הבדידות היא אחת מתופעות הלוואי הקשות של טיפולי פוריות. נשים רבות לא משתפות את הסביבה, כי הן לא רוצות רחמים. אחרות מעדיפות לא לספר כדי לא להישאל שאלות ולאלץ לדווח לסביבה על עוד כישלון ועוד כישלון. אבל גם הנשים שכן משתפות את הסביבה מוצאות את עצמן חושבות פעמיים לפני צלצול לחברה טובה או לקרובת משפחה בבקשת נחמה. הן מוצאות זו את זו בקבוצות תמיכה ובקבוצות ברשתות החברתיות, שם הן מרשות לעצמן להתפרק מעט יותר מהרגיל, בלי לחוש מטרחנות ובלי לחשוש ממה שיחשבו עליהן מחר.
אבל לא מדובר רק בבדידות חברתית, הבדידות מחריפה גם נוכח הביורוקרטיה והמערכת. כשרופא שולח לצילום רחם ואין תורים, כשהאחות נתנה הוראות הזרקה וכשהערב הגיע משהו השתבש ואין את מי לשאול, כשהן רוצות להחליף רופא אבל לא בטוחות מי יהיה נכון יותר עבורן – לא תמיד יש כתובת ברורה לשאלות. רופאים ורופאות לעתים נותנים למטופלות את מספר הטלפון שלהם ומאפשרים התייעצות בהודעות טקסט, אך לא מדובר בכולם.
איריס נאור, יועצת אישית וזוגית, מומחית בליווי ותמיכה בטיפולי פוריות, נחשבת לחלוצת התחום של ליווי נשים בטיפולי פוריות. נאור, שהייתה בעצמה מטופלת פוריות לפני כשני עשורים (בנה הבכור בן 16) החליטה שמפעל חייה הוא לסייע לנשים ולזוגות בטיפולי פוריות לנווט את דרכם במסע הקשה והסבוך הזה. ההתערבות של נאור היא בעצם בכל שלב שהוא בטיפולי הפוריות, ואין דבר שנעלם מעיניה. "אני דודה גאה של הרבה מאוד ילדים", צוחקת נאור בלי להצטנע. "לפני שבע שנים נכנס אליי לקליניקה מישהו שמעולם לא ראיתי לפני כן, הסתכל לי בעיניים ואמר לי: 'איריס תעשי לי ילד'. מאז אלו הסטיקרים שלי.
נאור לא חוסכת ביקורת מהמערכת שמולה היא עובדת, אבל יודעת להתנהל היטב בתוכה. "יש שני דברים עיקריים שהולכים לאיבוד או נהרסים בטיפולי פוריות", היא פותחת. "הראשון הוא ה'אני' והשני הוא ה'אנחנו', כשמדובר בזוג, כמובן. מתוך ההבנה הזאת שצריך לטפל ב'אני' וב'אנחנו' פניתי ללימודי ייעוץ אישי וזוגי". נאור הבינה שחוסר הידע של נשים וזוגות יכול להיות להם לרועץ בתהליך. והיא משתמשת בניסיון האישי שלה כמטופלת ובידע שצברה עם השנים כדי לעשות סדר.
לא כל רופא מתאים לכל זוג
כשמגיעים אל נאור בני זוג או מטופלת יחידנית, היא בוחנת את התיק הרפואי של המטופלת ושל בן זוגה (אם יש), ומשם בונה להם מערך פעולה: "אני בודקת איזה רופא יכול הכי להתאים להם, מהן הבדיקות שהיא והוא צריכים לבצע כדי להבין טוב יותר מה קורה, איזה טיפול אלטרנטיבי יכול להתאים להם - יש עבודה מאוד עמוקה והתבוננות 'מלמעלה' כדי להבין למה בני הזוג זקוקים".
"אני עובדת עם ארסנל רופאים: יש רופא פוריות שמומחה ברחם, יש רופא פוריות שמומחה בבעיות קרישיות, יש שמומחים בטיפול בנשים צעירות ויש שמומחים בבעיות זרע. לא כל מומחה פוריות יודע לטפל בכל הבעיות. לצערי הרב נשים מקבלות המלצות על רופאים – אם זה מחברות ואם זה בפורומים – והולכות בלי לדעת במה הרופא הזה מתמחה באמת. על המקום הזה אני שמה דגש מאוד גדול. וככה אני מאוד מקצרת את התהליכים".
