? זה מה שאת (ומי שאת חיה איתו) צריכים לדעת כשאת נכנסת לחופשת לידה.
יצא לך ראש מהגוף, מגיע לך לבזבז על עצמך כסף
את דמי הלידה מקבלים מביטוח לאומי בתשלום אחד בתחילת חופשת הלידה. המשמעות היא שגם אם המשכורת שלך מצחיקה ליצנים, את עדיין תקבלי צ'אנק יפה של כסף לחשבון. הדבר החכם לעשות עם הכסף הזה הוא לחסוך כמה שאפשר, אחרי הכל - ילד זה המון הוצאות. אבל את לא צריכה להיות חכמה עכשיו, את צריכה להיות במצב רוח טוב. לכן קחי את הכסף הזה ופנקי את עצמך בנעליים ופריטים מ-asos שלעולם לא תלבשי.
ועוד טיפ: קיבלתם במתנה חליפות חמודות מזארה קידס לתינוק? תחזירי אותן לחנות ובמקום זאת קחי משהו יפה לעצמך. חזרי אחריי: הילד שלי לא יודע במה הוא לבוש. הוא לא מכיר את הקונספט "חולצה" ובטח שלא "אופנה". את לעומת זאת, עברת דיספיגורציה מטורפת, מגיע לך משהו מחמיא.
עזבי מובייל מנגן, תבקשי אוכל
כשכל היום נסוב סביב תינוק קטן שתלוי בך, ותינוק גדול שמתקשה להסתגל למצב החדש, את תמצאי את עצמך שלישית בסדר עדיפויות. לצחצוח השיניים תגיעי אי שם בשעות הצהריים ואת הקפה שלך תמיד תשתי קר. אז איפה בדיוק את אמורה לדחוף בישולים? את לא. לכן, יש רק תשובה אחת לשאלה "מה אפשר להביא לך?" והיא: אוכל. במקום שתצטרכי לחשוב מה להכין, ללכת לסופר (או לשלוח מיופה כח), לפזר מצרכים, לבשל ולנקות את הטבח אחרי ההכנה - תצטרכי רק לפתוח קופסת פלסטיק ולהריח בית.
ועוד טיפ: יש לך חברות וחברים שלא מבשלים? שיביאו טייק-אוואי ממקום שווה. הביאו יותר מדי? אין דבר כזה. תקפיאי. באותה הזדמנות, בקשי מהמשפחה שיבאו לך פינוקים קטנים למילוי מחסני האנרגיה: אגוזים ושקדים, פירות, גרנולה טובה ככה וממרחים בריאים.
תתקלחי
כתבות טיפים רבות מציעות לך להתלבש בבוקר כאילו את יוצאת ליום שגרתי בעבודה, ולא להיות כל היום באותן סחבות. זה עוד איכשהו מתקבל על הדעת בקיץ, כשאת יכולה לזרוק על עצמך איזו שמלה. אבל בחורף? מה את, קייט מידלטון? מקלחות, לעומת זה, יצילו את נשמתך. ואני לא מדברת על מקלחת פונקציונלית קצרה ומעפנה, אלא חמה - שתצאי ממנה לובסטר וארוכה - כאילו את מנסה לטשטש ראיות.
תעברי למרכז לתל אביב
נכון, השכירות יקרה אבל אין ברירה. זו העיר היחידה לגור בה בחופשת לידה. צר לי.
תשני כשהוא ישן
בחודשיים הראשונים הטיפ הזה הוא בדיחה. הרי בשנייה שהוא נרדם - את או בפייסבוק או באינסטגרם. אין שום סיכוי ללכת לישון איתו כשאת עוד בהתרגשות של ההתחלה, ובתכלס, עד שיש לך זמן לעצמך אין סיכוי שתבזבזי אותו על שינה. אבל בהמשך, כשהעניינים קצת יירגעו, תגלי שזה להיט אדיר לדפוק שנ"צים עם הילד כשבחוץ סוער וקר.
ועוד טיפ: שכשאבא שלו יחזור הביתה וישאל "נו, איך היה היום?", תגידי שמזעזע וקשה בטירוף.
הירשמי לסדנת תינוקות
יוגה תינוקות, עיסוי קטנטנים, התפתחות עם טיף וטף - וואטאבר. נכון, הילד שלך לא באמת צריך שיעור שילמד אותו להתהפך על הבטן, אבל הסדנאות האלה בהכרח ייאלצו אותך לצאת מהבית, ייתנו לך רעיונות לדברים שאפשר לעשות עם התינוק במהלך היום (חוץ מלנשנש לו את הירכיים) והכי חשוב, יוכיחו לך את מה שכבר ידעת: הילד שלך הכי יפה והכי טוב בהכל ומכולם. על הדרך תפגשי עוד אמהות ותוכלי לשמוע ולשתף בחוויות. לי למשל מאוד רווח כששמעתי שאני לא היחידה שהפילה על הפנים שלו את הסמארטפון כשניסתה לצלם אותו.
