מטרתו של מעקב ההריון היא להביא לעולם ילד בריא, תוך שמירה על בריאותך.
מעקב נכון מאפשר לשלול מומים ומחלות, אך חשוב לזכור כי מדוקדק ככל שיהיה - הוא אינו יכול להבטיח 100% גילוי של כל המומים והמחלות האפשריים, וישנם מצבים נדירים שאינם ניתנים לגילוי טרם הלידה.

אישה בהריון בבית חולים (צילום: istockphoto)
בהערכת משקל בשבוע 32-34 ניתן לזהות עוברים גדולים במיוחד|צילום: istockphoto

נהוג לחשב את גיל ההריון בשבועות ולא בחודשים. הספירה מתחילה החל מהיום הראשון למחזור האחרון לפני ההריון.
הנה רשימה של כל הבדיקות בהריון שכדאי לבצע לצורך מעקב איכותי ויעיל.


שבועות 5 – 10: אולטרה-סאונד לאבחון ההיריון

החל משבוע 5 ניתן לזהות שק הריון בתוך הרחם בבדיקת אולטרה-סאונד, ובדרך כלל החל משבוע 6 ניתן לזהות את לב העובר פועם.

לבדיקה זו מספר מטרות:

1. לוודא שההריון אכן ממוקם בתוך הרחם ולא מדובר בהריון חוץ רחמי.
2.  בדיקת מספר העוברים (אולי יש לך תאומים? או שלישיה?)
3. מדידת אורך העובר מהראש ועד קצה עמוד השדרה, המאפשרת לקבוע את גיל ההיריון במדויק. במידה וקיים פער של יותר מחמישה ימים בין גיל ההיריון על פי הווסת האחרונה לבין בדיקת האולטרה-סאונד, נקבע גיל ההיריון לפי האולטרה-סאונד. 
4.  בדיקת דופק פעיל של העובר.

שבועות  11- 13: בדיקת שקיפות עורפית

בדיקת אולטרה-סאונד המאפשרת לזהות עוברים שבסיכון לתסמונת דאון (טריזומיה 21). זוהי תסמונת הנובעת מעודף בחומר גנטי.

הסיכון לתסמונת עולה ככל שגיל האם מתקדם יותר. התסמונת כוללת מראה פנים אופייני (מונגולואידי), פיגור שכלי ומומי לב.

הבדיקה, בשילוב עם גיל האם ובדיקת דם, מאפשרת לחשב את סיכוייו של עובר ללקות בתסמונת דאון. חשוב לזכור שבדיקה זו מספקת נתון מספרי לחישוב הסיכון ואינה אבחנתית.

בדיקת סיסי שליה

אם יש בכך צורך, תוכלי לבצע בדיקת סיסי שליה. השילוב של בדיקת השקיפות העורפית וסיסי השליה מאפשר לזהות עוברים הלוקים בתסמונת דאון בשלב מוקדם בהריון, ויתרונה טמון בעובדה שבמידה ומתקבלת החלטה להפסיק את ההריון בשל כך, ניתן לבצע זאת בגרידה ולהימנע מלידה מוקדמת, במידה והפסקת הריון מתבצעת בשלב מאוחר יותר בהריון.

באמצעות צינורית דקיקה המוחדרת דרך הנרתיק לצוואר הרחם מוצאים מספר סיסים מהשליה, ועליהם מבוצעת אבחנה גנטית. הבדיקה כרוכה באי נעימות מזערית ומאפשרת לזהות בקירוב של 100% תסמונת דאון ותסמונות נוספות הכרוכות במספר או במבנה לא תקינים של כרומוזומים.

שבועות 14- 15: סקירת מערכות מוקדמת

בשלב זה העובר שוקל כ-100 גרם. האיברים שלו כבר קיימים (למעט מספר מבנים במוח) ובבדיקת אולטרה-סאונד המבוצעת דרך הנרתיק ניתן להדגימם. בבדיקה זו ניתן לזהות ברוב המקרים את מין היילוד.
כאן ניתן לזהות לראשונה מומים מבניים באברים השונים. ניתן לפי הצורך לבצע בדיקה ממוקדת ללב העובר המתבצעת על ידי קרדיולוג (רופא לב) ילדים.

הבדיקה כוללת סקירה של כל אברי היילוד המרכזיים מכף רגל ועד ראש.

שבועות 16- 18: בדיקת סקר משולש (חלבון עוברי)

בבדיקה זו נמדד ריכוזם של שלושה הורמונים המיוצרים על ידי השליה ומופרשים אל זרם הדם האמהי. בדיקה זו בשילוב עם גיל האם מאפשרת, בדומה לבדיקת השקיפות העורפית, לחשב את סיכוייו של העובר ללקות בתסמונת דאון.

הבדיקה משמשת כבדיקת סקר לכלל האוכלוסייה, ובמידה ונמצא סיכון גבוה לתסמונת, ההמלצה היא לבצע דיקור מי שפיר.

שבועות 16-20: מי שפיר

מי השפיר הם הנוזל שבתוכו צף העובר במהלך ההריון. זהו למעשה השתן של העובר והוא מכיל תאים שמקורם בעובר.

באמצעות דקירת מחט דרך דופן בטן האם, ניתן לשאוב דגימה מהנוזל ולאחר הפקת תאי העובר מתוך הנוזל, ניתן לבצע בדיקות גנטיות לתאים.