למעשה, נדמה שנאור עושה משהו שהיה אמור להיעשות כבירור מאוד ראשוני עבור כל זוג שמתחיל טיפולי פוריות, ונשאלת השאלה איך הרופאים עצמם מגיבים להתערבות. "מאוד מאוד בחיוב", טוענת נאור בביטחון. "אני אגיד לך שיש רופאים שמעוניינים היום שאשב אצלם בקליניקות ואעשה להם סדר, בלי קשר להמלצה עליהם או לא. בגלל זה הטייטל שלי הוא מלווה, מדריכה ותמיכה רגשית של כל התהליך.
"אין לי אינטרס פר רופא, פר תהליך או פר מבצע. האינטרס שלי הוא הריון כמה שיותר מהר ומתוך האינטרס הזה אני מסתכלת מלמעלה ובוחנת: מה מצב הזרע ומה הוא צריך? אם צריך בנק זרע אני יודעת לאיזה בנק להפנות. מה מצב הרחם? מה מצב מערכת הדם? מה המצב הרגשי? מה המצב הזוגי? למדתי לקרוא את כל התוצאות של הבדיקות בצורה אוטודידקטית לחלוטין, ואל תשכחי שהייתי מטופלת פוריות חמש שנים בעצמי, כך שכשנכנסתי לעולם הזה של הליווי ידעתי על מה להסתכל כי למדתי על בשרי".
"נתקלתי ברופאים שחושבים שהם הסגן של אלוהים"
נאור גם הולכת לרופאים עם המטופלות והזוגות שזקוקים לכך. "אני מלווה בשאיבות, בהזרעות, אני יודעת לעזור בביטחון של המטופלת מול הרופא אם יש בעיית תקשורת, אני עוזרת לעשות שיעורי בית על התיק הרפואי שלה כדי להיות ממוקדות. רק היום בבוקר התקשרתי לרופא ואמרתי לו: 'תקשיב, הפרוטוקול הרפואי שנתת למטופלת לא מדויק'. הזכרתי לו שכבר קיבלנו את הפרוטוקול הזה, הזכרתי לו מה היו התוצאות של הפרוטוקול הזה והוא מאוד העריך את זה. ולא מדובר פה ברופא חדש, אלא מאוד ותיק. אני כמובן עושה את זה מאוד יפה, ומדברת יפה ולא עוברת את הגבולות".
נאור טוענת שהבעיה המרכזית היא שלמערכת "אין מספיק יכולת להכיל 160 אלף נשים בשנה שמבקשות להיכנס להריון, ועוד 45 אלף מחזורי טיפול בשנה. הכל מתנהל כמו סרט נע. לאישה בת 40 או 41 אין רגע אחד לבזבז והיא חייבת שמישהי תיקח את המושכות ותוביל אותה ללא בזבוז של זמן. המערכת בעצמה היום מבינה את הבעיה שלה. הרופאים מכירים אותי, סומכים עליי, רופאים מתקשרים להתייעץ איתי. אם פעם, לפני עשר שנים, כשהקמתי את מפעל חיי, הייתי מתקשרת לרופאים ואני זוכרת מקרה אחד של רופא שאמרתי לו: 'זה מה שאני מציעה למטופלות, בוא נעשה את זה יחד', והוא ענה לי: 'המטופלות שלי מקבלות את כל מה שהן זקוקות לו'. היום כשאנחנו נפגשים בכנסים שונים, הוא אומר לי: 'אני טעיתי ואת צדקת'. וזה לא פשוט לרופא, עם אגו של רופא, להודות בדבר כזה.
"נתקלתי בדרך ברופאים אטומים, בעלי אגו, שאין להם יכולת לבוא ולהגיד 'אני לא מתאים לטפל בך', רופאים שחושבים שהם הסגן של אלוהים, רופאים שלא זוכרים את השבועה שלהם לרפואה, רופאים שמאוד התבלבלו כלכלית, ואני חייבת להגיד שאני רואה כיום, מולי לפחות, מגמה של רופאים אחרים, שאומרים למטופלות אחרי ארבע שאיבות לא מוצלחות: 'אני כנראה לא מצליח, אני מבקש שעוד זוג עיניים יראה אותך'. ואת זה אני מאוד מעריכה. כי זה רופא שמבין שהמהות היא לא הוא. המהות היא המטופלת, וההצלחה שלה והחיים שלה.
