יש כל כך הרבה דברים שעלולים להשתבש בהריון. את רובם, למרבה הצער, אי אפשר לחזות. אחת הבעיות שדווקא אפשר להיערך אליהן הוא נטייה לקרישיות יתר – מצב שבו מערכת קרישת הדם עוברת שינויים שיכולים לגרום לטרומבוזיס (קרישי דם) במערכות הגוף . עלןן עמדה חדש של האיגוד לרפואת האם והעובר מציג הנחיות חדשות לזיהוי ולטיפול בבעיה, שמשנה לשנה הופכת לנפוצה ומדוברת יותר. אז איך יודעים אם יש לך נטייה לקרישיות יתר? איך זה עלול להשפיע על ההריון? ואיך מטפלים במי שאתרע מזלה ללקות בה? ד"ר מרדכי דוליצקי, מנהל מחלקת יולדות ביה"ח שיבא תל השומר, מסביר.
מה זה בעצם קרישיות יתר ואיך היא יכולה להשפיע על ההריון?
"קרישיות יתר נגרמת על ידי שינויים במנגנון קרישת הדם, ועלולה לגרום להיווצרות טרומבוזיס (קריש דם) במערכת הוורידית. הנטייה לקרישיות יתר עולה בהריון ביותר מפי 10 מאשר במצב הטרום הריוני, ומגיעה לשיאה בשבועיים הראשונים לאחר הלידה. מדובר בתחלואה קשה ומסכנת חיים, שעלולה לפגוע בעיקר בגפיים ובריאות אך גם באיברים חשובים אחרים. מה שגורם לשינויים במערכת הקרישה הם שילובים של שינויים אנטומיים והורמונליים, וגורם נוסף הוא נטיית רקע לקרישיות יתר (טרומבופיליה). כשמדברים על נטייה לקרישיות יתר חשוב להבחין בין שני סוגים: קרישיות יתר מולדת וקרישיות יתר נרכשת. קרישיות יתר מולדת עוברת בתורשה, ועלולה לגרום להיווצרות קרישי דם (טרומבוזיס), שעלולים אף להוביל לתסחיף ריאתי, אולם עדיין קיימת מחלוקת בכל הנוגע לקשר בינה לבין סיבוכי הריון. קרישיות יתר נרכשת אינה נטייה גנטית (למרות שלעיתים מדובר בנטייה שקיימת במשפחות מסוימות) והיא עלולה לגרום בנוסף לקרישי דם (טרומבוזיס) ולסיבוכים הנובעים מהם גם לסיבוכי הריון כמו הפלות חוזרות, מוות תוך רחמי של העובר, עיכוב בצמיחת העובר ((IUGR, רעלת הריון חמורה והפרדות שיליה. בנוסף לכך, נטייה לקרישיות יתר נרכשת עלולה לגרום למחלות לחץ דם בהריון".
"נטייה לקרישיות יתר מושפעת גם מגורמי סיכון נוספים, כמו למשל גיל מבוגר, השמנת יתר, עישון וחוסר תנועה. כאשר גורמי הסיכון האלה קיימים בנוסף לנטייה לקרישיות יתר, ישנו סיכון מוגבר לטרומבוזיס (קרישי דם) גם במצבים שאינם הריוניים, כמו למשל: שימוש בגלולות למניעת הריון, שימוש בתכשירים הורמונליים לגיל המעבר, מצבים של חוסר תנועה בזמן טיסה ארוכה, או נסיעה ממושכת, וכן במצבים של רעב והתייבשות ולאחר ניתוחים".
איך מזהים אישה עם קרישיות יתר?
"בהתאם להשתנות המגמות ברפואה, שנוטה כיום לנסות ולהקדים טיפול במחלה ולא להילחם במחלה כשהיא כבר מופיעה, רופא הנשים צריך לשלוח לבירור קרישיות יתר במקרים הבאים:
נשים עם סיפור עבר של קרישי דם ותסחיף ריאתי, נשים עם סיפור משפחתי של טרומבוזיס (קרישי דם) ונשים עם סיפור עבר של הפלות, איבודי הריון וסיבוכי הריון הקשורים לקרישיות יתר נרכשת. יש לציין שבמקרה של אישה שעברה סיבוכי הריון שעלולים להיות קשורים לקרישיות יתר, היא תישלח לבירור של קרישיות יתר נרכשת ולא מולדת".
האם הקרישיות משפיעה על התינוק אחרי הלידה?
"אם הוא היה בריא בהריון, אין סיבה שיושפע. אם התינוק נולד מוקדם בגלל ענייני קרישיות הוא עלול לסבול מסיבוכי פגות, אבל לא באופן שונה מפג רגיל. במידה שהוחלט על מתן טיפול בתרופות נוגדות קרישה, יש לדעת כי הן בטוחות לשימוש ואינן עוברות את השליה, ולכן אין סיבה שהעובר ייפגע מהן".
ומה הטיפול?
"קיימות שתי קבוצות טיפול עיקריות: תרופות מקבוצת הפרין, כאשר הטיפול הנפוץ בישראל הוא בתרופה הנקראת קלקסן, הניתנת בהזרקה תת עורית מדי יום. במצבים של נטייה לקרישיות יתר נרכשת, מוסיפים גם אספירין. המינון למתן קלקסן הוא בדרך כלל נגזרת של משקל היולדת, כאשר המינון המקובל כמינון מניעתי הוא 40 מ"ג ליום. במידת הצורך, רופא המתמחה בהריון בסיכון יקבע מה המינון הדרוש לכל אישה".
"הנטייה היא ליילד את המטופלת סביב המועד, ולא לאחריו, מחשש לסיבוכים. בנושא האלחוש האפידורלי, במקרה של נשים המטופלות בקלקסן במינון המניעתי הנמוך יותר (40-60 מ"ג) ניתן להזריק אפידורל לאחר המתנה של 12 שעות ממתן הזריקה האחרונה של קלקסן, בעוד שבמקרה של נשים שמקבלות קלקסן במינונים גבוהים יותר יש צורך בהמתנה של 24 שעות.
לאחר הלידה, חשוב להקפיד על שתייה מרובה, תנועתיות ולבישת מכנסיים אלסטיים. נשים שקיבלו טיפול נוגד קרישה במהלך ההריון ימשיכו לקבל את הטיפול למשך 6 שבועות נוספות לאחר הלידה, ונשים עם גורמי סיכון שלא טופלו בזריקות נוגדות קרישה במהלך ההריון יקבלו בחלק מהמקרים טיפול מניעתי של 5-7 ימים לאחר הלידה".
>> לעוד כתבות בנושא בריאות בהריון
>> ותודה לניתוח הקיסרי שנתן לי פטור לשבוע
הריון יפה לך: היכנסי לעמוד הפייסבוק של תשעה חודשים