ביום השני להולדת הנסיך או הנסיכה שלכם, אתם עדיין מנסים להתרגל לדבר הקטן הזה, שעד לפני שנייה היה בבטן. אבל בעוד אתם מתרגלים ומתאוששים, התינוק החרוץ שלכם כבר עובר סדרת בדיקות שלמה אחרי הלידה: בדיקת צהבת, בדיקת רופא, בדיקת דם וחיסונים, ואז יזמנו אתכם אחר כבוד גם לבדיקת סינון שמיעה.

אמא מניחה את לחיה על תינוק עם עיינים כחולות (צילום: Zsolt Nyulaszi, Istock)
כל ההריון שרת לו, עכשיו את צריכה להיות בטוחה שהוא שומע|צילום: Zsolt Nyulaszi, Istock

בדיקת סינון שמיעה ליילודים היא בדיקת חובה שמתבצעת בכל בתי החולים. אם ילדתם בבית, אז קודם כל שאפו, אבל קחו בחשבון שאז תצטרכו לבצע את הבדיקה באופן עצמאי במכון אודיולוגי, ואז היא תהיה גם על חשבונכם.

אז מה זה בעצם בדיקת סינון שמיעה?

קודם כל תירגעו: הבדיקה אינה חודרנית, אינה כרוכה בכאב והתינוק שלכם לא צריך לשתף איתה פעולה בשום דרך (חוץ מלישון ממש טוב כשמתחילים). מטרתה לבדוק את התגובות של התינוק לצלילים, על מנת לאתר כבר בשלב זה ליקויים בשמיעה.

מחקרים מראים כי ליקוי שמיעה הוא הליקוי התחושתי הנפוץ ביותר בקרוב יילודים, נפוץ אפילו יותר מליקוי ראייה. איתורו בשלב מוקדם יכול לאפשר התחלת טיפול שיקום השמיעה מגיל צעיר ובכך למנוע חלק מבעיות שמיעה בהמשך.

ד"ר מרים גאל-דור, קלינאית תקשורת והאחראית על התכנית לסינון שמיעה ליילודים בבית החולים הדסה, מסבירה שהבדיקה מתבצעת בשלב כל כך ראשוני מתוך מטרה להוריד את גיל איתור ליקוי השמיעה לגיל 3 חודשים ואת גיל השיקום עד גיל חצי שנה. "במצב כזה, תינוקות הסובלים מליקוי שמיעה יוכלו להיעזר במכשיר שמיעה ואז יתחילו את שלבי ההתפתחות והדיבור כמו כל ילד אחר, בלי שיווצר פער שיתקשו לסגור".

ד"ר גאל -דור דואגת לציין, כי הבדיקה הראשונית המתבצעת בבית החולים יכולה אמנם להצביע על ליקוי בשמיעה, אך לא יכולה לאתר את כל סוגי הליקויים או לנבא לייקויי שמיעה עתידיים. לכן, גם אם הבדיקה יצאה תקינה, עדיין חשוב שתמשיכו לעקוב אחר התגובה של התינוק לגירויים.

איך מתבצעת הבדיקה בפועל?

אחרי שקראתם אינספור מאמרים וכמעט עברתם לגור בפורום הריון ולידה, אתם בטח כבר יודעים שהתינוק שלכם היה מסוגל לשמוע עוד כשהיה ברחם, החל מהשליש האחרון של ההיריון. לכן, גם מיד אחרי הלידה, הוא מסוגל להגיב לגירויים קוליים. כך, ניתן לרשום את תגובותיו לקולות ולדעת באופן ראשוני האם השמיעה שלו תקינה.

הבדיקה, המכונה "בדיקת הפלט האקוסטי" (OAE) מתבצעת בסמוך לתינוקיה, אליה, כאמור, תגיעו עם התינוק בסביבות היום השני שלכם בבית החולים. הבדיקה מתבצעת בנוכחותכם, בחדר קטן ואטום ולא תימשך יותר מחמש דקות. הטכנאית תכניס בעדינות לאוזניו של התינוק אזנייה ובה מיקרופון זעיר. מבעד לאוזניה, הוא ישמע  צלילים בעוצמה נמוכה.

