מרגישה את הסתיו? רוחות קרירות, ריחות מופלאים באוויר, אפילו האור עדין יותר. אה, לא? טוב, אולי זה קשור לעובדה שכבר היית אמורה להיות בחופשת לידה, אבל במקום זה את צריכה להשתרך כמה פעמים בשבוע למעקב היריון עודף, להתמודד עם מבול שיחות והודעות "מה, עוד לא ילדת?" ובאופן כללי שוקלת לעשות ואקום ביתי עם הפומפה של המקלחת.
היריון עודף מוגדר כמשך הזמן מהיום שבו חולף תאריך הלידה המשוער שלך ועד הלידה בפועל. תאריך הלידה המשוער הוא, ובכן - משוער, אבל איכשהו, תמיד קיווית שתפלי בצד הטוב (והפחות כבד) של הסטטיסטיקה, תשלימי את 37 שבועות החובה ותלדי (בקלות ובלי תפרים, כמובן). המציאות, מה לעשות, לא תמיד מתיישרת עם הרצונות שלנו, וכך הופך החודש התשיעי, שגם כך נמשך (סובייקטיבית) שנה, למיני-מאסר עולם.
למי זה קורה? ובכן, אין קהל יעד ייחודי להריונות ארוכים. האם הריונות ראשונים נוטים להתארך יותר מהריונות אחרים. ובכן, מדובר בדעה רווחת למדי, ויש גם כמה דיווחים מחקריים בעניין, אבל זה לא בהכרח נכון. אך יש נטייה של נשים למשוך הריונות, כלומר מי שבהריון הראשון ילדה בשבוע 42, יש יותר סיכוי שתגיע לשלב מתקדם למדי גם בהריונות הבאים. הסטטיסטיקה מדברת על מעל 50 אחוז מהנשים שיולדות עד שבוע 40, כאשר כ- 10 אחוז מהן יולדות אחרי שבוע 42. אחוזים בודדים בלבד אף יגיעו לשבוע 43.
החשוב בהריונות שמתארכים הוא להקפיד על מעקב. ככל שההריון מתקדם יש עלייה בסיבוכים, בעיקר מבחינת העובר. מחקרים רבים מצביעים על עלייה קלה מאוד - אך קיימת, וכזו שלא ניתן להתעלם ממנה - באחוז התחלואה והתמותה של עוברים אחרי שבוע 40, וביתר שאת משבוע 42 ואילך. בנוסף, ככל שגיל ההריון מתקדם עולה הסיכון לרעלת ולהיפרדות שליה, יותר מים מקוניאליים ויותר פרע כתפיים; מצב מסוכן שבו הכתפיים של התינוק נתקעות בתעלת הלידה. המעקב כולל בדיקת לחץ דם ודופק, וכן בדיקת חלבון בשתן באמצעות סטיק שאותו טובלים בדגימה. בנוסף יבוצע מוניטור כדי לבדוק את דופק העובר (וכן לראות האם ישנם צירים), וכן בדיקת אולטרסאונד למדידת כמות מי השפיר וזיהוי תנועות של העובר.
אבל חכו, יש לנו גם חדשות טובות והן שיש תאריך סיום לדבר הזה, ואף רופא לא יסרב לתת לך זירוז אחרי שתחצי את קו 42 השבועות, ולפעמים עוד קצת קודם. החדשות הטובות עוד יותר? יש לנו טיפים מעולים מנשים שעברו את זה. תתחילי לרשום, זה מזרז לידה. וגם לאכול חצילים, לא שמעת? טוב, בכל מקרה הבטן שלך ממש נמוכה, את נראית ממש מבושלת וזה יקרה עוד מעט. מקסימום, אחרי החגים.
1. אל תשווי לעצמך. "גם אם זה לא ההיריון הראשון שלך, אל תתחילי לעשות סטטיסטיקות פנימיות. כל ילד שונה, כל היריון שונה ואם השניים הקודמים נולדו בשבוע 37 זה ממש לא אומר שמשהו לא בסדר עם הבייבי הנוכחי".
2. וגם לא לאחרות. "אמא שלך, אחותך וסבתא שלך ממש לא רלוונטיות. הן יכולות לשבת איתך לקפה ניחומים על ההתנחלות הבטנית שאת עוברת, אבל לא ייצא לך שום דבר טוב מלהשוות את תאריכי הלידה שלהן ושלך".
3. טיפול עשרת אלפים. "אולי טרחת ומרטת כשנכנסת לחודש תשיעי, וקינחת בפדיקור מושקע. מאז עבר זמן, הקוצים צמחו, הכפות התחספסו, הלק התקלף וזה זמן נהדר לפקוד שוב את הקוסמטיקאית (לא לפני שתזהירי אותה לא להציק לך בשאלות, אם חייה יקרים לה) - הפעם בטוח התוצאות יישארו טריות עד הלידה".
4. תשני. "ככל שתגיעי ללידה רעננה יותר היא תהיה (אולי) קצרה יותר, וחוץ מזה - זה לא שיש לך משהו טוב יותר לעשות".
5. קינון. "בטח ניקית את כל הבית וסידרת את החדר של הבייבי מיליון פעם, אבל תמיד אפשר להכין ולהקפיא עוד כמה קופסאות של אוכל, לשנות את סידור המגירות בשידה ובגדול לעשות כל דבר שיסיח את דעתך מהלידה שלא מגיעה".
6. אל תזלזלי במעקב. "צחוק בצד, היריון עודף הוא אמנם לא מצב נדיר, אבל בהחלט כזה שדורש מעקב. השלייה מזדקנת, המים נוטים להתמעט וכדאי מאוד שתקפידי על ההוראות של הרופא שלך, ותגיעי לבדיקות המעקב באדיקות".
7. אל תיכנסי לפייסבוק. "בטח לא אם הצטרפת לכל קבוצת הריוניות שיש לרשת להציע. מה ייצא לך מלהיכנס כל רגע ולראות שעוד מישהי ועוד מישהי עם תל"מ של שבועיים אחרייך כבר ילדה?".
8. או שאולי דווקא כדאי שתנצלי אותו? "במקום לענות לכל אחד ששולח הודעה או מתקשר, את יכולה פשוט להעלות סטטוס 'עוד לא ילדתי', ולעדכן אותו מדי יום. למשל: 'בוקר טוב, היום יום שלישי ולא, עדיין לא ילדתי'. ככה תחסכי ניג'וסים".
9. תעשי בינג' סדרות. "ממילא להסתובב זו לא ממש אופציה, אז פשוט שבי ותטחני סדרות אחת אחרי השנייה. רק אל תשכחי להשאיר משהו להנקות לילה".
10. מחקר. "סביר להניח שעד עכשיו ניסית את כל השיטות לזירוז לידה, ושום דבר לא עבד. את יכולה לכתוב פוסט מפורט בנושא, כדי שהריוניות אחרות ילמדו מניסיונך העגום".