"הרופאים בעדי כי הם מבינים שאני מסייעת למטופלת במקום שבו הם לא יכולים. לא כל הרופאים חברים שלי, ממש לא. יש רופאים מסוימים שיודעים שאני יודעת שהם ממש לא בסדר. יש אחד כזה, מאוד בכיר, שאני רוצה להגיד לך שאם יום אחד אני אדבר לא תהיה לו יותר קליניקה. כי הוא עושה דברים שאסור לעשות. וזה אחד הפלוסים שלי בתוך המערכת. המערכת יודעת שיש לי הרבה מאוד ידע, גם על רופאים, והמערכת לא מתעסקת איתי. הפכתי להיות כמו היועץ המשפטי לממשלה, המשקיף. בעל כורחי, זה לא הדבר הראשון שרציתי לעשות. אבל בגלל שאני עובדת עם כל כך הרבה רופאים, בגלל שאני כבר מעל עשור בתחום וליוויתי כבר מאות משפחות – יש לי יכולת להגיד לרופאים איפה הם טועים".
"אני כמו אחות גדולה"
ומעבר להתמודדות מול המערכת ולאבחון, מהות הטיפול מעניקה נאור הוא התמיכה הרגשית. "יושב מולי זוג ואני מחזקת את הפן הרגשי שלו. אני עובדת על חיזוק הביטחון – בגוף, ברופא, בדרך. חיזוק היציבות: במקום העבודה, בזוגיות, מול החברה, מול החברים והמשפחה. מתעוררות שאלות כמו למה זה מגיע לי? למה זה מגיע לנו? אולי לא היינו אמורים להיות יחד? אני בקשר טלפוני עם מטופלות גם אחרי הפגישה והכל בעצם כמו אחות גדולה שמשקיפה מלמעלה ומוודאת שאנחנו בדרך הנכונה".
נאור הבינה שהביקוש למה שהיא עושה עולה על מה שהיא יכולה לתת. "גיליתי שאני צריכה יותר נשים שיעשו את מה שאני עושה. ולכן בנובמבר בשנה שעברה פתחתי בית ספר, אקדמיה, לליווי ותמיכה של טיפולי פוריות. המחזור הראשון כבר סיים, יש עוד שבע נשים שקיבלו הכשרה כדי לעשות את מה שאני עושה, והמחזור הבא יתחיל ללמוד בחודש הקרוב. את ההכשרה אני מעבירה ויש רופאים שמלווים את האקדמיה, וכל אחד מהם מגיע ומרצה בתחומו (רחם, זרע, הפריות, ביציות). יצרתי מקצוע. עבורי ועבור עוד נשים שעכשיו מתפרנסות מהליווי הזה.
"בשנה האחרונה, חמש מטופלות שלי, שהיו מטופלות יותר מעשר שנים, הפכו לאימהות. מדובר בנשים שבורות, שעברו גיהינום, שהוותיקה שבהן עברה טיפולים במשך 13 שנים. היא הונחתה לא נכון, הייתה אצל רופאים לא נכונים וזה הכי שורף לי בעולם, שבעצם בזבוז הזמן והזלזול שהיה כל כך חד משמעי – וברגע שעלינו על הדרך הנכונה הם פשוט הצליחו. זה מדע מדויק".
"היא ידעה מה אני צריכה"
ח' (השם שמור במערכת), כיום בת 42, פגשה את איריס כשהייתה בת 37. לפני כן היא טופלה במשך שנים אצל רופא פרטי, ללא הצלחה. בעלה והיא משתייכים לזוגות שסיבת אי הפוריות שלהם מוגדרת "בלתי מוסברת". בסך הכל עברה ח' שבעה הליכי שאיבת ביציות – פרוצדורה רפואית בהרדמה מלאה, למעשה ניתוח לכל דבר ועניין. אחרי כל שאיבה עברה כמה החזרות עוברים, אך ללא הצלחה. "לא הגעתי אפילו לבטא, לבדיקת ההיריון", היא משחזרת, "הדימום היה מגיע הרבה לפני כן".
"על איריס שמעתי מחברה, וקבעתי איתה פגישה. התחלנו לעשות סדר בניירת, והיא אמרה לי: 'הרופא הזה לא מתאים לך מבחינת האישיות'. היא נתנה לי שני שמות של רופאים, בחרתי אחד מהם. עשיתי אצלו שאיבה אחת, שהביאה למספר גדול של ביציות ועוברים. הפעם הצלחתי גם להגיע לבדיקת הריון. ועדיין, מהשאיבה הזאת לא השגנו הריון. לשאיבה השנייה החלטתי שאני לוקחת את איריס איתי. והיא ליוותה אותי בכל התהליך. בהחזרה הראשונה מהשאיבה השנייה זה הצליח, והיום יש לי ילדה בת תשעה חודשים.
"בסך הכל היא טיפלה בי כשנתיים. היא ידעה לחבר אותי בחזרה לאמונה שלי, ידעה לעשות איתי את המדיטציות הנכונות, שלחה אותי לבדיקות, ועשינו את כל העבודה הרגשית שהייתי זקוקה לה. עכשיו אני עומדת להתחיל שוב בטיפולים ואין לי ספק שהיא תהיה איתי".