התינוק אמור להיות רגוע (הכי טוב שיישן במהלכה), שכן אז המיקרופון הזעיר יהיה מסוגל לקלוט את ההד שנוצר באוזן הפנימית שלו. התגובות לצלילים יירשמו במכשיר ויוכלו להעיד על תקינות או אי תקינות הבדיקה.

 מה עושים אם התוצאות אינן תקינות?

אם הבדיקה הראשונית לא יצאה תקינה או חד משמעית, או במקרים בהם התינוק לא היה רגוע במהלכה, יזמינו אתכם לבדיקה חוזרת במהלך החודש הראשון לחייו. הבדיקה הזו תהיה זהה לבדיקה הראשונה ותנסה לבדוק שוב את תקינות השמיעה.

אם בכל זאת התוצאות יצאו לא תקינות, עדיין אין סיבה להיכנס ללחץ. ד"ר גאל-דור מרגיעה: "במקרים רבים ייתכן שלתינוק יש עוד נוזלים באוזניים מהלידה. זו יכולה להיות הסיבה לתוצאה הלא תקינה, ולאו דווקא ליקוי בשמיעה".

תינוק בן יומו על מזרן פעילות (צילום: istockphoto)
גם אם הבדיקה יצאה תקינה, חייבים להמשיך לעקוב אחרי התגובות לגירויים קוליים|צילום: istockphoto

בדיקה לא תקינה תשלח אתכם לבדיקה נוספת, מעמיקה ויסודית יותר, הנקראת "בדיקת רישום עצב השמיעה" (AABR). בבדיקה זו מצמידים אלקטרודות לראשו של התינוק, מבצעים גירוי קול והפעם רושמים את הפעילות העצבית של התינוק המגיבה לקולות. הבדיקה הזו אורכת רבע שעה, אך יכולה גם להתארך מעט יותר, במידה והתינוק אינו רגוע ושוב, היא אינה כרוכה בשום כאב לתינוק.

בדיקת רישום עצב השמיעה היא בדיקה אמינה ומדויקת, אך יקרה יותר ולכן לא נעשית באופן גורף. "הציוד עבור בדיקה כזו הינו ציוד יקר יותר. ציוד כזה מאפשר לרשום את פעילות עצב השמיעה ביתר דיוק. בבדיקה כזו, ניתן לבדוק באופן מעמיק יותר אם אכן ישנו ליקוי שמיעה". לדבריה, גם תינוקות בעלי גורמי סיכון כמו: חירשות במשפחה, פגות או  חשיפה של האם לאדמת או ל-CMV במהלך ההיריון יעברו את הבדיקה הארוכה יותר.  

אם ליקוי השמיעה מאומת בבדיקת רישום עצב השמיעה, התינוק מועבר למעקב במכון שמיעה. במהלך המעקבים התקופתיים, הנערכים על ידי קלינאי תקשורת ורופא אף אוזן גרון במסגרת קופות החולים, יקבע הצוות הרפואי את דרגת הליקוי.

ליקוי שמיעה קל יוביל להתאמם מכשיר שמיעה לתינוק, שמטרתו להגביר את הקולות מהסביבה. במקרים בהם הליקוי חמור יותר והמכשיר אינו עוזר, ניתן לבצע ניתוח פשוט, הנקרא "שתל קוכלארי". את הההליך הזה ניתן לעשות בגיל שנה ויותר ובמהלכו משתילים באוזן התינוק אלקטרודות, שמגרות את עצב השמיעה. "התוצאות במקרים רבים מדהימות ומשפרות מאוד את השמיעה", מציינת ד"ר גאל -דור.

 

מה צפוי לתינוק שלכם בבית החולים? כנסו