יתרונה של הבדיקה הוא באמינותה הגבוהה (קרוב ל-100% בזיהוי תסמונת דאון, לדוגמה), וחסרונה העיקרי טמון בעובדה שהבדיקה כרוכה בסכנה לאיבוד ההריון בשיעור של כ-0.5% (1:200).

משך התהליך מזמן הדיקור ועד קבלת התשובות המלאות אורך כחודש, בניגוד לבדיקת סיסי שליה שבה ניתן לקבל תשובה לאחר 72-48 שעות. עם זאת, בתוספת תשלום ניתן לקבל תשובות ראשוניות בתוך 24 עד 48 שעות.

בדיקת צ'יפ גנטי

בדיקת הצ'יפ הגנטי (CMA) היא בדיקה שזמינה בישראל בשנים האחרונות והיא בוחנת חסרים או תוספות של מקטעי DNA זעירים הקרויים שינויים כרומוזומליים תת-מיקרוסקופיים או תסמונות חסר/ עודף תת מיקרוסקופי. הבדיקה נעשית באמצעות דגימה ממי השפיר או מדגימת סיסי שיליה.

בניגוד לבדיקת הקריוטיפ ה"רגילה" אשר מאבחנת מספר מוגבל של הפרעות כרומוזומליות (ביניהן תסמונת דאון) או ליקויים במבנה הכרומוזומים במגבלת הרזולוציה של המיקרוסקופ, בבדיקת הצ'יפ הגנטי משתמשים בניתוח המידע בתוכנות מיוחדות במעבדה, תוך ניתוח מאות אלפי גלאים גנטיים. זה מאפשר לזהות שינויים תת מיקרוסקופיים מסוגים שונים המעידים על תסמונות אחרות מהתסמונות אותן ניתן לאבחן בבדיקות מי השפיר/ סיסי השלייה הרוטיניות.

בדיקה זו ניתנת לבצוע במסגרת בדיקת מי השפיר / סיסי השלייה הן כאשר זוהה סיכון מוגבר לתסמונות הנבדקות בבדיקת הצי'פ הגנטי (כמו מומים או ממצאים חריגים בבדיקות אולטרהסאונד) או באופן אלקטיבי (יזום) כל מי שמעוניינת בכך באופן פרטי.

שבועות 22 – 24: סקירת מערכות מאוחרת

בדיקת אולטרה-סאונד המבוצעת דרך דופן הבטן. בדומה לסקירה המוקדמת, גם בבדיקה זו נבדקים אברי העובר מכפות הרגליים ועד המוח. הבדיקה מאפשרת לזהות מומים וליקויים מבניים בעובר, ולעקוב אחר ממצאים שנתגלו בסקירה המוקדמת.

ניתן לבצע את הבדיקה ברמת פירוט שונה הנקבעת על ידי סוג הביטוח הרפואי ומחיר הבדיקה.

שבועות 24 – 26: העמסת סוכר

בדיקת דם בהריון (צילום: Vadim Zholobov, Istock)
רמת סוכר גבוהה מאפשרת לגלות סיכוי לסכרת הריון.|צילום: Vadim Zholobov, Istock
בבדיקה זו נמדדת רמת הסוכר בדם היולדת לאחר שתיית 50 גרם סוכר (גלוקוז). אין צורך בצום לפני ביצועה.
רמת סוכר גבוהה מאפשרת לזהות יולדות בסיכון לפתח סוכרת הריונית. במידה שנתגלתה רמת גלוקוז גבוהה, תבוצע העמסת סוכר מלאה: 100 גרם סוכר וארבע בדיקות דם עוקבות במשך שלוש שעות.
במידה שמאובחנת סוכרת הריונית הטיפול הראשוני הוא דיאטה ומעקב קפדני אחר רמות הסוכר.
במידה שלא ניתן לאזן את הסוכרת באמצעות דיאטה, יותחל טיפול בזריקות אינסולין.

שבועות 32 - 34: הערכת משקל

באמצעות בדיקת אולטרה-סאונד נמדדות עצמות הגולגולת, הרגליים והיקף הבטן. נוסחה מתמטית מאפשרת להעריך את משקלו של העובר בסטייה של ±10%.

הבדיקה מאפשרת לזהות עוברים קטנים שצמיחתם ברחם איטית; אלה דורשים מעקב קפדני ולעיתים אף השראת לידה (זרוז) מוקדמת.

הבדיקה מאפשרת לזהות גם עוברים גדולים שלעיתים עקב גודלם החריג לקראת הלידה ייולדו בניתוח קיסרי.

שבועות 37 - 42: המשך מעקב

שבועות אלו מוגדרים כמועד הלידה. בכל מקרה של ירידת מים, הפחתה בתחושת התנועות (לפחות 5 תנועות בשעה לאחר אכילה, תוך שכיבה על צד שמאל), דימום או צירים יש לפנות לחדר המיון לבדיקה.
החל משבוע 40 מומלץ לבצע ניטור לב עובר ובדיקת אולטרה-סאונד לפחות פעמיים עד שלוש בשבוע.

מעקב הריון סדיר וקפדני מאפשר הריון ולידה בריאים ובטוחים. מעבר לבדיקות בהריון הנ"ל מומלצת שקילת היולדת ובדיקות לחץ דם לפחות אחת לחודש.
הרופא המטפל ימליץ על תרביות שתן ובדיקות דם כלליות אחת למספר שבועות.

ד"ר גיא גוטמן הוא מומחה בפריון מיילדות וגינקולוגיה, מנהל המרפאה לשחלות פוליציסטיות, ביה"ח ליולדות ע"ש ליס, ת"א