חזרי להתאמן
בגדול, האינטרנט (והרפואה) ממליצים שלא להתאמץ או לעשות סקס לפחות שישה שבועות מיום הלידה (מה שנקרא "משכב לידה"). אני מצאתי את התקופה הזאת נכונה עבורי לעשות את שני הדברים, אבל פשוט תקשיבי לגוף שלך. אם את יכולה כבר לעשות סיבובים ברגל עם העגלה - תעשי את זה. אם את יכולה לחזור לפילאטיס או יוגה, עשי זאת. לא רק שזה יאפשר לך להתאוורר לאיזו שעה, זה יעזור לך להפסיק להשתין על עצמך.
סעי להורים
כשהייתי בהריון חברה בעבודה אמרה לי שברגע שאישה יולדת - אמא שלה הופכת להיות אלוהים. זה לא נכון. אמא שלך הופכת להיות האישה הזאת שילדה וגידלה שלושה ילדים, אבל לא מבינה כלום בתינוקות. עם זאת, עכשיו שעשית להם נכד - הם חייבים לשלם בפינוקים. תשאבי חלב מראש, שימי את הבקבוק במקרר ותעירי אותם בחמש בבוקר לשחק עם הקטנצ'יק כדי שאת תוכלי להמשיך לישון. אל תשכחי להביא את כל קופסאות הפלסטיק שיש לך בבית ודאגי שההורה המבשל במשפחך ימלא את כולן בדברים טעימים. אין אוכל? אין נכד!
אל תעשי כלים
לא הגיוני שתסחבי הריון תשעה חודשים, תחווי צירים, טחורים ותפרים וגם תעשי כלים.
תגדלי איבר גדול (טוב, תחת) ואז הניחי אותו בעדינות על כולם
אחת השיטות לעבור את חופשת הלידה בשלום ובשמחה היא כאמור לצאת כמה שיותר מהבית. הבעיה היא ששם בחוץ מסתובבות גריזלדות ממורמרות שרק מחכות לתת בך את המבט הזה שאומר: מי מוציאה תינוק בגשם/בשמש/באובך/ברצח רבין/בראש השנה הסיני? אל תתני להן לנצח אותך. את לא אמא מזניחה, את אמא מדהימה שפשוט צריכה להתאוורר קצת.
שתי קפה
כן, גם אם את מניקה. לא הגיוני שגם לא תישני - וגם יהיה אסור לך לצרוך את הדבר היחיד שמחזיק אותך ערה.
ועוד טיפ: תעשי הכול שהוא יהיה חם כשאת שותה אותו. הרווחת את זה ביושר.
תסלחי לעצמך
יכול להיות שיהיו ימים שתרגישי שאת מסוכסכת עם המוח שלך. תקומי להוציא כביסה, ותמצאי את עצמך מוציאה שחורים מול המראה; תזרקי את החלב לפח ואת הפקק תחזירי למקרר; תשאירי ביצים על הגז וכמעט תשרפי את הבית. מילת המפתח כאן היא "כמעט". כשכל זה ייגמר, את תחזרי לעצמך ויותר מכך: תהי הבן אדם התקתקן שמעולם לא היית.
חכי לגיל שלושה חודשים
אם אחרי החודש הראשון בא לך לרוץ לבוסים שלך, לחבק אותם חזק ולהבטיח שתחזרי לעבודה מיד עם תום 14 השבועות, אני ממליצה לך לחכות עם זה. איפשהו לקראת גיל שלושה חודשים קורה משהו מדהים: הילד שלך הולך לישון - ומתעורר בן אדם חדש, פי אלף יותר קומוניקטיבי ופי מיליון חמוד. בדיוק אז, כשאת מרגישה שדווקא כיף לך בבית, את צריכה פתאום לחזור למשרד. לא חבל?
מקסימום תטעי
בחודש הראשון, כשלא ידעתי מתי כבר אפשר לתת מוצץ או כשמרחתי כמות מטורפת של משחת החתלה, חברה מנוסה נתנה לי את הטיפ החכם והמרגיע ביותר. היא אמרה לי, "זה ילד ראשון שלך, תרגישי חופשייה לעשות את כל הטעויות שבעולם". המשפט הזה שיחרר אותי, אני מקווה שהוא ישחרר גם אותך.