עוד ב-9 חודשים:
>> אז מה באמת משפיע על פוריות הגבר?
>> כמה פעמים מלטפים לך את הבטן בהריון: הריון במספרים
>> נשאר במשפחה: הריון פוטוגני של אחיות
גם ה' (34) ובעלה ק' ניסו להרות במשך שנה וחצי ללא הצלחה. כעת הם מצויים בעיצומו של תהליך טיפולי, בתקווה שיצליחו לגשר על הפערים ולהישאר יחד. "תמיד רציתי להיות אמא צעירה, אבל החיים התפתחו קצת אחרת", מספרת ה'. "הכרתי את בעלי רק כשהייתי בת 30, ומכיוון שהרצון לילדים ממש בער בי, התחלנו לנסות עוד לפני החתונה. מרוב לחץ, אחרי שלושה חודשים של ניסיונות כבר הלכתי לרופא הנשים שלי, שביקש ממני לחזור אליו רק אם לא נצליח במשך שנה. הייתה לי הרגשה רעה כשיצאתי ממנו, הרגשתי רע גם לפני ובעצם היינו על מסלול הידרדרות די תלול. הרגשתי שנעשה לי עוול, שלוקחים ממני את הדבר שהכי רציתי בעולם – ואת כל הכעס והתסכול הוצאתי עליו".
מתה מפחד לפספס את הרכבת
הסיפור של ירדן ואמיר הרבה פחות אופטימי. אחרי שנתיים וחצי של ניסיונות להרות, החליטו השניים להיפרד. "לא יהיה נכון להגיד שנפרדנו רק בגלל בעיות הפריון, אבל יש להן חלק עצום בהחלטה שלנו", אומרת ירדן. "כשמגלים שיש בעיית פוריות, במיוחד אם היא רצינית כמו אצלנו, השמיים נופלים עליך בשנייה. אצלנו הבעיה הייתה בעיקר של הגרוש שלי, וממש ראיתי איך האגו שלו מתרסק מבדיקה לבדיקה. הוא לא הסכים שנדבר על בעיות הפוריות, כעס עליי כששיתפתי את האחיות שלי ודרש ממני לא לספר לאף אחד שהבעיה היא בעיית זרע. עשינו ארבעה טיפולי IVF, ולמרות שלקראת הטיפול האחרון המצב בינינו השתפר קצת, אחרי שקיבלנו את התוצאה השלילית החלטנו שהכי נכון אם ניפרד. המשפחה שלי לא יודעים עד היום מה הסיבה האמיתית לגירושין, ואמרתי להם רק את הגרסה הרשמית, שפשוט לא הסתדרנו".
מרגשות אשם ועד דכאון של ממש
"חלק מהזוגות מתקשים להתמודד עם היעדר הספונטניות שבקיום יחסי המין סביב מועדי הביוץ, מעורבות הליכים רפואיים בחיי המין שלהם ותחושה שהכל מכני ומכוון מטרה", מפרטת ענת. "נוסף על כך, כל אחד מקבל אחרת את האכזבה שגם החודש לא קרה ההריון המיוחל, לא תמיד קל להתפרק ליד הצד השני או לשתף בתחושות הקשות בלי להישמע מאשים, מאוכזב, מתוסכל, מיואש או מבוהל וכך נוצרת תחושה שהתקשורת נפגמה ולא ניתן לדבר על הדברים המעיקים באמת אחד עם השני וקל יותר לחלוק זאת עם אחרים".
לדברי ענת, זוגות שכבר הצליחו להביא בעבר ילד משותף נוטים לסבול פחות ממשברים סביב הנושא. "כאשר הזוג חווה כבר ניסיון מוצלח אחד ויש להם ילדים בבית, קל יותר לא לאבד תקווה, כי 'כבר עשינו את זה בעבר'. לעומת זאת, כאשר מדובר בהריון ראשון, תחושת אי הוודאות רק מסיפה לכאוס".
"שני בני הזוג צריכים לזכור שזה פרויקט משותף, לתמוך אחד בשני ולתת את התחושה שאתם יחד באש ובמים, אין לכם שום עניין לחפש פרטנר/ית שקל יותר להביא איתם ילדים והמטרה היא לא רק ילד אלא הילד של שניכם, לזכור שהילדים צריכים הורות מלוכדת ויציבה וחשוב שהזוגיות שלכם לא תתפרק בדרך לילד המיוחל. זהו רק אחד האתגרים שתתמודדו איתם שהוא סיפתח לאתגרי ההורות שדורשים מכם לגייס שיתוף פעולה, תמיכה ותקשורת וחשוב לא לשכוח את היחד שלכם בתוך כל הסחרור. אם אתם מרגישים מוצפים מכל האכזבות, הרופאים והשאלות של הסביבה, אפשרו לעצמכם לקחת פסק זמן בתהליך - יש לא מעט סיפורים על כך שדווקא תקופות אלה אפשרו את ההריון המיוחל בגלל הלחץ שירד, שינוי המצב ההורמונלי והספונטניות וחודש או כמה חודשים של הפסקה הם לא אלה שיעשו את ההבדל ולעומת זאת יזרימו חמצן לזוגיות שלכם. חשוב גם לזכור שאין לכם מושג מה חוו כל אותם הזוגות עם הילדים סביבכם בדרך: טיפולי פוריות נפוצים מאוד בישראל ובעולם, ואתם לא לבד במערכה. לעולם אל תשוו את עצמכם לאחרים (רבים לא מספרים על הכשלונות בדרך ואתם רואים רק את התוצאה הסופית) והכי חשוב: שמרו על האופטימיות שלכם".
"9 חודשים" – פרק נוסף, יום שני ב-21:00