ד"ר דורון גולדברג, רופא פוריות, רואה בחיוב את התופעה, אך מסביר שמדובר בוואקום של המערכת: "ליווי רגשי הוא דבר חשוב. המלוות האלו עונות על צורך, הן מכסות על ואקום. הרופאים הם אנשים עסוקים, ולא כל כך זמינים. אין להם זמן לשבת שעה עם המטופלת ולהסביר לה למה נבחר הפרוטוקול הזה ולא אחר. רוב המטופלות מוצאות את עצמן לבד בטיפולים, יש הרבה שאלות, הרבה קבלת החלטות, בעיקר למי שנמצאת בטיפולים הראשונים. ברוב היחידות הציבוריות אין למטופלות עם מי לדבר. למקום הזה נכנסת מלווה אישית, שמטפלת גם בצד הרגשי וגם בצד הטכני – מה להזריק, איך להזריק, יש פה הרבה טכניקה שצריך ללמוד".
לעניין הסיוע בבחירת הרופא אומר ד"ר גולדברג כך: "כל ההמלצות קורות היום באינטרנט, לא משנה איזה סוג רופא מחפשים, אם אורתופד ואם רופא פוריות. אין שום כלי שעושה סדר בהמלצות על רופאים. התופעה ששמות של רופאי פוריות עוברים מפה לאוזן באינטרנט דרך קבוצות סגורות היא תופעה מסוכנת".
לשאלה האם לא אמורה להיות אחות שתסביר את מה שלא הסביר הרופא עונה גולדברג: "יש ואקום רציני במערכת הרפואית. לפעמים הרופאים הפרטיים אפילו לא עושים את החזרת העוברים אלא משתמשים ברופא שכיר להחזרות עוברים. לא רק זה, ככל שיש יותר מטופלות שהן אימהות יחידניות, שבאות לבד לשאיבת ביציות, ונמצאות בבדידות בתוך המערכת, אין להן עם מי לדבר. רופא מסיים שאיבה וטס אל השאיבה הבאה וזה קשה למטופלת לעבור את זה לבד – אז אני מבין את הצורך במלווה.
"אם תבוא מטופלת שלי ותבקש ממני לעשות בדיקה שאולי לא ביקשתי לעשות והמלווה שלה אמרה לה שכדאי – תמיד אהיה קשוב. מטופלות מעלות אפשרויות, והאחיות לפעמים מסיבות את תשומת לבי לתופעות, ולמדתי להיות קשוב. על ההחלטות בסופו של דבר חותם רופא, אבל אחות פוריות שצברה קילומטראז' יודעת המון, לפעמים יותר מרופא. אני תמיד אומר שכדאי לשמור על צניעות ולהקשיב לאחיות, יש להן קשר עם המטופלות ויש להן לעתים יותר זמן.
"לי בעיקר יצא לעבוד עם מלוות מקצועיות, שהן פסיכולוגיות ותיקות, ואני גם נותן את הטלפון שלי למטופלות. אני רופא צעיר יחסית, בסך הכל חמש שנים (ועוד שנת התמחות), ואני נחשב לרופא יותר רגיש, שנוטה להקשיב, אבל גם לי אין הזמן להיות שם לכל שאלה קטנה. הלוואי שהמערכת הייתה נותנת ליווי כזה לכל מטופלת פוריות. כמובן, צריך להיזהר משרלטנות, כי בכל מקום שבו יש כסף יש גם שרלטנים אבל אני חייב לומר שלא נתקלתי בכאלה. בסך הכל מדובר בנשים עם כוונות טובות שרוצות לעזור לנשים אחרות".
מהמרכז הרפואי הלל יפה בחדרה נמסר: "לא נתקלנו באופן מוצהר בליווי של מלוות או דולות לפוריות אבל אנחנו מכירים את התופעה. כל עוד הדולות מהוות תמיכה נפשית/רגשית אין זה מפריע למהלך הטיפול".
פרופ' פואד עזאם, מנהל מכון הפוריות במרכז הרפואי איכילוב: "התופעה מוכרת, אך לא קיבלה תאוצה בארץ. אנחנו לא נתקלים בתופעה אצלנו, ודעתי האישית שאין בה צורך".
ממשרד הבריאות והמועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה נמסר: רישום תרופות פריון מאושר רק לרופאי פריון מורשים עקב הסיכונים הידועים. הדרכה על תרופות פריון צריכה להתבצע רק על ידי אחיות פריון או צוות שעבר הכשרה ייעודית. למשרד הבריאות יש אתר בנושא IVF עם סרטוני הסברה.